מתוך: "זכרונות אנשי ירושלים"
רכיבה על חמורים (על פי "שלשה עולמות" – חיים המבורגר)
בשנות ה – 60 של המאה ה – 19 הוכשרה הדרך לירושלים לנסיעת עגלות. עד אז נסעו לירושלים על גבי חמורים וגם לאחר שהוכשרה הדרך היו עוד כאלה שהמשיכו לרכב על גבי חמורים. בשנת באופן כללי מי שיכול היה לרכב על גבי חמור עשה זאת השאלה היתה מה קורה עם נשים וילדים. השיטה היתה לקשור שתי תיבות עץ על גבו של החמור מכאן ומכאן ובכל תיבה הושיבו שני ילדים או אשה . כאשר צד אחד שקל יותר מהצד השני הוסיפו אבנים לצד הקל כדי ליצור שיווי משקל. לצורה הזו של הרכיבה קראו "שולחן הפוך" שכן מהתיבות הזדקרו 4 מוטות שבהם נאחזו היושבים בתיבות וכך זה נראה כמו שולחן הפוך שרגליו כלפי מעלה. בזמן שהחמור נע התנדנדו התיבות והילדים פחדו, ביחוד בזמן העליה שם הם חששו שיפלו לאחור ובזמן הירידה חששו שמא יפלו לפנים. המבורגר מספר על ר' אריה מרדכי רבינוביץ שעלה ארצה ורצה להגיע לירושלים עם ילדיו. הוא קיבל סוס אבל לא ידע איך לרכב עליו והילדים קיבלו תיבות ישיבה משני צידי חמור. מכיוון שלא ידע לרכב וגם הילדים פחדו ובכו כל הדרך בגלל הנדנוד של הארגזים, הלך ר' אריה מרדכי רגלי לצד החמור והרגיע את ילדיו. כאשר הגיע לירושלים היה שבור ורצוץ ורגליו היו נפוחות.
