התמונות החדשות עליונות
אבן ראשה היא האבן שבראש הקשת. היא בדרך כלל גדולה יותר ואם מישהו רוצה להעביר איזה שהוא מסר הוא עושה את זה על האבן הזו. למשל: יהודי שם מגן דוד, נוצרי – צלב ומוסלמי – חצי סהר, וכן יש עוד הרבה רעיונות כאלה. בעיר העתיקה מצאתי רעיון מקורי לשים על האבן מספרים כדי לאפיין את בעל החנות – ספר.
אם הוא לא היה חרדי, מבוגר ומנגן נפלא אני מניח שאף אחד לא היה מתעכב ובודאי לא מצלם, אבל סביב לאיש הזה בדמותו נאספו אנשים רבים ותיעדו, כנראה שזו באמת תמונה מיוחדת….
זוגות צעירים רבים ביום חתונתם הולכים להצטלם במקומות רומנטיים ומיוחדים כדי שיהיה מה להראות לנכדים. לא ראיתי הרבה זוגות באים להצטלם בשוק, אבל כאשר ראיתי מיד תיעדתי. מזל טוב!!!
בעיר העתיקה חסר מגלשות. מצאתי ילדים שאילתרו מגלשה על גבי גג של בית כאשר הם משתמשים לשם כך בכיפה. לא קלאסי, אבל יותר טוב מכלום.
ברחוב עמק רפאים שבמושבה הגרמנית בירושלים נתקלתי בשער עשוי מחלקי מכונת תפירה של זינגר… מקורי ויפה…
סלון כלות בירושלים החליט לצאת עם כמה בנות בלבוש כלות לערוך צילומים על רקע שכונת הנחלאות לכבוד יום ירושלים. תודו שרעיון כזה לכבוד יום ירושלים לא עלה על דעתכם…
בסמטא בואכה רחוב רבי אריה בנחלאות ראיתי את הדלת הזו הכל כך בולטת הן ביפיה והן בצבע שלה והחלטתי לשתף אתכם.
לקראת חג הפסח עושים סדר בבית וזורקים הרבה דברים מיותרים. ערב פסח 2018 החליט מישהו ב"נחלאות" לזרוק את הנעלים הישנות והבלתי שמישות ואולי אחד העוברים והשבים יקח מהם. תראו כמה נעלים ואיזו תערוכה. יש כאן נעלים שגם בזמן המנדט נחשבו לישנות.
לאורך הטיילת בואכה שער יפו בעיר העתיקה ישב היהודי הזה וניגן בכלי שלו (איך קוראים לזה?) והעוברים והשבים שמו לו מטבעות בקופסא. סיבת הלבוש של השטריימל והקפוטא החגיגית כי זה יום חג – פסח.
כאשר הלכתי לאורך רחוב שיריזלי בנחלאות פגשתי את החתול הירושלמי הזה מתחמם בתוך סבך צימחיה ביתית על גבי בלוני גז. כל כולו של החתול כאילו אומר: אני כאן בעל הבית ושמישהו יטען אחרת…
כל שנה בחול המועד מתקיימת ברכת כוהנים מסורתית ברחבת הכותל. התפילה הזו מושכת אליה אלפי אנשים הבאים לברך ולהתברך. התמונה צולמה על ידי בן ציון ויינשטיין ממרומי גשר המוגרבים
גם תמונה זו (כמו זאת שאחריה) לקוחה ממרתון 2018, ובה אני מתועד יחד עם הבת שלי באמצע המסלול. שימו לב כמה בני נוער וגם ילדים לוקחים חלק בהפנינג השנתי הנפלא הזה.
כרגיל כל שנה אני מתעד את המרתון השנתי (תמונה מתוך שתיים). בתמונה אני חוצה את קו הגמר. בהמשך אפשר לראות גם תמונות משנים קודמות.
צעירים ירושלמיים ובעיקר סטודנטים אירגנו מסע עדלוידע במרכז העיר ירושלים כאשר הם עוברים בתוך השכונות ומשמחים את לב התושבים. כל הכבוד!!!!!
זוג תושבי הנחלאות שיצאו לחלק משלוח מנות. איזו השקעה וכמה הם עבדו כדי לייצר את התחפושת היפה והמקורית הזו. כל הכבוד!!!!!!
המכשיר להשמעת ספורי חסידים לילדים בשכונת הבוכרים. במכשיר שלשה כפתורים להשמעת שלשה ספורים שונים. על המכשיר כתוב: "מרכז העיירה" למה?????
עוד ספסל (סך הכל יש שניים) בשכונת הבוכרים ברחוב "רחובות הבוכרים" שנמצא בו מכשיר המשמיע ספורי חסידים לילדים בלחיצת כפתור.
בשכונת הבוכרים במרכז השכונה מצאנו שני ספסלי ישיבה עם מכשיר המשמיע בלחיצה על כפתור ספורי חסידים לילדים. האמת זה נראה מדליק. חשבתי שאפשר להעביר את הרעיון גם לשכונות אחרות ולספורים אחרים.
מידי פעם נשלחים אנשים להפגין מול חנויות סלולר המפירות את "חוקי הכשרות" של הטלפונים האלה. הפעם ההפגנה היא נגד אחת החנויות בכיכר הדוידקא, אפילו שלפי טענת בעליה היא לא שונה במאום מעשרות חנויות הסלולר לידה.
אני לא יודע אם שלט זה חוקי אבל התופעה הזו קיימת, כאשר גופים שונים מנסים להפריד באוטובוס ציבורי בין נשים לגברים, וברור שהנשים נשלחות לאחור.
הרבה פעמים כאשר אנחנו הולכים לעיר העתיקה אנחנו רואים תיירים צעירים מכל העולם מנגנים ואוספים כסף להמשך טיולם. גם תמונה זו היא מהסוג הזה. הצילום הוא בשער יפו.
משפחת צדוק מאחור כדי שכולם ידעו למה התכנסנו. כאשר נכנסנו לתוך השוק עם הסווצ'רים האלה כל השוק התעורר לחיים ומכל עבר נשמעו קריאות "מזל טוב" (ראו גם תמונה מתחת).
שתי תמונות של משפחת צדוק שהזמינו סיור בירושלים לכבוד יום הולדת 70 של אבי המשפחה. כמובן שהם הדפיסו לכולם סווצ'ר כאשר על כל אחד הודפסה קירבתו לבעל האירוע.(אני חוגג, בעלי חוגג, אבי חוגג, סבי חוגג וכד') (ראו גם תמונה למעלה).
מודעת קיר (פשקויל) במאה שערים הקוראת למרד אזרחי. המודעה הודפסה והודבקה על חשבון האיש ההזוי שהגה את הרעיון שאין סכוי שהוא מקובל אפילו על תושבי השכונה שם הודבקה התמונה.
אחת המאפיות הידועות בירושלים היא מאפית נחמה שנמצאת במרכזה של שכונת בית ישראל בירושלים. לקראת שבת נאפות מאות חלות ולפני שהן נחטפו צילמתי אותן.
מפת מידבא היא מפת פסיפס של המזרח התיכון מהתקופה הביזנטית שנמצאה במידבא שבירדן. ירושלים היא רק קטע קטן מהמפה והיא מציגה בעיקר אתרים נוצריים שהיו בה. עותק של המפה אפשר לראות במקומות שונים כמו בקרדו או בכניסה לימק"א ועוד…
מספר פעמים בשנה אפשר לשבת למרגלות מגדל ימק"א ולשמוע קונצרט פעמונים ממרומי המגדל. המפעיל עומד מול מקלדת המפעילה את הפעמונים השונים וכך נוצרת מנגינה. למי שסקרן לדעת איך נראים הפעמונים להלן תמונה.
בימי חמישי בערב מתכוננים לשבת ומוכרים מאכלים לכבודה. ישנם כמה מקומות ברחוב גאולה שמוכרים צ'ונט (חמין) ואפשר לשבת ולאכול כבר ביום חמישי. מצאנו צ'ונט טעים במיוחד שהוגש עם חלה טריה באחת הסמטאות בחנות בשם "צ'ונט עולמי".
בשוק מחנה יהודה ישנן חנויות ממתקים הפורסים את מרכולתם בשלל צבעים. קשה לעבור בשיויון נפש ליד פסטיבל צבעים כזה ולא להוציא את המצלמה.
אחד המקומות הקסומים בירושלים הוא פארק הצבאים שהוקם לאחר מאבק ציבורי ארוך ומיגע. התוצאה הוא פארק יפהפה המאפשר לצבאים מרחב מחיה ומאפשר לציבור לבוא ולהנות מהם ומהטבע במרכז העיר.
תמונה שניה בנושא הפרדה בין נשים לגברים בזמן חג סוכות. אז מלבד השלטים (תמונה למטה) המבקשים את הגברים והנשים לא ללכת על אותה מדרכה, הוקמה גם גדר הפרדה – מה שבטוח.
שתי תמונות שמראות את ההפרדה בין גברים לנשים באזור ישיבת תולדות אהרן בשכונת מאה שערים בירושלים. ריבוי האנשים והנשים שמסתובבים הרחוב בזמן שמחת בית השואבה (סוכות) הביא את אנשי החסידות ליצור הפרדה כזו.
מדהים!! בשכונת בית ישראל נבנתה סוכה על גבי קונסטרוקציה שהרימה אותה לקומה שלישית. צודקים!! למה לרדת כל החג לרחוב כאשר אפשר להביא את הסוכה אליך הביתה.
תופעה הקיימת בשנים האחרונות בירושלים ובבית שמש הן הנשים המתלבשות בנוסח "הטאליבן". הגוף מכוסה בשכבות כדי לטשטש את צורתו ולהשלמת המראה יש רעלה על הפנים. נראה שרוב מוחלט של הציבור החרדי ממש נגד התופעה.
נתבקשתי להדריך זוג מדריכי סלסה שהגיעו ארצה להדריך בתחום מומחיותם. בתום הסיור על גג מלון פטרה מול נוף העיר העתיקה הם הדגימו את מומחיותם. נפלא!!!!!
באזורים הישנים של ירושלים ישנם קירות בעובי של מטר ויותר ותמיד מסקרן לדעת מה יש בעובי הקיר. אז בקיר כזה שנחשף תוך כדי בניה אפשר לראות שרוב החומר בעובי הקיר מורכב מאדמה, נתזי אבן, פסולת וכד' ורק כלפי חוץ רואים אבן.
אני גר בנחלאות וכמצות המקום גם אני שם את החנוכיה שלי בחלון מצידו החיצוני ולא הפנימי. כידוע אלפי אנשים מגיעים לנחלאות בחנוכה לראות את שלל האורות של החנוכיות שנמצאות ברחובות וזה ממש כיף לראות אנשים עושים סלפי על החנוכיה שלך…
במסגרת המלחמה החרדית במחשבים, באינטרנט, בסלולרי ובדומיהם, נתלו שלטים רבים מסוג זה ברחבי האזורים החרדיים בירושלים והמפרסם הוא ה"ועד לטוהר התקשורת."
גם תמונה זו צולמה באזור מאה שערים. זו כספת שעשתה הסבה לקופת צדקה, ובמחשבה שניה נראה לי שזה הכי טבעי שקופת צדקה תהיה בכספת, הרי בסך הכל שמים שם כסף…..
בשכונת בתי וינר שבאזור מאה שערים ראיתי את המודעה הזו וכמובן שצילמתי בתור דבר חריג. אבל מה יש כאן להתפלא? גרים כאן אנשים כמו בכל מקום, ומכיון ששפתם אידיש אז גם קורס פלסטלינה מפורסם באידיש…….
שכונת שערי צדק ממוקמת ליד שוק מחנה יהודה. באחד מסיורי באזור ראיתי את המכונית הזו – "כרמל דוכס" שמזמן לא נראית ברחובותינו וכמובן תעדתי.
בשוק מחנה יהודה ביום מוכרים בעיקר פרות, ירקות וכד'. בלילה נסגרות חנויות האוכל ונפתחים הפאבים. כל הרחוב המרכזי בשוק מתמלא בשולחנות קטנים וכסאות, נשמעת הרבה מוזיקה והגיל הממוצע של האנשים שמסתובבים שם יורד דרסטית.
בנחלאות יש כמה שכונות חרדיות שאחת מהם היא בתי ראנד. כמובן שכל משפחה בסוכות בונה סוכה וכל החצר מתמלאת סוכות. בתמונה צילום של הסוכות מלמעלה – מהקומה השניה בשכונה.
שתי תמונות של המזרקה שנבנתה בפארק טדי שמול מגדל דוד. בתמונה המוני ילדים הנהנים להשתולל בין זרנוקי המים ולמעשה מגיעים לכאן רק בשביל זה (זה אפילו בחינם)
שתי תמונות של המזרקה שנבנתה בפארק טדי שמול מגדל דוד. בתמונה הזו המזרקה כפי שהיא במלוא יפיה. בערב יגיעו הילדים וישתוללו בין זרנוקי המים.
תצפית ממגדל ברחוב שטראוס 4. בתמונה (אחת מתוך שתיים) צומת האיקסים המפורסמת שהיא הצומת המרכזית של ירושלים ודרכה עוברים: רחוב יפו, רחוב שטראוס ורחוב המלך ג'ורג'.
ברחוב שטראוס בירושלים נבנה מגדל גבוה כאשר מהקומות העליונות יש תצפית נפלאה על כל מרכז העיר ירושלים. בתמונה (אחת מתוך שתיים) רחוב יפו, גג בניין העמודים, כיכר ציון ובניין סנסור (הבניין המשולש עם החצר הפנימית).
בחומת ירושלים נבנו חרכי ירי שנועדו לשמש עמדות לחיילי השולטן התורכי בהגינם על העיר ירושלים. הבונים לא שיערו שכ – 500 שנה אחר כך ישמש חרך הירי את הבחורה הנחמדה הזו.
בב' אייר תש"ז התאבדו בכלא הבריטי מאיר פיינשטיין איש האצ"ל ומשה ברזני איש הלח"י. מידי שנה בשנה ביום הזכרון, שיוצא יומיים לאחר תאריך פטירתם, עולים חבריהם, משפחתם ומוקירי זכרם לירושלים לחצר הגרדום שם שמו קץ לחייהם, ושהיה בבית הסוהר המרכזי ועורכים טכס אזכרה
בשיטוט ברחוב בשכונת הבוכרים ראיתי מיצג לפורים של המן ובניו תלויים על גג בית. נורא מצחיק….. עד שראיתי שהמן הוא שוטר במדינת ישראל – ממש ממש לא מצחיק……
מגג מלון פטרה שליד שער יפו נשקפת בריכת אגירה מתקופת בית שני שנקראת על ידי יוסף בן מתיתיהו בשם "בריכת אמיגדלון" ובפי העם "בריכת חיזקיהו". אי אפשר להגיע אליה אלא רק מתוך הבתים הפרטיים המקיפים אותה, אבל אפשר לראות אותה במלוא הדרה מגג המלון. דרך אגב מאותו גג ישנה תצפית נפלאה על כל העיר העתיקה וסביבתה.
אחד המבנים המרשימים בירושלים הוא "מגדל דוד" הנמצא בעיר העתיקה ליד שער יפו. את המגדל בנה הורדוס יחד עם עוד שני מגדלים כאשר רק אחד שרד. תמונה נהדרת שלו קיבלתי כאשר צילמתי מגג מלון פטרה שנמצא מולו.
מרתון 2014 ברחוב בצלאל בירושלים אחרי עליה קשה לארכו. אני מצולם בקדמת התמונה על ידי עוברת אורח שצלמה את בנה מאחורי ותפסה גם אותי באותה הזדמנות.
בתים מבפנים הוא כעין פסטיבל הנערך בירושלים פעם בשנה במשך סוף שבוע ובו מוזמן הציבור לבקר בבתים פרטיים מעניינים הנפתחים לצבור וכן בבתים ציבוריים מעניינים ובאתרים שונים. בתמונה אני מדריך בכותל הקטן שברובע המוסלמי.
כנסית סנט אנה היא אחת הכנסיות החשובות בירושלים, שנמצאת ליד שער האריות ומנציחה את מקום הולדתה המסורתי של מרים אימו של ישו. המקום נמצא בידי האבות הלבנים הצרפתים שמטפחים אותו לטובת מאות הצליינים המבקרים בו לאורך השנה.
תושבי הרחוב החרדי מתמודדים עם בעיית לכלוך לא פשוטה. שלא במקומות אחרים מנסה כותב השלט לשכנע את האנשים לא ללכלך על ידי הפחדה שאפילו יום כיפור לא מכפר על עבירה כזו.
שלט נוסף בסגנון השלט מעליו וגם הוא פונה לסיבה הדתית מדוע לא ללכלך ואף מביא מראה מקום היכן לעיין ולראות עד כמה כותב השלט צודק
גם תמונה זו צולמה בשכונת הבוכרים ברחוב רחובות הבוכרים ליד בית הכנסת יששכרוף. המשפחה שגרה בבית המצולם אוהבת ענתיקות, אוספת אותם ותולה אותם על המרפסת כתערוכה פתוחה לציבור.
בית דוידוף – אחד הבתים היפים בבוכרים והוא הבית היחידי בשכונה שעבר פעולת שיפוץ ושימור ומשמש כיום את המתנ"ס השכונתי. בחלון ראיתי זוג יונים והמצלמה נשלפה מאליה.
בית כנסת יששכרוף הוא בית כנסת בוכרי יפה ושמור שנמצא ברחוב רחובות הבוכרים לא רחוק מהפלפל של שלמה. במשך היום לומדים בו וקשה לצלם אותו, אבל הם מרשים לעלות לעזרת נשים ולראות אותו משם, ואכן מעזרת נשים צולמה תמונה זו.
מאפיה זעירה זו לפיתות "אש תנור" נמצאת מול בתי הכנסת מוסיוף בבוכרים. מקומות כאלה נעלמים לאט לאט מן העולם ויכול להיות שאם תחפשו אותו יתברר לכם שגם הוא כבר לא קיים, אבל צילמתי אותו ואת בעליו בזמן עשית פיתות ה"אש תנור".
בהר ציון נמצא קברו המסורתי של דוד המלך. אין בכוונתי להיכנס לשאלה האם הוא קבור שם או לא, אבל כאשר נכנסים מגיעים לחדר הקבורה ובו סרקופג (ארון קבורה מאבן) צלבני עם עיטור בדמות פרח גדול (בתמונה)
הקפלה החשובה ביותר בכנסית סנט ג'יימס הארמנית (תמונה מתחת) היא הקפלה בה קבור ראשו של יעקב הקדוש שהיה אחד השליחים. כאשר תבקרו בכנסיה נסו לברר איפה היא ולבקר בה.
כנסית סנט ג'יימס הארמנית (יעקב הקדוש) היא המרכז הרוחני של הרובע הארמני והכנסיה החשובה שלהם שם. הכנסיה נבנתה בימי הביינים על ידי הצלבנים והרי היא עומדת שם עד היום. סגנון הבניה ביזנטי והיא פתוחה לקהל כל יום בין השעות 15:00 – 15:30. הזמן הוא זמן תפילה ותוכלו להתרשם בזמן בקורכם גם מתפילתם של פרחי הכמורה שמתפללים שם.
תחנת הרוח של משכנות שאננים ידועה ומפורסמת ומצולמת על ידי מטיילים רבים ואפילו מבוקשת כאתר צילום לחתנים וכלות. כל צלם בוחר את זוית הצילום שמוצאת חן בעיניו. אני בחרתי לצלם מלמטה (ממזרח) מהכניסה למרכז למוסיקה.
מול שער שכם נמצא מבנה מאד מרשים שנקרא על שם סנט פאולוס. כאשר נכנסים מגיעים לדלפק קבלה ושם מבקשים אישור לעלות לגג ממנו תצפית נפלאה (בתמונה). כדאי גם לרדת למרתפים שם יש דגמים של קונרד שיק של ירושלים בדורות קדומים.
אחת הכנסיות היפות בירושלים, ויש אומרים הכי יפה היא כנסית סנט סלוודור במנזר הפרנציסקני הגדול. כשנכנסים אליה מרגישים שאתם באיטליה או מקום אחר באירופה. כדאי לבוא בשעות הבוקר ואז השומר גם יתן לכם להכנס.
מהרחוב א-סידה (בתמונה מתחת) אנו נכנסים למנזר הנשים היווני אורתודוכסי שנמצא ממש בתחילת הרחוב משמאל. על הכניסה תראו כתובת ביוונית. כשנכנסים בשער מגיעים לחצר פסטורלית ושקטה שכדאי להסתובב בה ולראות את פינותיה (כמובן שצריך לבקש רשות)
אל הרחוב הזה הגעתי בחיפושי אחרי מנזר יווני אורתודוכסי של נשים שנמצא בכניסה לרחוב משמאל. הרחוב עצמו מקסים ואופיני לבניה בעיר העתיקה כאשר הקשתות הן קשתות תמך.
בשכונת הבוכרים ישנו רחוב בשם אדוניהו הכהן ובו חצר קסומה ומטופחת שנבנתה על ידי משפחת אנוסים ממשהד משפחת – אהרונוב, ואדוניהו הכהן שהוא אחד מבני המשפחה. כדאי להכנס לחצר, לעלות לקומה שניה ולהנות ממנה ואם יהיה לכם מזל תוכלו גם להיכנס לבית הכנסת שבתמונה.
תוך כדי הליכה ברחוב שיריזלי בנחלאות קלטה עיני את המרפסת המטופחת הזו שביחד עם הבתים הישנים והסמטאות יוצרת פינה יפהפיה בירושלים.
אחת התצפיות היפות ביותר של ירושלים נמצאת בהר ציון והיא פונה אל גיא בן הינום ואל שכונות ימין משה ומשכנות שאננים. אם אתם בדרככם לכותל משער יפו, תנסו ללכת לאורך החומה מבחוץ לכיוון שער ציון הנוף מקסים.
גן מוסלמי מאופיין בבריכת מים עם גינה סביבו כאשר הגן בדרך כלל פונה אל חצר פנימית סגורה. הגן הזה נמצא ברחוב קריב בין הבתים כאשר הכניסה אליו ממש מוסתרת…. הגן הוא ציבורי ואם מצאתם אותו תוכלו להנות ממנו.
יום שישי בסיור שלפני שבת בשכונת בתי הונגרים משכו את תשומת ליבי ירמולקות (כיפות של חסידות תולדות אהרן) תלויות על חבל של משפחה מרובת ילדים כאשר הירמולקות מסודרות לפי הסדר ליבוש במסגרת ההכנות לשבת. שימו לב שהירמולקות שייכות רק לבנים, אני מניח שבמשפחה יש גם בנות.
ליד הכותל המערבי קלטה המצלמה קבוצת ילדים חרדים יושבים על אבן ולידם המורה (הרב) שלהם. התמימות והטוהר של הילדים משכו את תשומת ליבי וגם של הרבה צלמים חובבים שנקלעו למקום.
……….. זה מול זו
הייתי עם קבוצה בכנסית הביקור בעין כרם והצטרף אלינו נזיר פרנציסקני ששמר במקום כשלפתע הגיעה מכונית עם דוגמנית שצולמה מדגמנת בגדי כלה. לא ידעתי מה חושב הנזיר על הדוגמנית שצולמה מולו……. רק צילמתי……
התמונה צולמה בעיר העתיקה בדרך אל הכותל אב ובת מנגנים להנאת הציבור וכמובן שלמרגלותיהם היתה קופסא עבור מי שרוצה בצורה נוספת להביע את הנאתו מהמופע. הציבור לא נותר אדיש.
באותו שלג בירושלים של שנת 2013 צילמתי גם אותו. יופי צרוף…….
כאשר יורד שלג בירושלים וזה לא קורה כל שנה יוצאת כל העיר החוצה להנציח וגם אני. אז נגשה אלי הבחורה בתמונה (כנראה תיירת) ואמרה: "צלם אותי, ניגוד כזה יפה של צבעים לא תמצא" צדקה……
ביתו הפרטי של ביבי (אחד מהם) נמצא ברחוב עזה בירושלים (זה לא סוד) ומישהוא שלא ממש אוהב אותו כתב על הבית ממול "ביבי הביתה" וגם הסביר לביבי, למקרה שהוא לא יודע, איפה זה "ההביתה".
לפעמים מצלמים תמונה דרך אגב וכאשר מפתחים אותה פתאם מתרגשים ממה שיצא. זו תמונה מהסוג הזה של ילד קטן שעומד מתוך איזו שהיא כוונה של ילד מול הכותל ואתה מת לדעת על מה הוא חושב והאם הוא גם אומר משהו.
ישנם אנשים הפוקדים את הכותל המערבי לאורך כל הלילה ולפנות בוקר. עבורם יש מי שדואג לשתיה חמה ומאפה ללא כסף וכל מי שמגיע יכול להינות מזה והמארגנים זוכים במצווה.
כל שנה לפני פורים מודיעים בחב"ד סניף רחביה על "עזה זזה" שהיא קריאת מגילה בשכונות מרכז העיר לאורך כל יום פורים בעשרות מקומות בגנים ובבתי קפה עבור כל מי שרוצה לקיים מצות קריאת מגילה בזמן ובמקום שנוח לו
בפורים יצאתי לצלם את מבצע "עזה זזה" של חב"ד באחד מהמסעדות בהם זה בוצע (בתמונה "סושי רחביה") הבחור קורא עבור הקהל שהגיע למקום לשמוע מגילה, וכך זה מתבצע לאורך כל היום בעשרות מקומות בשכונות מרכז העיר בירושלים.
דלת כל כך יפה בנחלאות עם עיטורי מגן דוד ועם שתי כפות ידיים שבעזרתם אפשר להקיש על הדלת בלי להכאיב (חס ושלום) לאצבעות במידה ונחליט להקיש איתן.
על בית ברחוב ביבאס בשכונת שבת צדק בנחלאות בירושלים מצאתי את הסימון הזה על פתח שנסתם. יכול להיות שבבית גר כהן שבעזרת הידיים מברך את ביתו או אולי אלו שתי חמסות למזל. בין החמסות מגן דוד המסמל את יהדותו של בעל הבית.
במרכז הרובע היהודי בכניסה לבית צילמתי חמסה כאשר אין לי מושג האם זו חמסה יהודית או מוסלמית. המקור כנראה מוסלמי אבל אנחנו אימצנו את הרעיון והחמסה משמשת למזל גם אצלינו.
אנחנו אוהבים לאכול לאפה אבל לא כולנו ראינו איך מכינים אותה. במסעדת "יהודית" ברחוב הערמונים ליד שוק מחנה יהודה יצא לי לצלם את תוכו של התנור כאשר הבצק מודבק אל דפנותיו ובמהירות הופך לפיתה חמה שגורמת לנו להזיל ריר.
גם זו צורה לחגוג את הפורים. צעירים "התלבשו" על שוק מחנה יהודה הריק וערכו הפנינג של מוזיקה וריקודים כאשר הם "סוחבים" איתם את העוברים והשבים.
פורים בירושלים בכלל ובנחלאות בפרט הוא חג "שווה" כאשר כל אחד חוגג אותו בדרכו שלו. משפחה חרדית משכונת "כנסת ישראל" מצאה דרך מקורית לחבר את עם ישראל על פלגיו עם הפורים שלהם. אם תרצו כמו משלוח מנות
בשנת 2013 צילמתי לראשונה את המרתון בירושלים בתור משתתף (10 ק"מ). החוויה היא עצומה כאשר ההמונים שמשתתפים בה מוסיפים לגודל החוויה. בתמונה הרצים עולים את רחוב בצלאל – עליה קשה ראשונה בסדרה של כמה עליות כמוה. (בהמשך עוד שתי תמונות ממרתון זה)
לפני שעולים את רחוב בצלאל עוברים במנהרה שליד גן סאקר. המנהרה נותנת תהודה מיוחדת לקולות הרצים שעוברים דרכה ואז כולם צועקים בקול ונהנים מעצמת התהודה.
קו הסיום של המרתון הירושלמי משחרר את הרצים מהמאמץ העצום בו היו נתונים בשעה האחרונה. החוויה בליווי הסיפוק העצום של "עמדתי במשימה" היא דבר שרק אם תרוצו תחוו. (מעל עוד שתי תמונות ממרתון זה)
במקום לכתוב שלט פשוט: "נא לא לדבר" אפשר לחבר סלוגן (מסר פירסומי קצר וקליט) שיעביר את המסר בצורה יותר ברורה מעוצבת וקלילה שאולי גם תיזכר לאורך זמן ובאותה הזדמנות להתפלל גם לעילוי נשמה של קרוב.
במנזר סנטה אנה שליד שער האריות מצאתי מרזב מאד מיוחד בדמות חיה? פעורת פה ובזמן גשם הוא קולח מבעד לפיה. לא התאפקתי וצילמתי…..
קופות צדקה בקירות הבתים בשכונת מחנה יהודה
בירושלים במקומות שונים בעיר אפשר לראות קופות צדקה בקירות הבתים כאשר עליהם חרוטה המצוה שעושה מי שמשלשל כסף בקופה. בשכונת מחנה יהודה שמול השוק מצאתי אוסף יפה של קופות כאלה
בשנים האחרונות בני נוער שמלאו להם 13 שנה עורכים כעין טכס בכותל כאשר אל הכותל הם מובלים תחת חופה בתהלוכה חגיגית של משפחתם וחבריהם כאשר המוזיקה שמלווה אותם היא של שופרות ותופים וכלי נגינה נוספים. שימו לב שהמנגנים לבושים (בכאילו) כמו בימי קדם.
כל שנה ביום ראשון שבוע לפני חג הפסחא הנוצרי נערכת תהלוכה ממרומי הר הזיתים אל שער האריות בירושלים. התהלוכה משחזרת את כניסתו של ישו לירושלים כשבוע לפני צליבתו כאשר בני ירושלים קבלו אותו עם ענפי דקלים וקראו לפניו "הושע נא" בתמונה השער החדש מקושט בענפי דקלים לכבוד "יום א' של הדקלים"
הרכבת הקלה הפכה מיום הקמתה למציאות שקשה לדמיין את העיר בלעדיה. תלאות הקמתה נמשכו למעלה מעשר שנים וכבר נשכחו. בתמונה אזור כיכר ציון בזמן סלילת המסילה.
כל שנה בכ"ח באייר יום ירושלים, מתקיימת בעיר תהלוכה שנקראת מצעד הדגלים ובה עשרות בני נוער (בעיקר) בנים ובנות (בדרך כלל בהפרדה) צועדים ממרכז העיר לעבר הכותל כשבידיהם מאות דגלי ישראל.
מצעד הדגלים הוא מצעד הפגנת הכוח הגדולה ביותר של הציבור הדתי ציוני שגודש את רחובותיה של ירושלים. ביניהם קלטה המצלמה את החמוד הזה שבקושי מצליח להחזיק בדגל.
התמונה צולמה בכנסית העליה במרומי הר הזיתים בירושלים כאשר אינני יודע מי האיש ואת מי הוא מייצג אבל הסמכותיות שלו, השרביט בידו והצלם שנגרר בעקבותיו גרמו לי להוציא את המצלמה ולהנציח.
הקהילה היוונית קתולית היא קהילה קטנה בירושלים והיא מורכבת מערבים שפרקו מעליהם את עול הקהילה היוונית אורתודוכסית וקבלו עליהם את מנהיגותו של האפיפיור בסידור מיוחד. המצלמה שלי פגשה כהן דת יווני קתולי בתלבושתו המיוחדת.
בדרך כלל אני מביא כאן תמונות ירושלמיות שצדו את עיני. האיש הזה לא ירושלמי ולא מייצג את העיר אבל אתם בטח מדמיינים כמה אנשים עמדו לידו וצלמו אותו.
בשנת 2015 הביאה עירית ירושלים מופע שנקרא "מופע פורמולה 1 בירושלים". הרבה אנשים באו לצפות במופע חלש (לדעתי) שהציג מספר מכוניות מרוץ קטן והציג את ירושלים ותושביה באור פרובנציאלי עלוב למדי. (לדעתי)
כמובן שאת המופע צריך לממן וזו אחת הצורות לעשות את זה. מעניין אם זה לא היה מופע כמה אנשים היו טורחים להביט במכונית הזו
במסגרת המופע היו גם אופנוענים (נדמה לי שלשה) שעשו פעלולים לצהלתם של הצופים ששילמו כסף שכן עיקר הפעלולים נערכו ליד מושבי האח"מים, המוזמנים והמשלמים.
בירושלים בעיר העתיקה ברובע הנוצרי ליד השער החדש ברחוב האחים ישנה אכסניה או מלון שנקרא "knights palace hotel" על שם האבירים הצלבניים שהיו בעיר במאה ה – 12. בעלי המלון התאמצו והביאו גם שיריון של אביר והציבו אותו במסדרון
שלטי צניעות
בירושלים וכנראה שלא רק בה ישנם גורמים המעוניינים לחנך את בנות ישראל לצניעות בשיטות פרסומיות השייכות לעולם הכללי. צריך להיות קצר, קולע ומעביר את המסר.
כאשר ראיתי את השלט הזה חשבתי על מגרש חניה בו אתה מחנה את מכוניתך ואם לא תוציא אותה לפני סגירת החניון הרכב יתקע שם עד למחרת.
מודעה השייכת לעולם הישיבות של ירושלים וכשאתה רואה אותה ברור שאתה מוציא את המצלמה ומנציח עולם אחר הנמצא לידינו ואשר זר (כולל אותנו) לא מבין אותו.
כשהסתובבתי בשכונות החרדיות של ירושלים ראיתי כניסה לבית מדרש ובה עשרות מגבעות ומעילים זהים וחשבתי איזה ספור זה למצוא את המעיל או המגבעת שלך …….
במסגרת הויכוח הציבורי לגבי עבודתם של החרדים נתלו מודעות כאלה בכל ירושלים, מעין "דפי זהב" המוכיחים שחכמי ישראל בכל הדורות עבדו.
בין רחוב עזה לרחוב מטודלה בירושלים ישנו מעבר ציבורי צר העובר בחצר בית ואשר הזכיר למישהו את מה שנאמר בספר במדבר כ"ב כ"ד בספור של בלעם: "וַיַּעֲמֹד מַלְאַךְ יְהוָה בְּמִשְׁעוֹל הַכְּרָמִים גָּדֵר מִזֶּה וְגָדֵר מִזֶּה" והחליט לקרוא למעבר על שם אתונו של בלעם שנתקעה במעבר הצר.
להנצחת ירון אמיתי (ראו תמונה הבאה)
משה אלון בעל חנות למסגרות ברחוב עזה החליט להנציח את ירון אמיתי שנפל במלחמת לבנון השניה ועשה זאת בדרך מקורית על ידי בנית העיירה המזרח אירופאית שלפני השואה מעץ
כשאתה עומד מול מודעה כזו ברחוב עזה בירושלים אתה לא יודע אם לבכות או לצחוק בטוח שבעל הקיוסק לא צחק