מתוך: "זכרונות אנשי ירושלים"
בית ספר כי"ח ומנהליו (על פי "זכרונות" – יצחק שריון)
ניסים בכר הגיע לירושלים בשנת 1881 כנציג חברת "כל ישראל חברים" בפריז כדי לייסד בית ספר לתורה ולמלאכה (עיוני ומקצועי). הרבנים התנגדו כמו שהתנגדו לכל דבר שריח השכלה נדף ממנו אבל בית הספר נפתח בשנת 1882. הרבנים האשכנזים הטילו חרם ומנעו "חלוקה" ממי שישלח את בנו לבית הספר, והספרדים, חלקם התנגדו אבל ללא חרם וחלקם לא התנגדו. ברור שכמעט כל התלמידים היו ספרדים. בין השאר למדו בבית הספר העיוני עברית, צרפתית, ערבית ומדעים.
בית הספר המקצועי נוהל גם הוא על ידי ניסים בכר ולמדו בו: נגרות, נפחות, מסגרות, מכונאות, עשית כלי נחושת, אריגה וצביעה. תלמידים התקבלו גם מכל ארצות המזרח ולכן היתה בו פנימיה ומסעדה. מעבר לכך היה גם בית ספר כי"ח לבנות. לימים החליף אלברט ענתבי את ניסים בכר. הוא נחשב ל"עריץ" והיו לו לא מעט אויבים יהודים ולא יהודים. אלברט ענתבי היה גם בא כוחה של חברת יק"א בירושלים ובמסגרת זו הקים בירושלים בית אריגה שהעסיק 70 פועלים. כמו כן ייסד קופת הלוואה עבור יהודי ירושלים – סוחרים, אמנים ובעלי מלאכה. גם בבניין שלח ידו ובנה בתים עבור התימנים, בנה את שכונת "נחלת צדוק" (בנחלאות) שבתיה נמכרו בתנאים נוחים ליהודים מכל העדות. בזמן מלחמת העולם הראשונה פעל למען היהודים וביחוד פעל למניעת גרוש בניגוד לדעתו של המפקד התורכי העריץ – ג'מאל פחה. על פעילות זו הוא שילם בגרושו שלו. נפטר בשנת 1919 באיסטנבול.
