מתוך: "זכרונות אנשי ירושלים"
מבחנים בתלמוד תורה "עץ חיים" ( על פי "מזכרונות איש ירושלים" – אפרים כהן רייס)
תלמוד תורה "עץ חיים" הוקם בשנת 1841 ביזמתו של הרב שמואל סלנט. הרעיון היה מוסד בו ילמדו הילדים מגיל צעיר ועד לאחר נישואיהם. עד גיל 15 זה היה תלמוד תורה ומשם והלאה ישיבה וכולל אברכים. אפרים כהן רייס מספר את חוויותיו משם ובעיקר בנושא הבחינות. הוא נכנס למוסד בגיל עשר וחצי. את הבחינות ערך ה"משגיח" (בישיבות קיימת פונקציה שנקראת "משגיח" שהוא כעין שילוב של מנהל רוחני ו"אם בית" כאשר כל משגיח עיצב את דמותו בהתאם לאפיו ולדרכו בחינוך.) ב"עץ חיים" המשגיח היה ר' זלמן חיים ריבלין. את הבחינות הוא ערך בימי חמישי. הוא היה איש נוח וכך גם היו הבחינות. הוא ראה את עיקר תפקידו בשכלול בניין הישיבה. מידי פעם היו מגיעים לישיבה בעלי בתים שגם הם בחנו את התלמידים. אחד מבעלי הבתים האלו היה משה יואל סלומון. בשבתות מידי פעם היו שולחים תלמידים לבתים של גבאי המוסד וגם הם היו בוחנים אותם. המלמדים ידעו את טעמם של הגבאים ועל מה הם שמים דגש והכינו את התלמידים לבחינות האלו בהתאם לגבאי הבוחן. למשל אחד הגבאים היה ר' לייב יעבץ והוא דרש מהתלמידים לדעת בעל פה את "פיטום הקטורת" (מתוך התפילה) וברור שהתלמידים שהלכו אליו היו צריכים להוכיח למלמדים שהם יעמדו בבחינה הזו. בסוף הבחינה נתנה אשת הגבאי לתלמידים עוגות וממתקים. מגיל 12 – 13 נחשבו הילדים כבר בוגרים ולא נשלחו להיבחן. המלמדים היו מקבלים מההורים האמידים כעין "טיפ" שנקרא "כסף ראש חודש". לא כל המלמדים הסכימו לקבל את הכסף הזה והסתפקו במשכורת שלהם ומספר כהן רייס שאימו היתה מוסרת את הכסף הזה, ל"מלמד סרבן" בצורת הלוואה או סילוק חוב לאשת המלמד אותה פגשה בשוק.
