מתוך: "זכרונות אנשי ירושלים"
זכרונות מר' שמואל סלנט (על פי "זכרונות" – יצחק שריון)
היה רבה של היהדות האשכנזית בירושלים. הוא התמנה כרב כשהיה בן 23. בשנת 1889 מלאו 50 שנה לבואו לעיר. כל נושא כמעט היה בא לפניו ובעיקר עניינים פרטיים שבן אדם לרעהו. היה לו בית דין קבוע ליד בית הכנסת "החורבה" והאנשים סמכו על פיקחותו ויושרו. ספורים רבים סופרו אודותיו למשל פעם שאלו אותו חסידים למה יש על הרבנים החסידיים ספורים על אותות ומופתים וממנו לא ראו מאלה. ענה הרב: כתוב: "אותות ומופתים באדמת בני חם" (מתוך התפילה) בני חם הם עמי הארץ והם צריכים אותות ומופתים תלמידי חכמים לא צריכים.
ר' שמואל גר בחצר ה"חורבה" בדירת שני חדרים קטנים בדירה שנראתה כמו מרתף רק בשנת 1891 בנו לו דירה בת שני חדרים מעל חדרי ישיבת "עץ חיים" שגם היא היתה בחצר ה"חורבה".
ר' שמואל סלנט היה נתין אוסטרי והקונסול של מדינה זו בירושלים מאד כיבד אותו. גם קונסולים אחרים שיחרו לפיתחו וביחוד הקונסול האנגלי שהיה בא לדון איתו בעניינים שונים. הוא גם פעל למען מוסדות שונים ובעיקר לטובת תלמוד תורה "עץ חיים" אותו ייסד ולמען "ועד כל הכוללים" שאיחד את כל הכוללים האשכנזים. הוא נפטר בשנת 1909 בגיל 93 אחרי שישב על כיסא הרבנות בירושלים 70 שנה.
להרחבה על האיש אפשר להכנס לאתר "אהבת ירושלים" לדף בנושא "ר' שמואל סלנט"
