מתוך : מאמרים על ירושלים > "אישים בירושלים"
הולמן האנט היה צייר בריטי ומייסד הקבוצה שפיתחה את הסגנון הפרהרפאליטי בציור, כאשר מסביבו התקבצו ציירים צעירים. לדעתם רגישותם של הציירים מאפשרת להם להוביל שינויים ולהשפיע.
הכוונה בפרהרפאליתים היא לפני רפאל. בתקופתו של רפאל – תקופת הרנסנס, הציירים ציירו עבור פטרונים שהשפיעו על הציור. לפני רפאל הציור היה טבעי ואמיתי, ולשם הסגנון רצה לחזור.
הם ציירו ציורים הקשורים לאירועים היסטוריים, סצנות מתוך יצירות (כמו שקספיר) ועוד. הדגש היה על מסר חברתי.
כאשר הגיע הולמן האנט לארץ הוא צייר ציורים הקשורים לישו אבל יותר כמתקן חברתי ופחות כמייסד דתי.
בשנת 1854 עלה האנט לארץ וגר בעיר העתיקה. אז צייר את ציורו המפורסם "שעיר לעזאזל".
בשנת 1856 חזר לאנגליה והתחתן עם פאני. בדרכם ארצה כשהגיעו לפירנצה כרעה ללדת ומתה בלידתה. לבן קראו סיריל – בן אוני. הוא חזר לאנגליה, ואחות אשתו – אדית גידלה את הילד.
בשנת 1869 חזר ארצה כאלמן.
בשנת 1872 חזר לאנגליה והתחתן עם אדית.
בשנת 1875 חזר ארצה עם אשתו ובנו ובנה את ביתו ברחוב הנביאים בשנת 1876. קומה ראשונה שימשה למגורים ושניה לסטודיו. כאן נולד לו בן נוסף.
בשנת 1878 חזר לאנגליה
בשנת 1892 חזר ארצה ומצא את ביתו מוזנח, ובאותה שנה עזב את הארץ.
בשנת 1910 נפטר באנגליה ונקבר בכנסית סנט פול שבלונדון.
בשנת 1922 אשתו חזרה ארצה ובנתה ספסל לזיכרו ליד מנזר מר אליאס במקום בו אהב לשבת ולצייר מול הנוף של מדבר יהודה וההרודיון. על הספסל חרוטים הדברים הבאים:
"מושב זה הושם פה לזכרון ויליאם הולמן האנט צייר בירושלים 1902 – 1854 בידי אשתו אדית וברישיון הפטריארכיה היונית אורתודוכסית בירושלים"
וְאָהַבְתָּ אֵת יְהוָה אֱלֹהֶיךָ בְּכָל-לְבָבְךָ וּבְכָל-נַפְשְׁךָ וּבְכָל-מְאֹדֶךָ. (דברים ו' ה')
הָאֵל מָעוּזִּי חָיִל וַיַּתֵּר תָּמִים דרכו (דַּרְכִּי). (שמואל ב' כ"ב ל"ג)
וְאָהַבְתָּ לְרֵעֲךָ כָּמוֹךָ (ויקרא י"ט י"ח)
על הולמן האנט כתבה ברטה ספפורד בספרה "ירושלים שלנו"
"במקום שנמצא כיום רחוב הנביאים, שהיה ידוע בזמנו כ"רחוב האחורי" היה הבית שבו גר הצייר הולמן האנט עם משפחתו, וכאן צייר כמה מציוריו המפורסמים, כמו: "בצל המוות" או "בצל הצלב". בציור נראית דמות עוטה גלימה ניצבת בעת שקיעת השמש כשידיה מורמות אל על והיא משליכה את צילה על הצלב. רבות מהתמונות של האנט צוירו בירושלים ובסביבתה.
בעת שהגענו הולמן האנט כבר לא היה בירושלים אך שמענו ספורים רבים על האומן המפורסם ופגשנו רבים שדיגמנו עבורו. אני זוכרת במיוחד ילדה יהודיה מומרת ששערותיה המתולתלות והזהובות שימשו לו דגם לשערות של ישו באחד מציוריו."
כשעזבו בני משפחת האנט את הבית הוא נמסר (לפי טענת הרוסים) לנזירה רוסיה שטיפלה במשפחה והיא מסרה אותו לכנסיה הפרובוסלבית הרוסית, ולכן היום הם טוענים לבעלות על השטח.
בימי מלחמת העולם הראשונה השתלטו התורכים על הבית ששימש את חייליהם וגרמו לו נזק.
בשנת 1916 עברה לגור בבית דר' כגן – רופאת ילדים (מאמר באתר – דוקטור הלנה כגן).
בחצר הבית מבנה קטן בו גרה המשוררת רחל בשנת 1925 לפי המלצת רופאיה כיון שסבלה משחפת. בבית זה חיברה את השיר "עץ האגס" אותו ראתה ממש מול חלונה.
דר' כגן עצמה שיכנה דיירים בביתה. בחלק מהבית גרה אימה ואחר כך השכירה דר' כגן את הדירה למשפחת משולם שגרה שם עד היום. גם בחצר גרים אנשים. לאוןרך השנים הדיירים שילמו כסף לרוסים שטוענים בעלות על השטח, וכיום הם מנסים בדרכים משפטיות להוציא את הדיירים מביתם.