סיור בעקבות אמת המים התחתונה לירושלים (הרחבה)

 

מתוך: "סיורים בירושלים"

 

מבוא לסיור בעקבות אמת המים בירושלים

החל מהתקופה החשמונאית ועד לתקופה הרומית נבנתה ליד ירושלים מערכת הובלת מים שסיפקה מים לעיר שגדלה, ומשכה אליה הרבה עולי רגל, ומערכות המים שלה לא עמדו בדרישה. הרעיון היה להוביל מים ממקום גבוה (איזור גוש עציון של היום) למקום נמוך (ירושלים). מי המעינות של גוש עציון נאספו בעזרת שתי אמות ראשיות (אמת הערוב ואמת הביאר) לשלש בריכות הנקראות "בריכות שלמה" בואדי ארטס, ומשם הובלו בשתי אמות מים (האמה העליונה והאמה התחתונה) לירושלים. האמה העליונה הגיעה לבריכת ממילא ומשם לבריכת אמיגדלון שליד שער יפו (הנקראת כיום בריכת חיזקיהו), והאמה התחתונה הגיעה להר הבית. המים הגיעו בגרביטציה ועקפו מכשולים בשיטות שהיו נהוגות באותם ימים. חלקים מהאמות פשוט עקפו את המכשולים ולכן יש בהם הרבה פיתולים. חלקים מהאמות נחפרו כמנהרות, וכמובן גם נעזרו בגשרים כדי להתגבר על מעבר בואדיות. במקומות מסוימים עברו על פני ואדיות בעזרת צינור אטום שירד אל הואדי ועלה בצד השני, כאשר המים עוברים את הואדי לפי חוק כלים שלובים (סיפון) . חפירת המנהרות נעשתה בעזרת פירים שירדו מפני השטח אל המנהרה הנחפרת. פירים אלו הכניסו אויר למנהרה וגם דרכם פונה החומר שנחצב בכרית המנהרה.
להרחבה בנושא האמות מומלץ לקרוא מאמר "אמות המים לירושלים" באתר זה.
בסיור זה נלך לאורך אמת המים התחתונה.
הסיור הוא במסגרת "סיורים בירושלים"
כדאי לתאם לפני הסיור כניסה למנהרת ארמון הנציב לחצי שעה לאחר תחילת הסיור. התאום הוא עם "עיר דוד" טל – 6033*. בלי תאום זה לא נוכל להכנס למנהרה.
כדאי להביא פנסים אם כי אפשר לרכוש פנסים קטנים בכניסה למנהרת ארמון הנציב.
איפה נתחיל את הסיור לאמת המים התחתונה?
נגיע למרכז המסחרי של שכונת ארמון הנציב ונעלה אל הגבעה שמעליו בשביל אספלט. לאחר כ – 50 מטר נראה מפת פסיפס המתארת את האמה, ממקורותיה בעין ערוב דרך ברכות שלמה ועד להר הבית. במרכז המפה המצוירת פתח של פיר מכוסה ברשת – אחד מחמשת הפירים השייכים למנהרת ארמון הנציב העוברת תחתנו. אם לא קראתם את המאמר העוסק ב"אמות המים" כדאי לקרוא אותו וזה יעזור להבנת המפה שלפנינו.

מכאן נלך למנהרת ארמון הנציב.
איך מגיעים?
נחזור חזרה למרכז המסחרי ולפניו נפנה ימינה. נחצה את רחוב דב גרונר ואחריו ישנו גן ציבורי ובו מדרגות שיובילו אותנו למטה אל פתחה של מנהרת ארמון הנציב. בדרכנו למטה נראה לימיננו עוד שני פתחים של פירים. אם תאמנו כניסה, יחכה לנו בפתח המנהרה נציג של "עיר דוד" וממנו אפשר לרכוש פנסים קטנים שבלעדיהם אי אפשר להיכנס למנהרה.

תחילת הסיור – מנהרת ארמון הנציב

מנהרת ארמון הנציב בירושלים

כחלק מהאמה התחתונה נחצבה מנהרת ארמון הנציב כדי לחצות את רכס ארמון הנציב ולחסוך תוואי של למעלה משני קילומטרים. אורך המנהרה 423 מ' ויש בה חמישה פירים העולים כלפי מעלה. גובה הפיר הגבוה ביותר הוא כ – 50 מטר. גובהה המקורי של האמה היה 1.5 מ', אבל בתחילת המאה ה – 20 החליטו התורכים להפוך את המנהרה למאגר מים שממנו המים יגיעו להר הבית בעזרת צינור ברזל. לצורך זה העמיקו את המנהרה ב – 2.7 מ' וטייחו את הדפנות. בשנת 1902 הושלם המבצע בטכס רב רושם, אבל מהר מאד הסתבר שהלחץ שיצר המאגר סדק את צינור הברזל, וכל העבודה היתה לשוא.
לפני הכניסה אל המנהרה נראה את אמת המים המגיעה, כאשר בתוכה הוכנס צינור חרס על ידי התורכים. החלק העליון של הצינור מחורר כדי לאפשר פתיחת סתימות. ממש לפני המנהרה נראה שמימין היתה בריכה שתפקידה היה לשקע את הלכלוך לבל יסתום את מעבר המים במנהרה. ועכשיו נדליק את הפנסים וניכנס אל המנהרה.
בדפנות המנהרה אפשר לראות סימני חציבה וכן גומחות לנרות. בתקופה העותומאנית בשנת 1541 הוכנס לתוכה צינור חרס ואפשר לראות אותו בתוך המנהרה.
20 המטרים הראשונים של המנהרה הם תעלה פתוחה שקורתה בתחילה על ידי לוחות אבן שטוחים, ואחר כך בשורת לוחות אבן בצורת גמלון המונחים האחד כלפי השני באלכסון. מכאן מתחילה המנהרה הכרויה. כאשר אנו הולכים במנהרה. במבט למעלה אפשר לראות את הפירים ואת האור המבצבץ בראשיהם. בקצה המנהרה הותקנה דלת המוציא אותנו אל תצפית יפה לעבר העיר העתיקה,עיר דוד וכל האיזור המקיף אותם.

מכאן נלך אל פיר מספר 4.
איך מגיעים?
מהתצפית נעלה במדרגות עד טיילת האז ונפנה שמאלה אל החורשה שהיא תחילתה של טיילת גולדמן. בתחילת החורשה בתוך איזור מגודר נראה את פיר מס' 4.
פיר מספר 4
רואים מעין בור בנוי, עם פיר המזדקר ממנו. זהו הפיר הגבוה מבין הפירים של מנהרת ארמון הנציב, כלומר זהו שיא הגובה של השלוחה שמתחתיה עוברת המנהרה. גובהו של הפיר כ – 50 מטר. הוא נבנה בתוך בור חשמונאי כדי להרוויח מספר מטרים של חפירה.

נלך לאורך טיילת ארמון הנציב
איך מגיעים?
מהפיר נחזור אחורה אל הטיילת האז ונרד במדרגות אל השביל שמתחת לתצפית. בשביל נלך שמאלה (מערבה)
טיילת ארמון הנציב
טיילת ארמון הנציב מתחלקת לטיילת האז שממנה אנו באים, ולטיילת שרובר שאליה אנו הולכים. נמשיך לכוון מערב עד שנראה שביל אספלט היורד באלכסון למפלס נמוך יותר. נפנה בשביל זה אל השביל הנמוך ונלך בו עד שנגיע למזלג שבילים. באיזור צומת השבילים אפשר לראות את צינור החרס העותומני שנמצא בתוך אמת המים. בצומת נמשיך בשביל היותר גבוה ונלך בו (הוא כבר פונה לצפון) עד שנגיע למעין בריכה (ללא מים) שהדפנות שלה הן למעשה האמה. אם נסתכל בצד העליון של הדפנות נראה בבירור את החוליות של צינור החרס העובר בתוך האמה. מ"הבריכה" נעלה ישר למעלה עד השביל העליון של טיילת שרובר ונפנה בה ימינה לקצה הטיילת ולשכונת אבוטור. בשכונה נפנה שמאלה ונגיע לדרך חברון.

נלך לשרידי האמה שמתחת לשכונת משכנות שאננים.
איך מגיעים?
נלך על דרך חברון לכוון צפון ונמשיך עד אחרי מלון הר ציון . שם נעלה על הגשר שיוביל אותנו לצד השני של הכביש ונפנה ימינה אל הרחוב שמתחת לשכונת משכנות שאננים. נלך בו ונעבור את שער העץ של משכנות שאננים, וכמה מטרים אחר כך נראה מימין כעין רחבה. נלך בה אל קציה ונשפיל מבטינו מעבר לגדר ונראה את לוחות האבן המכסות את האמה.
קטע האמה מתחת למשכנות שאננים
כאשר האמה מגיעה אל בריכת השולטן היא המשיכה צפונה לאורך הגדה המערבית ובהמשך היא חצתה את הבריכה על גבי גשר (שלא קיים היום), וכשהגיעה לצד השני (המזרחי) פנתה חזרה דרומה והקיפה את הר ציון בדרכה לעבר אזור שער האשפות. על הגשר היתה כתובת מהתקופה הממלוכית ובה נאמר:
"ציווה לתקן את התעלה המבורכת הזו אדונינו הסולטן אל מלכ אל נאצר, סולטן האיסלם והמוסלמים, מוחמד בן השולטן אל מלכ אל נאצר קלאון בחודש של שנת 720 (1320/1) התהילה לאדונינו אל מלכ אל נאצר"

לפני משכנות שאננים יצא סעיף מהאמה שהזין את הסביל שעל הסכר של בריכת הסולטן. קטע האמה מתחת למשכנות שאננים ממחיש לנו איך נראתה האמה. המבנה שלה הוא בצורת U והיא מכוסה בלוחות אבן (אותם אנו רואים) כדי שלא יכנס לכלוך פנימה.

מכאן נלך לעבר רחוב דוד שבעיר העתיקה אל כתובת המספרת על שיפוצה של האמה.
איך מגיעים?
נרד אל הסכר שבבריכת הסולטן ונלך עליו כאשר משמאלנו נראה את הסביל שהזכרנו. בצומת נעלה לכיוון שער יפו על דרך חברון. אם נחפש היטב במצוק הקטן שמימין לכביש, נוכל לראות שוב את שרידי צינור החרס שעבר בתוואי האמה.

נגיע לשער יפו ונרד ברחוב דוד שמשנה את שמו לרחוב השלשלת עד שנראה שלט לשמאל המפנה אותנו לרחוב הגיא ואל הכותל המערבי. (לא להתבלבל!!!! גם בצד ימין ישנה פניה לכותל אבל אתם תמשיכו עוד מספר מטרים אחריה עד הפניה שמאלה לרחוב הגיא). ממש לפני הפניה בצד שמאל על קיר הבית ישנה כתובת, מחוקה ברובה, שאליה היו מועדות פנינו.
כתובת ההקדשה ברחוב השלשלת פינת רחוב הגיא
הכתובת מספרת על שיפוצים באמה שנעשו על ידי הסולטן הממלוכי קאיתביי, וכך נאמר בה:
"השבח לאל אשר השפיע מחסדו ו….. תמיכתו היפה כדי לבנות מחדש את תעלות המים המובילות לבית הקדוש……. אדוננו ורבוננו…….. סולטן האיסלם והמוסלמים, נוצח הכופרים והמשתפים, מכניע המורדים…… אלמלק אלאשרף אבו אלנאצר קאיתבאי, אשר שלטונו המפואר לא חדל מלהביא נצחונות לאיסלם…….. העשור הראשון לחודש ג'ומדא שנת ארבע ושבעים ושמונה מאות (1460)……………..

מכאן נמשיך אל מדרסה טנכיזיה
איך מגיעים?
ממשיכים לרדת עוד מעט ברחוב השלשלת ולפני הכניסה להר הבית מימין נראה את מדרסה טנכיזיה ששימשה זמן רב כמחכמה (בית משפט מוסלמי) של ירושלים, ומשמשת כיום כבסיס של משמר הגבול. נבקש רשות להכנס, ואם יתנו לנו, נוכל לראות באולם הכניסה את המזרקה.

המזרקה שבמדרסה טנכיזיה (המחכמה)
בשנת 1898 החלו לשפץ את האמה לקראת ביקורו של וילהלם השני קיסר גרמניה. לאחר שיפוצים נבעו המים מתוך המזרקה הזו, ומספר דוד ילין בספרו "ירושלים של תמול":
"ביום רביעי וחמישי בשבוע שעבר (סיון תרנ"ח) החלו המים לזנק מתוך המזנקה אשר באולם המחכמה….. ואז נפוצה השמועה בעיר, והנה מאות אנשים ונשים וטף מכל פינות העיר באים לראות בעיניהם את המחזה היקר, מחזה מי מעיין זכים המזנקים ועולים ומשתפכים בלי חסך סביב. ורק מי שראה בעיניו את כל החרדה (התרגשות) אשר חרדו אנשים באים בימים לשתות מן המים האלה או לקחת מהם בכליהם מעט הביתה, יכול להבין עד כמה עיני בני ירושלים כלות למראה מים חיים………. "

האמה נכנסה אל הר הבית דרך השער שליד המחכמה שנקרא היום שער השלשלת, על גבי גשר על פני הטירופיאון (גיא עושי הגבינה) מימי בית שני, ושנקרא היום גשר וילסון על שם החוקר שזיהה אותו.
נלך אל שרידי האמה מעל נקודת הבידוק הדרום מערבית בכניסה לכותל.
איך מגיעים?
נלך חזרה בעקבות השילוט אל רחבת הכותל. ברחבת הגברים ישנה כניסה לאיזור תפילה מקורה. אם נכנסים לשם רואים את גשר וילסון מעלינו. הנשים יכולות לראות את הגשר מעזרת נשים שבקשת וילסון. כאמור האמה נכנסה להר הבית על גבי גשר וילסון.
נלך לקצה רחבת הכותל לפינתו המערבית ששם יש נקודת בידוק שהיוצא ממנה מגיע ל "מעלות ר' יהודה הלוי" המובילות אל עבר ישיבת פורת יוסף ואחר כך למרכז הרובע היהודי. אנחנו נעבור את נקודת הבידוק וקצת מעליה נראה בקיר מימין פתח מלבני ואליו ניגש.
שרידי האמה בירידה אל הכותל
נתכופף ונציץ מבעד לפתח ונראה את האמה עם לוחות האבן השטוחים שהגנו עליה מלמעלה.

נלך אל נקודת המעבר דרך חומת העיר העתיקה, של הצינור התורכי.
איך מגיעים?
נלך אל שער האשפות ונצא דרכו ונלך על המדרכה לעבר תחנת האוטובוס של שער האשפות. כאשר נגיע אליה נסתכל אל החומה ונחפש את החור של הצינור.
נקודת המעבר של הצינור התורכי את החומה.
כאן עבר הצינור את החומה ומשם האמה עברה דרך תחנתנו הקודמת, ומשם אל הגשר הגדול ואל הר הבית. אפשר לראות גם קטעים של האמה בדרכה אל החומה אם נטפס אל עבר החומה ונלך שמאלה בצמוד אליה בזהירות רבה מאד. יש שם מדרגות ברזל בצמוד לחומה שעוזרים לנו, ושם נראה את התעלה ששימשה כאמה ואף נראה מספר לוחות אבן שכיסו את האמה שעדין נמצאים שם.

 

סוף סיור בעקבות אמת המים התחתונה בירושלים במסגרת "סיורים בירושלים".