מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "מוסדות ציבור בירושלים"
בית החולים הצרפתי
הרוזן הצרפתי מרי פול אמדה דה פיילא הגיע לארץ כצליין בשנת 1874. הוא סייר בארץ וחקר אותה ואת עתיקותיה, וכן את העם היושב עליה. הוא רכש קרקעות עבור מסדרים קתולים, ובביקורו השני, והפעם עם אמו הברונית, רכש שטח אדמה גדול בין מגרש הרוסים לעיר העתיקה.
הבחירה בשטח הזה לא היתה מקרית. דה פיילא היה רומנטיקן והעריץ את הצלבנים. על הגבעה הזו היה מחנהו של האביר טנקרד שהיה שותף לכיבוש ירושלים, וכאן היה גם בית החולים של האבירים הלזריסטים המצורעים. ברור שהקירבה לעיר העתיקה גם כן הוסיפה משקל לשיקוליו לקנות קרקע זו.
בית החולים נוסד בשנת 1851 והפעילו אותו הנזירות ממסדר סנט ז'וזף. (המסדר נוסד ב – 1832 בצרפת במטרה לעסוק בבריאות וסעד בכל מקום בעולם בו ידרשו) בית החולים היה בין החומות באזור שער יפו בבנין של הפטריארכיה הלטינית שגם יזמה של הקמתו. בית החולים נקרא על שמו של לואי התשיעי שפיקד על מסע הצלב השביעי למצרים.
ב-25 באוגוסט 1248 הפליג מדרום צרפת למסע הצלב השביעי במצרים. בילה שמונה חודשים באי קפריסין בהכנות ממושכות לפלישה למצרים (ששלטה גם בארץ ישראל). בסוף מאי 1249 הפליג למצרים, וביוני של אותה שנה כבש את דאמייטה שבשפך הנילוס. כתוצאה מקרב פארסכור (6 באפריל 1250) נפל בשבי עם כל צבאו ב-13 באפריל של אותה שנה, אך שוחרר ב-6 במאי 1250 תמורת כופר נפש. הוא יצא גם למסע הצלב השמיני אבל נפטר מדיזנטריה במהלך ההכנות ב – 25/8/1270.
בית החולים, שנתן מענה רפואי לאוכלוסיה המקומית, נבנה בין השנים 1879 – 1896 , ובעלות הכספית התחלקו הברון ומסדר האחיות סנט ז'וזף. מול בית החולים ליד חומת העיר העתיקה בנה הרוזן חנויות שכספי השכרתן היו לטובת בית החולים. בית החולים נבנה בסגנון רנסנסי בשילוב עם מוטיבים הלקוחים מן הברוק. בתוך המבנה צייר דה פיילא ציורים הקשורים עם מסעי הצלב וכנסית הקבר, וכן צייר מגיני צלבנים שהיו מעורבים במסעי הצלב.
דה פיילא היה מעורב גם בבנין אכסנית נוטרדאם דה פראנס הצמודה. דה פיילא נידב את המגרש, בסמוך לבית חולים סן לואי, וצליינים תרמו סכומי כסף גדולים. כן נערכו מגביות בצרפת לצורך הקמת המבנה.
בזמן מלחמת העולם הראשונה נאלץ הרוזן לעזוב את הארץ והתורכים השתלטו על הבנין, והפכו אותו לבית חולים צבאי. החיילים פגעו קשה בציורים וכיסו אותם בצבע שחור. אחרי המלחמה בשנת 1920 חזר הרוזן ושיחזר את הציורים. הברון נפטר בבית החולים בשנת 1925 והוא קבור בקטקומבה של מנזר פטרוס גליקנטו בהר ציון.
בין השנים 1948 – 1951 היה בית החולים סגור ונפתח לאחר מכן ביזמת בית החולים הדסה כבית חולים אונקולוגי. כן נתן בית החולים שירותי רנטגן.
כיום יש בבית החולים 52 מיטות בשלש מחלקות:
אונקולוגית, סיעודית מורכבת וסיעודית רגילה.
בית החולים משרת את כל תושבי ירושלים ובצוות שלו גם הוא מורכב מהגוונים השונים של התושבים בעיר.