קברי בית דוד

 

מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "ירושלים בראי ההיסטוריה"

 

בספר מלכים א' – ב' י' נאמר:

"וישכב דוד עם אבותיו ויקבר בעיר דוד"
רוב מלכי יהודה שבאו אחריו נקברו באתר זה, חלקם נקברו בעיר דוד ולא באתר זה וחלקם נקברו מחוץ ליהודה. משך השנים נעשו נסיונות לאתר את מקום קבורתו של דוד, והזיהוי המקובל כיום הוא בהר ציון.
בהקשר לכך אומרת הברייתא בתוספתא בבא – בתרא א' יא':
"אין מקיימים בה (כלומר בירושלים) קברות חוץ מקברי בית דוד וחולדה הנביאה, שהם מימות נביאים ראשונים. וכשפינו את הקברות מדוע לא פינום? אמרו מחילה היתה שם שהיתה מוציאה הטומאה לנחל קידרון. אמרו לו, והלא קבר בית דוד וחולדה הנביאה היו בירושלים ולא נגע בהם אדם מעולם? אמר להם, משם ראיה, מחילה היתה להם והיתה מוציאה הטומאה לנחל קידרון."
קטע זה מביא הסבר לכך שקברי בית דוד נשארו במקומם למרות שקברים אחרים פונו עם התרחבותה של העיר. הפתרון ההלכתי שאיפשר את אי פינויו של האתר היתה מחילה שהוציאה את הטומאה לנחל קידרון. אם כן צריך לחפש את הקברים של מלכי בית דוד וחולדה הנביאה בשולי נחל הקידרון בעיר דוד.
בחפירות שערך הצרפתי ריימונד וייל ב – 1913/14 בשליחות הברון רוטשילד, נמצאו 9 מערות גדולות בדרום עיר דוד, ומערות אלה התאימו לנאמר בספר נחמיה ג' טו' – טז':
"ואת שער העין החזיק שלון בן כל חזה שר פלך המצפה הוא יבננו ויטללנו ויעמיד דלתותיו מנעליו ובריחיו ואת חומת ברכת השלח לגן המלך ועד המעלות היורדות מעיר דוד: אחריו החזיק נחמיה בן עזבוק שר חצי פלך בית צור עד נגד קברי דוד ועד הבריכה העשויה ועד בית הגיבורים."

חפירות ווייל בעיר דוד

מדובר בבנית החומה בתקופת נחמיה, כאשר כל משפחה קבלה קטע בניה. שלון בן כל חוזה בנה עד בריכת השלח (שילוח) ומשם נחמיה בן עזבוק בנה עד מול קברי בית דוד. ואם כל משפחה בנתה כמה עשרות מטרים אזי המערות שמצא וייל מתאימות לקברי בית דוד מספר נחמיה.
ישנם מספר בעיות עם התיאוריה הזו כמו: ככה לא נראות מערות קבורה מתקופה זו, לא נמצא כל ממצא המאשר את התיאוריה, וגם המחילה איננה.
כאשר נחקרה נקבת השילוח הועלתה סברה שהיא נחפרה בפיתול גדול, ולא חפירה ישרה, כדי לעקוף את קברי בית דוד שהיו על מסלולה. מיקום מערות אלה אכן נמצא מעל לפיתול הנקבה.
בכל אופן החוקרים לא נוטים לקבל את התיאוריה של וייל.

ובאשר למסורת של קברי בית דוד בהר ציון (כפי שהוא מכונה היום), צריך קודם כל למצוא מקור שכולל את הר ציון בעירו של דוד. המקור הזה הוא יוסף בן מתיתיהו שכותב (מלחמות ה' ד' א'):
העיר נוסדה על שתי גבעות צופות (עיר דוד והר ציון שנקראות הגבעה המערבית והמזרחית) ועמק מפריד ביניהן בתווך…משתי הגבעות האלה האחת נמצאת עליה העיר העליונה, היא גבוהה הרבה מאחותה וגם ישרה ממנה בארכה. על חסנה נקראה הגבעה הזאת בשם "מצודת דוד המלך" והגיא נקרא גיא עושי הגבינה אשר אמרנו עליו שהוא מפריד בין העיר העליונה ובין הגבעה התחתונה"
אם כן לפי יוסף בין מתיתיהו עירו של דוד היתה על שתי הגבעות, וקבר דוד יכול להיות בהר ציון.
לפי תהילים מח' ג' הר ציון הוא הר המוריה שנאמר: "ציון לפאתי צפון". הביזנטים קראו למקום ציון ולכנסיתם הגדולה שם קראו "אגיה ציון".

הראשון שקובע את הר ציון כמקום קבורת דוד הוא ההסטוריון המוסלמי – מסעודי, מן המאה העשירית.

רמז לקברו של דוד לפי הנצרות יש בספר "מעשה השליחים" (ב' 29), שם נושא פטרוס נאום אחרי ירידת רוח הקודש על השליחים שהיתה לפי המסורת בהר ציון, וכך הוא אומר:

" דָּוִד אָבִינוּ מֵת וְנִקְבַּר וּקְבוּרָתוֹ אִתָּנוּ הִיא עַד־הַיּוֹם הַזֶּה".

המקור היהודי הראשון שמחבר את ציון עם קברי בית דוד הוא בנימין מטודלה שביקר בירושלים במאה ה – 12, וכך הוא כותב לפי "מסעות ארץ ישראל" – יערי:
"ובהר ציון קברי בית דוד וקברי המלכים אשר קמו אחריו. ואין המקום ידוע אלא מהיום 15 שנה
נפל כותל אחד מן הבמה אשר בהר ציון, וציוה הפטריארך לממונה שלו, קח את האבנים מחומות הקדמונים, ובנה ממנו במה, והוא עשה כן. ושכר פועלים,…ובין האנשים ההם היו שני אנשים אהובים בעלי ברית. יום אחד עשה האחד משתה לחבירו, ואחר אכילתם באו אל המלאכה, ואמר להם הממונה עליהם: מדוע אחרתם היום לבוא? ענו ואמרו: מה יש לך, בשעה שילכו חברינו לסעוד, אנחנו נעשה מלאכתינו. הגיע זמן סעודה והלכו חבריהם לסעוד, והם היו מוציאים את האבנים, והקימו אבן ומצאו שם פי מערה. אמר האחד לחבירו: נכנס ונראה אם יש שם ממון. והלכו במבוא המערה עד שהגיעו אצל ארמון אחד גדול בנוי על עמודי שיש מצופה בכסף וזהב, ולפניו שולחן זהב ושרביט ועטרת, והוא קבר דוד המלך, ולשמאלו קבר שלמה המלך כמו כן, וכל קברי כל המלכים הקבורים שם ממלכי יהודה…..ורצו אלו שני האנשים להכנס לארמון, והנה רוח סערה יוצא מפי המערה, והכה אותם, ונפלו לארץ כמתים, ושכבו עד הערב. והנה רוח אחד בא וצועק בקול רם, והוא כקול אדם: קומו צאו מן המקום הזה. ויצאו משם מבוהלים ודחופים, והלכו אל הפטריארך, והגידו לו את הדברים האלה. ושלח הפטריארך להביא לפניו ר' אברהם החסיד הפרוש איש קושטא, שהיה מאבלי ירושלים, וסיפר לו את הדברים כולם על פי שני האנשים שבאו משם. וענה לו ר' אברהם ואמר לו: זה קברי בית דוד למלכי יהודה הם, ולמחרת נכנס אני ואתה ואלו האנשים, ונראה מה יש שם. ולמחר שלחו בשביל שני האנשים, ומצאו אותם כל אחד ואחד מושכב על מיטתו, ופחדו ואמרו: לא נכנס אנחנו לשם, כי אין חפץ האל להראות אותו לאדם. וציוה הפטריארך לסתום אותו מקום, ולהעלימו מבני אדם עד היום הזה. ור' אברהם זה סיפר לי הדברים האלו"

קבר דוד בהר ציון

 

במאה ה – 15 התעורר ויכוח בין היהודים ובין הנוצרים על השליטה באתר. המוסלמים החליטו לקחת את השטח לעצמם כיון שגם הם מעריצים את דוד כנביא. השליטה המוסלמית בקברי בית דוד בהר ציון נמשכה עד מלחמת השחרור.

למעשה דבר מציאותו של קבר דוד בהר ציון כבר לא כל כך מקובלת כבימים עברו. אבל יש המנסים בכל זאת לקדש את המקום ולומר הסברים שונים כמו:
הציון נמצא בהר ציון ומשם יש מנהרה לאתר האמיתי.
חלק מן המלכים שלא נקברו באתר קבר דוד קבורים בהר ציון.
באחת התקופות הועברו חלק מן הקברים להר.
מצפון לעיר נמצאים קברי מלכי חדייב מתקופת בית שני. קברים אלה מפוארים מאד ולא פלא שגם אותם יחסו למלכי בית דוד. בכניסה לאתר הקבורה ישנו שלט מסוף המאה ה – 19 המציין בפרוש שהמקום הוא:
"קברי מלכי יהודה"