מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "ירושלים בראי ההיסטוריה"
המאמר נמצא בגרסת שמע בסוף הדף
שער האריות הוא השער המזרחי בחומת העיר העתיקה. בניגוד לשערים האחרים הוא לא נקרא על שם המקום אליו מגיעים מהדרך היוצאת ממנו (יפו ,שכם, ציון), אלא נקרא על שם האריות (למעשה ברדלסים) המוטבעים על החומה משני צידי השער
כאמור שמו המקובל של השער הוא שער האריות אבל היו לו עוד שמות רבים:
באב סית מרים – על שם בריכה שהיתה לידו מצידו החיצוני שנקראה על שם מרים אמו של ישו.
שער השבטים – על שם שער השבטים שהוא שער בחומת הר הבית הקרוב ביותר לשער האריות.
שער סטפנוס – לפי אחת המסורות הנוצריות הפרוטומרטיר (הקדוש מעונה הראשון בנצרות) סטפנוס הוצא דרך השער הזה להיסקל, ונסקל לידו (לפי מסורת אחרת הוא נסקל ליד שער שכם)
שער יהושפט – ממנו יוצאת הדרך לעמק יהושפט.
באב גת שמנא – על שם גת שמנים שבה התפלל ישו וגם נתפס, שנמצאת ליד הדרך היוצאת מהשער וסמוך לו.
באב אל ע'ור – שער הבקעה אליה יוצאים משער זה.
באב א-ריחה – שער יריחו מאותה סיבה.
באב ברכת בני ישראל – על שם בריכת אגירה שהיתה לידו מצידו הפנימי.
שער המזרח – שכן הוא נמצא על החומה המזרחית של העיר העתיקה.
את השער בנה הסולטן העותומני סולימן המפואר בשנים 1538 – 1539 כחלק משיפוץ החומה כולה.
השער נבנה מלכתחילה כשער זוויתי כמו שאר השערים שבנו התורכים וכל זאת כהגנה בפני אויבים פוטנציאליים. כאשר נכנסו מבחוץ נכנסו בשער ישר, ובבית השער פנו שמאלה לכיוון הר הבית. הבריטים פרצו את בית השער כך שכיום הנכנס בשער יכול לפנות בבית השער שמאלה להר הבית או להמשיך ישר לעבר הויה דולורוזה. האפשרות להמשיך ישר מקלה כמובן גם על מכוניות הנכנסות דרכו.
בקשר לאריות ישנן אגדות המספרות את הסיבה שבגללה חקקו אותם לצידי השער:
אגדה אחת מספרת שהסולטן בונה השער – סולימן, חלם בלילה שבא מלאך והודיע לו כי שני זוגות אריות יטרפו אותו אם לא יבנה חומה להגנת תושביה של ירושלים, כי השליטים האיובים הרסו אותה, ומאז ירושלים אינה מוגנת. לזכר חלומו ציווה לחקוק את שני זוגות האריות על החומה שבנה.
אגדה שניה גם היא קשורה בחלום והיא מספרת שהסולטן הטיל מיסים כבדים על תושבי ירושלים והם לא עמדו בהם. יום אחד, לפני שנרדם, תכנן כיצד יכריח את תושבי ירושלים לשלם את מיסיהם. כאשר נרדם חלם ששני זוגות אריות מאיימים לטרפו. הוא הקיץ בבהלה, וכשהאיר השחר קרא לפותרי החלומות, ואחד מהם, זקן ומכובד, שאל את המלך על מה חשב לפני שהלך לישון, והמלך סיפר לו שלפני שהלך לישון חשב איך להעניש את תושבי ירושלים שלא משלמים את המיסים שהוא מטיל עליהם. המשיך הזקן ואמר: תדע לך שירושלים היא עיר קדושה, ואללה לא מרוצה ממזימותיך ואתה גם תיענש, ולכן אם ברצונך לכפר על כך תמצא דרך לפעול למען תושבי העיר. חשב הסולטן והעלה רעיון לבנות מחדש את חומת העיר. לזכר חלומו חקק את האריות על אחד השערים.
כמובן שישנה סיבה אמיתית לאריות (ברדלסים) משני צידי השער: הברדלסים הם סמלו של הסולטן הממלוכי בייברס, והם היו חקוקים על מבנה אכסנית צליינים מוסלמים שהקים. לימים נהרסה האכסניה והאריות נלקחו והוצבו בשימוש משני על השער.
השער משמש גם תהלוכות דתיות: ביום ראשון של הדקלים נערכת תהלוכה נוצרית היורדת מהר הזיתים ונכנסת לעיר העתיקה. התהלוכה משחזרת את כניסתו של ישו אל העיר שבוע לפני הפסחא. הכניסה אל העיר מעשית דרך שער האריות.
גם תהלוכת נבי מוסא לקברו המסורתי של משה במדבר יהודה יוצאת משער זה ולאחר שבוע חוזרת ממנו.
כאשר הגיע הטלגרף העירה בשנת 1865, נכנס הקו אל העיר גם דרך שער האריות, וכך כתב עיתון הלבנון י"ח סיון תרכ"ה (1865) :
"ב – ח' לחודש הזה הובא העירה קו "הדילוג רב" דרך שער האריות מזרחה וסבב הר הבית אל בית הפחה. וכאשר זכינו לראות על הררי קודש קו המבשר בדילוג רב כן נזכה לראות על ההרים רגלי מבשר משמיע ישועת ה' תשועת עולמים."
ב – 28/5/1948 נפל הרובע היהודי בידי הליגיון הערבי ומגיני הרובע נלקחו לשבי ויצאו מהעיר העתיקה דרך שער האריות. וכמה סימבולי ש – 19 שנים לאחר מכן במלחמת ששת הימים פרץ מוטה גור עם הצנחנים אל העיר העתיקה דרך שער האריות. במהלך הפריצה נופצו שערי הכניסה. שנתיים לאחר מכן בשנת 1969 תוקנו השערים.