.
מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "נצרות בירושלים"
כנסית המשיח
הכנסיה הפרוטסטנטית התחילה את פעולתה במאה ה – 16 בכמה מוקדים עם הבדלים מסוימים ביניהם. התנועה נוסדה כמחאה (פרוטסט) ורצון לשינוי (רפורמציה) מהכנסיה הקתולים ומהאפיפיור. המשותף בין הכנסיות היה : הזיקה לתנ"ך ולברית החדשה, שלילת מוסד הכהונה והאפיפיורות כמתווך בין האדם והאל, כאשר תפקידו של כהן הדת להביא את דבר האמונה אל הקהל. ישנם קהילות שהכהנים נבחרים באופן דמוקרטי, ויש קהילות שמנוהלות עך ידי "זקני העדה" שלא חייבים להיות כוהני דת. כן הם שללו פולחנים וטכסים שאינם מופיעים בכתבי הקודש וכו'. לדעתם לא עבודת הפולחן מזככת את האדם אלא האמונה הצרופה בחסד האל. מכיון שלא היה שלטון רוחני מרכזי הכנסיות היו לאומיות ברובן.
אחד הרעיונות שגובשו כבר בשלהי המאה ה – 16 היה ששיבתו של ישו קרובה, והתנאי להתממשות החזון הוא שיבת היהודים לארצם והמרת דתם.
האנגליקנים נכנסו לארץ בעזרת המיסיון. בשנת 1831 כבש שליט מצרים – מוחמד עלי את ארץ ישראל , בחסות צרפת, וברצותו למצוא חן בעיני המעצמות אימץ רעיונות ליברליים ובמסגרת זו איפשר את כניסת המסיון האנגליקני לארץ ישראל. בשנת 1840 חזרה תורכיה לשלוט בארץ בחסות אנגליה פרוסיה ואוסטריה, ובגלל מחויבותה לכוחות שעזרו לה, ובגלל רעיונות התנזימאת' (תיקונים) שנעשו ברחבי האימפריה נשאר המסיון על כנו.
חברת המיסיון הראשונה שהגיעה לארץ היתה "החברה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים" L.J.S)) . החברה נוסדה בשנת 1809 בלונדון על ידי היהודי המומר כריסטיאן פרידריך פריי. כמובן שהוא רצה לפעול בארץ והחל לפעול בנדון. הפעיל הראשון הגיע לירושלים בשנת 1824 . היה זה דר' דלתון, אבל הוא לא הספיק הרבה ונפטר בשנת 1826. את מקומו מילא הדני ג'ון ניקולייסון. הוא הקים את בית המסיון ליד מגדל דוד והעביר לשם את משפחתו וביתו.
בשנת 1838 הוקמה בירושלים נציגות דיפלומטית אנגלית כשבראשה הקונסול ויליאם יאנג.
בשנת 1839 רכש ניקוליסון בעזרת מתוך קש ארמני שתי חלקות ליד מגדל דוד ועליהם מבנים ששימשו את המסיון, ובאחד המבנים הוקמה קפלה זמנית. בנית כנסיה התעכבה בינתיים בגלל בעיות בירוקרטיות תורכיות.
בסוף 1838 בחרו ראשי האגודה אפיק חדש ושגרו ארצה שני יהודים מומרים: אלברט גרסטמן – רופא ומלוויל ברגהיים – רוקח. הם הגיעו בעיצומה של מגפת דבר וסייעו רבות ליהודיים ולאנשי המיסיון. מהעניים לא גבו כסף. בעקבות הצלחתם הוחלט להקים בית חולים, אבל הביצוע התעכב, ורק בדצמבר 1844 הוקם בית החולים המסיונרי כשבראשו דר' מקגאוון.
בתחילת שנות ה – 40 הוחלט להקים בישופות פרוטסטנטית משותפת, אנגלית – גרמנית. שתתבסס על המיסיון שכבר פעל בעיר. היוזמה היתה גרמנית והתקבלה על ידי האנגלים. הכוונה היתה שהבישוף יתחלף ברוטציה, ולצורך מינוי אדם שאינו בריטי שישמש כבישוף אנגליקני, היה צריך לחוקק חוק מיוחד בפרלמנט הבריטי.
ראשון הבישופים היה מכאל שלמה אלכסנדר – יהודי מומר, שהגיע לירושלים בשנת 1842 כבישוף מטעם האנגלים. באופן אוטומטי הפך הוא גם לראש המיסיון בעיר. הוא הניח את היסוד לבנית כנסית המשיח, אבל פעולותיו לא היו רבות שכן הוא נפטר בשנת 1845. לאחר מותו מונה לבישוף הגרמני – סמואל גובאט, אבל הוא לא גדל על רעיונות שיבת היהודים לארצם, ופיתח בארץ את "האגודה המיסיונרית הכנסיתית" (C.M.S) . הוא פנה אל האוכלוסיה הערבית נוצרית, ויותר מאוחר, בהעצמת עין, גם אל האוכלוסיה המוסלמית.
גובט עודד ואף יזם את בואם של גורמים מסיונרים שונים שהמפורסם בהם היה "מסיון עולי הרגל מבאזל" ששליחיו הידועים היו: שיק, שנלר ופרוטיגר. גורם מפורסם אחר שהביא היו "האחיות הדיאקוניסיות" מקיזרסוורט, שבאו לעסוק ברפואה וחינוך.
ב – 21/1/1849 נחנכה כנסית המשיח (שיסודותיה הונחו על ידי אלכסנדר).
בשנת 1853 הוקם בית הספר גובט על הר ציון.
בשנת 1873 הוקמה כנסית סנט פול על ידי האגודה המסיונרית הכנסיתית שפנתה אל האוכלוסיה הפרוטסטנטית – ערבית.
גובאט מת בשנת 1879 לאחר 33 שנים בתפקידו ובמקומו מונה ג'וזף ברקלי. תקותה של האגודה הלונדונית היתה שלאחר תקופה ארוכה של שפל תפרח שוב פעילות המיסיון הלונדוני, אבל ברקלי נפטר לאחר שנה וחצי (1881). בשלב זה נכנסה הבישופות לפסק זמן. אנגליה יכולה היתה להיות לא מרוצה שכן רוב הזמן הבישוף היה גרמני (גובט). גם לגרמניה היו השגות בקשר לבישופות שכן היא הרגישה חזקה מספיק לפעול לבד.
בשנת 1887 התפרקה הבישופות סופית.
המרכז הגרמני עבר לכנסית הגואל שנחנכה על ידי הקיסר הגרמני וילהלם השני בשנת 1898.
לאחר פירוק הבישופות שלחה אנגליה בישוף אנגלי בשם ג'ורג' בליית. כשהגיע ניסה להכפיף את האגודות הקיימות (הלונדונית והכנסיתית) אליו, ואף הביא עמו תכניות להרחיב את המתחם של כנסית המשיח, להקים צריח גבוה ולהפוך את המקום לקולג' כנסייתי כמקובל באנגליה. האגודות הביעו את התנגדותן ולכן הקים בליית את הקולג' על דרך שכם (1889) וייסד אגודה מסיונרית חדשה – "מסיון ירושלים והמזרח" ( J.E.M ). מרכז הכנסיה האנגליקנית נקרא סנט ג'ורג'. מסיון ירושלים והמזרח פעל בעיקר בקרב ערבים, הקימה קהילות, בתי ספר ומוסדות קהילתיים אחרים.
בתקופת המנדט פרחה הכנסיה בשל הממשל שגם הוא היה אנגלי וחלק מאנשיו היו חברים בכנסיה האנגליקנית, אם כי אותו ממשל צמצם את הפעילות של האגודות המסיונריות.
מלחמת השחרור והתקופה שאחריה פילגו את הכנסיה, אבל היא מצאה אפיק חדש והוא טיפול בפליטים
המרכז בסנט ג'ורג' מכשיר אנשי כמורה ומקיים קורסים תיאולוגיים שונים. כן הוא הקים בתי ספר לכל הגילים ושם שמים דגש על השפה האנגלית. הבישופות גם מחזיקה בית חולים בעיר שכם. הכנסיה מקימת גם מערכת משפט המוכרת על ידי מדינת ישראל. מרכזיה הגדולים נמצאים בירושלים ורמללה. אבל יש מרכזים אנגליקנים גם ביר זית, חיפה, יפו, כפר יסיף, לוד, נצרת, עוספיה, ריינה, רמלה ושכם.