מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "משוט בירושלים"
בית הקברות הפרוטסטנטי ההר ציון
בית הקברות הפרוטסטנטי שבהר ציון הוא אחד מבתי הקברות היותר מעניינים בירושלים. הוא נמצא ב – "בית ספר גובט" שנמצא במרומי הר ציון. כדי להגיע אליו יש ללכת משער יפו דרומה לאורך החומה המערבית של העיר העתיקה, וכאשר החומה פונה מזרחה , אנו נמשיך ישר דרומה ונראה משמאלנו את בניין הסימינר התיאולוגי היווני אורתודוכסי ולאחריו נראה את השלט של המכללה אמריקאית שפועלת במקום כיום. לכניסה נצלצל בפעמון ונעבור דרך המשרד כדי לקבל אישור ואת המפתחות לבית הקברות. האישור מתקבל טלפונית מקתדרלת סנט ג'ורג'. אם תרצו להבטיח את עצמכם תתקשרו למכללה בטלפון: 02/6718628 ותודיעו על בואכם ותבקשו שישיגו לכם אישור כניסה לבית הקברות. כאשר תקבלו את המפתחות תקבלו גם הסבר איך להגיע לשער בית הקברות.
בבית הקברות הפרוטסטנטי בירושלים קברו משנת 1848 ועד 1982 אוכלוסיות שונות הקשורות לנצרות הפרוטסטנטית בירושלים:
1. בני הקהילה האירופאית של המאה ה – 19 ותחילת המאה ה – 20.
2. חללים ממלחמת העולם הראשונה.
3. חלקת המנדט הבריטי שבה קבורים : פקידים, קצינים ובני משפחות.
4. פקידים ושוטרים חללי הטרור היהודי- ערבי.
יש במקום: גרמנים, אנגלים, יהודים וערבים מומרים ואחרים. במאמר זה אציג מספר אנשים שנקברו כאן ומאפיינים את בית הקברות הזה.
בשנת 1824 הגיעה לירושלים הדר' דלתון כנציג החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים. הוא אמור היה לשרת כמיסיונר וכרופא. דר' דלתון לא החזיק מעמד זמן רב ונפטר בשנת 1826. במקומו נשלח הדני ג'ון ניקולייסון. הוא נשא לאישה את אשתו של דר' דלתון ואימץ את בנותיה. התאקלמותו בירושלים לא צלחה והוא עזב אותה וחזר שוב בשנת 1833. הוא נפטר בשנת 1856. בשנת 1843 רכש ניקולייסון חלקה בממילא עבור בית קברות, אבל בגלל הסמיכות לבית הקברות המוסלמי, נוצרו חיכוכים ולכן החליט הבישוף גובט, שהיה הבישוף הפרוטסטנטי השני בירושלים לקנות חלקת קבורה בהר ציון. את החלקה, כאמור,קנה בשנת 1848. לחלקה זו הועברו, בין השאר, עצמותיו של הבישוף האגליקני הראשון – מיכאל סלומון אלכסנדר.
ליד קברו של אלכסנדר אפשר לראות גם את קבריהם של הבישופים שבאו אחריו:
סמואל גובט.
ג'וזף ברקלי.
לא רחוק מהם אפשר לראות את קבריהם של :
לודויג שנלר – האיש שהקים את בית היתומים הסורי שנושא את שמו.
קונרד שיק ואישתו פרדריקה דופלר . קונרד שיק היה איש אשכולות שתרם רבות בתחומי: הבניה והאדריכלות, ארכיאולוגיה, מיפוי, מחקר ועוד.
בחלקה הותיקה שליד שער הכניסה נוכל לראות את קברה של שרלוטה פילץ – הדמות החיה מאחורי האחיות הדיאקוניסיות. היא הגיעה לירושלים בשנת 1853 ועמדה בראש המוסדות של האחיות שהוקמו בירושלים: בית היתומות "תליטא קומי" ובית החולים הגרמני שבפינת הרחובות שטראוס והנביאים ששימש את "בי"ח הדסה ונקרא בית חולים זיו ואחר כך שירת את בי"ח ביקור חולים. (מול בניינו הראשי של בית החולים ביקור חולים). בתוך קיברה של שרלוטה פילץ הוכנסה בשנת 1982 אחות נוספת בשם ברטה הרץ. על המצבה סימלו של מסדר האחיות הדיאקוניסיות – יונה עם עלה זית בפיה.
בבית הקברות גם קבורים ערבים מומרים ויהודים מומרים בין היהודים האלה נמצא גם את:
משפחת מלוויל פטר ברגהיים – ברגהיים נשלח לירושלים על ידי ה"חברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים" בתור רוקח. הוא פיתח בירושלים עסקי בנקאות ונדל"ן. ביתו היה בצמוד לבניין העיריה של היום. המשפחה עברה תלאות לא פשוטות כמו רצח בנו האחד, פטירת בנו השני ופשיטת רגל היו לו הרבה ילדים שחלקם מתו כתינוקות. בבית הקברות קבורים 14 בני משפחת ברגהיים.
משפחת משולם – ג'ון משולם הגיע לירושלים בשנת 1841 והיו לו עסקים שונים. בשנת 1845 גילה את הכפר ארטס ואת הפוטנציאל הטמון בו בגלל קרבתו לבריכות שלמה והוא עבר לשם ומסביבו היתה קהילה של אמריקאים, גרמנים ואף יהודים. הם לא החזיקו מעמד וג'ון משולם נשאר שם לבד. היו לו קשרים קרובים עם קונסול פין וגם עם האוכלוסיה המקומית הסתדר. משך הזמן קשייו גדלו וגם בנו פיטר נרצח (קבור בבית הקברות הזה) ובסופו של דבר נאלץ ג'ון לעקור לירושלים.
בבית הקברות הזה קבורים גם כמה מחוקריה של ירושלים ושל ארץ ישראל:
ג'יימס דנקן – בריטניה היתה מעורבת בחקר ארץ ישראל במאה ה – 19 ולצורך הפעולות השונות הוקמה ה"קרן לחקירת ארץ ישראל" ( (P.E.F החוקרים הבריטיים המפורסמים ביותר היו צ'רלס וילסון ואחריו צ'רלס וורן. בשנת 1868 כאשר משלחתו של וורן קדחה נשלחו מחליפים ואחד מהם היה ג'יימס דנקן. הם נתקפו מיד בקדחת וב – 10 לאוגוסט 1868 מת הקורפורל דנקן ונקבר בהר ציון. על קברו הניח וורן רגל אבן של שולחן מתקופת בית שני שנמצאה בחפירות.
צ'רלס פרידריק טירוויט דרייק – בשנת 1871 פתחה הקרן במבצע מיפוי של ארץ ישראל, ובמסגרת זו הגיע גם דרייק. גם אנשי המשלחת הזו סבלו ממחלות כמו מלריה וקדחת יריחו, וממחלה זו מת דרייק ב – 27/7/1874.
פלינדרס פיטרי – מייסד המחקר הארכיאולוגי בארץ ישראל. התחיל את עבודתו המדעית במצרים, והגיע לארץ ישראל לבקשת הקרן הבריטית (P.E.F) כדי לחפור בנגב על פי שיטותיו . יותר מאוחר חזר לחפור במצרים ואחר כך שב לארץ ישראל. בשנת 1937 פרש מעבודתו והתישב בירושלים. עם מותו ( 29/3/1942) נשלח ראשו ללונדון כדי לפענח את סוד גאוניותו (הראש נעלם במרתפי המוזיאון הבריטי) הגוף נקבר בבית הקברות הזה. על קברו סמל האלמות המצרי הקדמון.
בבית הקברות בחלקה הצבאית קבורים 28 חיילים גרמנים ואוסטרים פרוטסטנטים וקתולים וגם קצין יהודי אוסטרי אחד שנפלו במלחמת העולם הראשונה. הם נהרגו בין התאריכים: אפריל 1916 ו – נובמבר 1917. חלק מהם אנשי שירותים אבל יש בהם גם 6 טייסים מהטייסות 300, 302, 304. טייסים אלה גם השתתפו בלחימה, אבל גם צילמו עשרות תמונות אויר שמעשירות את הידע שלנו על מקומות בארץ ישראל ובעיקר ירושלים.
בין הפקידים הבריטים הקבורים בבית הקברות:
לואיס אנדריוז – ממלא מקום מושל הגליל . נרצח ב – 26/9/1937. הרוצחים היו ערבים מחבורת הטרור "היד השחורה" שנוסדה על ידי השייח' עז אל-דין אל קסאם. בשנת 1935 נהרג השייח' על ידי האנגלים והפך לגיבור לאומי. שרידי חבורתו רצחו את אנדריוז במסגרת הפעולות של המרד הערבי שהחל בשנת 1936. כל עוד פעלו הערבים נגד היהודים נמנעו הבריטים מלהעניש אותם, אבל פעולה זו גרמה לתגובות בריטיות נוקשות וקשוחות כלפיהם כמו: פיצוץ בתים, עונשי מוות, גרוש מנהיגים וכד'. מותו של אנדריוז היווה נקודת מפנה במדיניות הבריטים בארץ.
רודריק כריסטופר מסגרייב – הגיע כשוטר בשנת 1936 ועלה בסולם הדרגות. בשנת 1942 התמנה כסגן מושל מחוז לוד בדרגת סגן ניצב ומשרדו היה בתל אביב. הוא התגלה כאוהד של המפעל הציוני, ואף כאשר הבריטים נקטו בפעולות אלימות, ניהל מסרגייב שיחות ידידותיות עם אנשי הגנה ואצ"ל כדי לרכך את העימות. הוא הבין את היהודים וזעמם ואמר: "אם הייתי יהודי הייתי נלחם בבריטים." הוא נהרג בפיצוץ במלון "קינג דייויד" ב – 22/7/1946. ליד קברו קברים נוספים מאותו פיצוץ.
על מסגרייב מספר יואל ירון מכפר יונה:
"הכרתי את האיש כשהייתי כבן חמש או שש (נולדתי ב-1940). הוא היה ידיד של אבי ז"ל שהיה קצין בבולשת בירושלים, וסיפק לו ידיעות אותן העביר אבי למפקדת ההגנה. אני עדיין זוכר שמסגרייב ביקר בביתנו מדי פעם והיה מאוד חביב אל אחותי ואליי, ואנחנו ממש אהבנו אותו. כשנודע לנו ששמו הופיע ברשימת ההרוגים פרצנו בבכי."
תומס וילקין – היה בין מתכנני ומבצעי רצח מפקד הלח"י אברהם שטרן בתל אביב בתאריך 12/2/1942, אם כי לא הוא זה שירה בשטרן אלא ג'פרי מורטון – מפקדו של וילקין. לאחר הרצח הוברח מורטון מהארץ ווילקין מילא את מקומו. חברי המחתרות חיפשו אחריו במשך שנתיים וחצי ולבסוף הגיעו אליו ב – 29/9/1946 והוא נורה ברחוב סנט פול בירושלים בדרכו מביתו שבמתחם הכנסיה הרומנית למגרש הרוסים.
אולגה לוצ'ינה פודבורנצ'נסקה – פולניה שנהרגה בהתקפת האצ"ל על מועדון הקצינים בבית גולדשמידט מול בניין הסוכנות. מה עשתה שם לא ידוע: מלצרית? חברה של קצין? או משהו אחר?
סרג'נט נייט – החייל האחרון שנפל על משמרתו בירושלים ב – 26/4/1948.
