מתוך: "זכרונות אנשי ירושלים"
עקיצת עקרב בבור של "מאה שערים" (על פי "שלשה עולמות" – חיים המבורגר)
השנה היא 1877 ובשכונת "מאה שערים" חפרו את הבור הגדול של המים. בערב כאשר הפועלים הלכו נכנסו הילדים אל הבור שעדין לא היה גמור ושיחקו באבנים שהיו שם ובנו מהם כעין "בתים". ערב אחד כאשר אחד הנערים הרים אבן הרגיש עקיצה באצבע ומיד התחיל כאב גדול. הילד באופן אוטומטי הכניס את האצבע לפה ומיד התנפחו פניו וכן התנפחו הלשון והחיך והוא איבד את הכרתו. הבהילו אותו לבית הוריו וקראו לכל כוחות הרפואה שבנמצא שלא הועילו ומה גם שלא הצליחו להשקותו בסמי מרפא, וזריקות לא היו . בינתיים ירדו חבריו אל הבור כדי לנסות ולמצוא את העוקץ ולבסוף מצאו עקרב בגוונים של שחור וצהוב. תפסו אותו והביאו אותו לבית הנער העקוץ. אז הרתיחו שמן זית והכניסו את העקרב לשמן הרותח והוא ברח ושוב תפסו אותו והכניסו אותו שוב אל השמן עד שנשרף. אז לקח אבי הנער נוצה טבל אותה בשמן ומשח את פי הנער, שפתיו, צווארו ולשונו מספר פעמים עד שהנפיחות ירדה והנער התחיל לבכות. המשיכו למרוח עד שהנפיחות ירדה עוד והכאב פסק. תוך שעה ירד הנער ממיטתו בריא ושלם. העדות היחידה לטראומה היתה אצבע עקומה שנשארה כל לכל ימי חייו.
