מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "משוט בירושלים"
מלון המלך דוד
בשנת 1929 יזמה משפחת מוסרי – משפחה יהודית אמידה ממצרים, הקמת מלון פאר בירושלים. הם הציעו את הרעיון לשותפיהם העסקיים ובהם גם יוסף קאטוואי ביי שר האוצר המצרי. הסיכוי העסקי נבע מתקופת המנדט שעמדה בפתח וצמיחה כלכלית שתבוא בעקבותיה. גם פעילותה המתגברת של התנועה הציונית נלקחה בחשבון.
המשפחה ייסדה חברה "חברת מלונות ארץ ישראל" (Palestine Hotels Ltd) שתשקיע בהקמת המלון, והחברה קנתה מהכנסיה היוונית-אורתודוכסית בשנת 1929 חלקת אדמה בת 18 דונם ברחוב יוליאן (כיום שמו רחוב המלך דוד) ושילמה העבורה 31,000 לא"י. החלקה צופה אל עבר חומות העיר העתיקה מגדל דוד והר ציון, וההשראה ממגדל דוד כנראה נתנה למלון את שמו – "מלון המלך דוד".
האדריכל היה אמיל ווט שעבד עם האדריכל המקומי – בנימין צייקין. הבנין בן 6 קומות
רבוע וסימטרי עם כניסה מהודרת . העיטורים בתוך המבנה, כמו שעיצב אותם האדריכל הופשמיד, לקוחים מהרבה תרבויות כמו: התרבות האשורית, החתית והפניקית, התרבות המוסלמית וכמובן אפשר לראות גם מוטיבים יהודיים בהם מככבים המך דוד ושלמה.
המלון נפתח ב – 20/12/1930 והרמה שלו היתה גבוהה ביותר. מוצרי המזון מובחרים הובאו מקהיר, הצוות היה בינלאומי – מלצרים ממצרים, הנהלה משוויץ ושפים מאיטליה, אבל כל זה לא עזר למלון בשנותיו הראשונות שכן פתיחתו היתה לאחר מאורעות תרפ"ט, ובלי קשר לכך העולם היה נתון בשנים אלה במשבר הכלכלי הגדול שהתחיל בארצות הברית והתפשט על פני כל העולם.
לקראת שנת 1933 התחילו מפעיליו לראות את האור בקצה המנהרה והמלון הפך לריווחי.
בשנת 1936 החלה תקופת המרד הערבי הגדול (המאורעות), ושוב חלה ירידה בתנועת התיירים וברווחיות המלון. האורחים החשובים במלון בשנת 1936 היו חברי ועדת פיל שבאו לחקור את פריצת המרד הערבי הגדול, ובסוף התחקיר שלהם המליצו לחלק את הארץ לשתי מדינות.
באוקטובר 1938 חכרו הבריטים את אגפו הדרומי של המלון והפכו אותו למרכז הצבאי והמנהלי של המנדט הבריטי בארץ. מיקומו המרכזי של הבנין היווה יתרון בתפקידו החדש. שני שליש מחדרי המלון שירתו את הממשל הבריטי ורק שליש מהחדרים יכול היה לארח אורחים אחרים.
מבחינה כלכלית המלון הרוויח מהמהלך הזה.
ב – 22/7/1946 החדיר האצ"ל לאגף הדרומי בתוך כדי חלב 350 ק"ג חומר נפץ ובפיצוץ שארע נהרגו 91 איש: 28 בריטים, 41 ערבים, 17 יהודים ו-5 אחרים. עשרות אנשים נפצעו בפעולה זו.
המלון לא נסגר בעקבות הפיצוץ והבריטים עברו להשתמש בחלקי המלון שלא נפגעו, וכמובן שאורחים רגילים לא שהו בו. מצב זה נמשך עד לסוף תקופת המנדט – 14/5/1948 , כאשר המלון הפך לחלק מאיזורי הבטחון הבריטיים, וכל השטח סביב גודר בגדרות תיל ונשמר היטב.
לאחר עזיבת הבריטים המלון היה הבנין למפקדה של הצלב האדום הבינלאומי. במסגרת זו הוא ובנין ימק"א שמולו שמשו כאכסניה לנשים וילדים שהמלחמה הפכה אותם לחסרי בית. בזמן ההפוגה הראשונה שהחלה ב – 11/6/48 עבר האו"ם לבנין ימק"א האחורי והמוגן יותר ואת בנין מלון המלך דוד תפס האו"ם ושם היתה מפקדתו של הרוזן ברנדוט.
אחרי מלחמת השחרור חזר המלון לידי "חברת מלונות ארץ ישראל" שלא שיפצה את המלון והשתמשה בחדרים הקיימים.
בשנת 1956 רכשה רשת מלונות דן את מלון המלך דוד ושיפצה את האגף הדרומי ההרוס. מעבר לכך המלון עבר שיפוץ ושדרוג מאד משמעותי כולל שירותים ואמבטיה בכל חדר (לפני זה היו שרותים אלה משותפים לכל קומה) שיפור מערכת החימום ושיפוץ משמעותי במטבח. בשנת 1958 נפתח המלון מחדש. אבל שנות ה – 60 לא היו טובות מבחינה כלכלית, שכן בארץ היה מיתון, וצריך גם לזכור שהמלון שכן ממש על קו הגבול כאשר עמדות הירדנים שישבו על החומה, צפו לעבר החדרים היותר יוקרתיים (אלה עם הנוף), וכל מתיחות חייבה הערכות מיוחדת מצד המלון. התפוסה היתה נמוכה והנהלת המלון החליטה לנצל זאת ולהרחיב את הבנין על ידי הוספת עוד שתי קומות. העיריה אישרה את הוספת שתי הקומות אבל היתנתה את זה בתוספת קומת בינים עבור הצבא והעיריה בשעת חרום. לאחר מלחמת ששת הימים כאשר לא היה צורך בקומת בינים צבאית הקומה הנוספת עברה לרשות המלון ולצרכיו. בעיה נוספת שהעסיקה את הבונים היתה שהחלק התחתון של המלון צופה באבנים מחברון, ובארץ לא נמצאו אבנים בעלי גוון זהה. הבעיה נפתרה לאחר מלחמת ששת הימים כאשר הגישה לחברון התאפשרה.
המלחמה עצמה הסיבה נזק מועט למלון בשל הזמן הקצר בו היא התנהלה.
אחרי המלחמה הפך המלון למלון יוקרה ממש כפי שחלמו מתכנניו, ואף נחשב לאחד המלונות המובילים בירושלים, ואולי גם היוקרתי שבהם. בשנת 1996/7 נערכו שוב שיפוצים מסיביים במלון כדי להתאים אותו למאה ה – 21 ולתחרות קשה עם המלונות החדשים שנבנו בירושלים וביחוד המלון השכן "מצודת דוד".
כיום מספר החדרים במלון 237 ובהם גם סויטות מיוחדות כמו הסויטה הנשיאותית או הסויטה המלכותית.
המלון לאורך השנים אירח אנשי מעלה מכל העולם כמו:
היילה סילסי הקיסר האתיופי, האמיר עבדללה מירדן, המלך פארוק המצרי, ראש ממשלת בריטניה וינסטון צ'רצ'יל, מזכיר האו"ם דאג האמרשלד, שר החוץ האמריקאי הנרי קיסינג'ר, הנשיאים האמריקאים ריצ'רד ניקסון, ג'ימי קרטר, ג'רלד פורד, ביל קלינטון, ג'ורג' בוש, ראש ממשלת בריטניה מרגרט תאצ'ר, הקנצלר הגרמני הלמוט קוהל, ראש ממשלת צרפת ונשיאה ז'אק שיראק, מלך ספרד חואן קרלוס, נשיא מצרים חוסני מוברק, הנסיך האנגלי צ'רלס, הקנצלרית הגרמנית אנגלה מרקר, נשיא מצרים אנואר סאדאת ועוד……………
לאורך המסדרון על הרצפה אפשר לראות את שמם וחתימת ידם של אישים חשובים שהתארחו במלון, וביניהם:
