קולנוע תל אור

 

מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "חיים והווי בירושלים"

קולנוע תל אור

הבניין ברחוב ההסתדרות 1 בירושלים נבנה בתחילת שנות ה – 30 של המאה העשרים והיה שייך להסתדרות ופעל בה הסניף הירושלמי שלה.  בקומת קרקע היתה מסעדה בשם "המסעדה הקואופרטיבית" שנוהלה על ידי מועצת הפועלים של ירושלים.  בשנת 1937 נבנו עוד שתי קומות לבניין ובהם היה אולם כינוסים שהפך להיות אולם קולנוע בן 300 מקומות בשנת 1941.

לקראת פתיחת האולם התפרסמה המודעה הבאה:

"פרס!!!!!

שני כרטיסים חינם לקולנוע במשך שנה מובטחים בזה למי שיציע שם מתאים עבור קולנוע חדש בירושלים.

בקשר עם הפתיחה הקרובה של קולנוע באולם ההסתדרות בירושלים רחוב בן יהודה

מכריזה בזה הנהלת הקולנוע הנ"ל:

התחרות למתן שם לקולנוע

• השם חייב להיות עברי בעל צלצול קצר ויפה, העשוי להתקבל גם על הקהל הלא יהודי, שאינו מבין עברית.
• השם צריך להיות, במידת האפשר, מקורי ושטרם שימש לאיזה קולנוע או מוסד שעשועים אחר בארץ.
• הצעות, בציון שם המציע וכתבתו, צריכות להגיע לא יאוחר מיום 8 למאי 1941 לכתובת – ת.ד. 244 ירושלים."

זמן קצר לאחר מכן התפרסמה מודעה נוספת וזה לשונה:

"קולנוע תל אור"

בבית ההסתדרות בירושלים

הנהלת הקולנוע מתכבדת להודיע, כי הואיל והתקבלו למעלה ממאה הצעות לשם "תל אור" אשר נבחר לשם הקולנוע, הוחלט להטיל גורל בין האנשים שהציעו את השם הזה, והזוכה בגורל יזכה בפרס של שני כרטיסי הזמנה למשך ששה חדשים.

ההגרלה תיערך ב – ז' סיון  תש"א 2/6/41 באולם הקולנוע "תל אור" בשעה 12 בצהרים וכל האנשים שהציעו את השם הנ"ל מוזמנים בזאת להיות נוכחים בעת ההגרלה.

הנהלת קולנוע "תל אור" ירושלים

לפני פתיחת הקולנוע התפרסמה המודעה הבאה:

הודעה לקהל הירושלמי

"בימים הקרובים יפתח באולם ההסתדרות הקולנוע החדש "תל אור".

לפי הצעת מומחים הוכנסו תיקונים ושכלולים באולם, ויחד עם המכונות המודרניות והחדישות הותאם המקום לקולנוע ממדרגה ראשונה.  ביחוד דאגה הנהלת הקולנוע החדש הנמצאת בידי בעלי מקצוע לסרטים מובחרים ואמנותיים.    בואו והיווכחו!!!!

תאריך הפתיחה יפורסם בזמנו."

 

מודעה מה – 21/7/41 – פתיחת הקולנוע:

קולנוע חדש "תל אור"

נפתח במוצאי שבת באולם ההסתדרות בהצגת הסרט "ברון הצוענים" – אחת היצירות המעולות של תוצרת הפילמים.  הקולנוע מצויד בכל הסידורים החדישים, איוורור וכניסות ויציאות נוחות.

אחרי ההצגות ערכה הנהלת הקולנוע מסיבה קטנה לעובדים ולמוזמנים."

 

שבוע לאחר מכן הוחלף הסרט ולהלן המודעה:

מודעה

במוצאי שבת 26/7/41 ובמשך השבוע בפעם הראשונה בירושלים

ויויאן רומנס טינו דוד

בסרט המוזיקלי המקסים: "בנשיקה של אש"

2 הצגות לערב: 7,  9.15

בהצגות יומיות ב – 3 אחר הצהרים:

1. "הקרקס"
2. "בחור כארזים"
3. "ברון הצוענים"

 

חוויות מבית הקולנוע מספר "חיים ברעם" שאביו "משה ברעם" היה יו"ר ההסתדרות בירושלים באותם שנים (מתוך – "בוא שיר עברי/ כפירה בעיקר" פורסם ב"הארץ" 10/4/09):

"רק שתי דקות חלפו מאז שיצחק המסריט הדליק את האורות בקולנוע "תל אור" ושלח אותנו באחת אל הקור הירושלמי.  ההצגה הירושלמית הסתיימה, והדי היריות מהאקדח הענקי של ראנדולף סקוט עוד השתוללו באזני.  עמדתי לרגע קצת המום ברחוב ההסתדרות ליד המסעדה הקואופרטיבית, והצצתי בשלש המלצריות המבוגרות שעישנו בפתח את סיגריות ה"מטוסיאן" שלהן.  ורה שהיתה כנראה קצת קומוניסטית שאלה אותי על הסרט ואחר כך העירה, ביותר משמץ של לגלוג, שקשה לה להאמין שמזכיר מועצת הפועלים, החבר ברעם, מרשה לי לצפות בזבל האמריקאי הזה."

 

חוויות נוספות מהקולנוע ומהבניין מספר חיים ברעם בספרו: "אדום צהוב שחור":

"אחר כך הלכנו לקולנוע "תל אור" וראינו מערבון ישן של ארול פלין ואוליביה דה האבילנד.  לשעתיים קסומות עזבנו את עירנו הדלה, והגענו לדודג' סיטי, לעדרי הבקר ולנוכלים החלקלקים, שחיוכם השמנוני אינו מסגיר את העובדה שדינם כבר נחרץ לשבט, למוות מכוער בחולות, או בסמטא מאחורי המסבאה.  הם פשוט לא ידעו את מה שאנחנו ידענו, אחרי שצפינו בסרט כבר שלש פעמים באותו שבוע….

ביום שישי בערב יצאו הורי לערב תרבות ב"תל אור".  רפאל קלצ'קין ושמואל פינקל הופיעו בקטעי תיאטרון וספרות, וזלמן שניאור הרצה על שיריו…

בימי שישי בשעה חמש אחר הצהרים , מיד לאחר ההצגה היומית בקולנוע תל אור, ששכן בבניין ההסתדרות במרכז העיר, מרחק דקה הליכה מביתנו בהמלך ג'ורג', נהגנו לטפס לקומה העליונה בבניין לאסיפה השבועית של כדורגלני הפועל.

אבי עבד בבניין, ושם פעלה גם ספריית הפועלים.  כמעט את כל השכלתי אני חייב לספריה הזאת ולספרן יואלי, שעודד אותי לכתוב יומני קריאה מפורטים.

בקומת קרקע הפעילה ההסתדרות את המסעדה הקואופרטיבית…אפילו בגיל 12 הבחנתי שהמלצריות לא היו מלכות היופי, אבל עצם החוויה, לאכול במסעדה, היתה מהממת…אז התבוננו בהערצה בכדור הבשר הגדול, הלא מתובל, ששחה בתוך רוטב אדמדם עם קצת פפריקה.  גם הפירה היה מוצף באותו רוטב, שטעמו עדיין מדגדג בחיכי.  הקינוח, פודינג שוקולד שהיה צהבהב יותר מאשר חום ומעוטר בתלתל לבן דמוי קצפת, נראה בעיני כמילה האחרונה בעולם הבישול"

מול הקולנוע היו שני בתי קפה מיטולוגיים של ירושלים: "פינתי"  ו"פינק"  כאשר בין הקולנוע ובתי הקפה היו "ברזלים" עליהם היו יושבים צעירי ירושלים.

מתוך "רחוק מכאן – ספור ירושלמי" (יעקב סימנטוב):

"ביום שישי בצהרים ישב מורדוך על הברזלים והתבונן בתמונות הפרסומת של הסרט שיוקרן ב"תל אור".  אינגריד ברגמן חובשת כובע רחב תיתורה, מסתכלת בעיניים מלאות אהבה בהמפרי בוגרט הקשוח שמחזיק בידו סיגריה וצווארון מעיל הגשם שלו זקוף על ערפו…"

מ – 1941 ועד שנת 1964 ניהל את הקולנוע ישראל גוט בעליו של "קולנוע ציון" ואח"כ ניהלה את המקום מועצת הפועלים.  מתחילת שנות ה – 50 נקראה המסעדה "שובע".

בתאריך 1/2/1999 פרסם ה"גלובס" את המודעה הבאה:

" עו"ד עודד פלוס בת"א קנה מחברת העובדים של ההסתדרות את בנין קולנוע תל-אור לשעבר, ברחוב ההסתדרות 3, במרכז ירושלים. בבניין 1,100 מ"ר משרדים, המושכרים לשירות בתי הסוהר, ואולם קולנוע בן 400 מ"ר. פלוס ישלם 1.6 מיליון דולר. הוא קנה את הנכס בנאמנות בעבור קבוצת משקיעי חוץ.