.
מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "ירושלים בראי ההיסטוריה"
.
המחקר המודרני מצביע על קברי המלכים כמקום קבורתם של משפחת מלכים ממלכת "חדייב" ששכנה באיזור הצפוני של עירק לפני אלפיים שנה.
מלכת "חדייב" – "הלני" התגיירה עם שני בניה – "מונבז" ו"איזטס", והלני אף עלתה לירושלים בשנות ה – 30 של המאה הראשונה לספירה. היא בנתה ארמונות מדרום להר הבית, ויחד עם בנה מונבז תרמה לעיר ועשתה מעשי צדקה וחסד עם ענייה.
כותב יוסף בן מתיתיהו ב"קדמוניות":
"בואה של המלכה הלני היתה לתועלת רבה לאנשי ירושלים, כי אותה שעה הציק הרעב לעירם, ורבים מתו מחסר מקורות מחיה. שלחה המלכה כמה מאנשיה: אחדים לאלכסנדריה שיקנו תבואה בכסףרב, ואחרים לקיפרוס שיביאו משא של תאנים מיובשות. וכשחזרו עד מהרה והביאו מזון, חילקה אותו לנצרכים והניחה אחריה בקרב כל עמנו זכר רב ביותר למעשה הטוב הזה."
המשנה ב"יומא" ג' י' מספרת:
"מונבז המלך עשה ידות הכלים (בבית המקדש) של יום הכיפורים של זהב. הלני אימו עשתה נברשת של זהב על פתחו של היכל, ואף היא עשתה טבלה של זהב."
מספרת התוספתא (פאה ד' יח')
מעשה במונבז המלך שעמד וביזבז את כל אוצרותיו שהיו לו, לעניים בשנת בצורת. שלחו לו אחיו ואמרו לו: אבותיך גנזו אוצרות והוסיפו על של אבותם, ואתה עמדת ובזבזת שלך ושל אבותיך ? אמר להם: אבותי גנזו אוצרות למטה ואני גנזתי למעלה. שנאמר (תהילים)
" אמת מארץ תצמח וצדק משמים נשקף"
הלני המלכה היתה בירושלים כאשר שמעה שבנה איזטס שמשל בחדייב נפטר, והיא נסעה חזרה לארצה.
ומספר יוסף בן מתיתיהו ב"קדמוניות":
"וכששמעה אמו הלני על מות הבן הצטערה….אולם התנחמה כאשר שמעה שירושת (השלטון) עברה לבנה הבכור והיא מהרה אליו. וכשבאה לחדייב לא האריכה ימים אחרי איזטס בנה, ומונבזוס שלח את עצמותיה ואת עצמות אחיו לירושלים, וציוה לקברם בפירמידות שבנתה האם, שלש במספר, במרחק שלשה ריסים מירושלים העיר…"
יוסף בן מתיתיהו מספר על קברים במרחק שלשה ריסים כלומר כ – 600 מ' מירושלים כאשר המרחק מתאים לשער שכם ולחומה השניה, שתחמה את העיר עד לתקופה זו.
במקום נוסף אצל יוסף בן מתיתיהו (מלחמחת היהודים עם הרומאים ה' ב' ב') הוא מספר על בוא טיטוס:
"כל העת אשר רכב טיטוס בדרך המלך העולה אל החומה, לא יצא איש לקראתו משערי העיר. אולם כאשר נטה מן הדרך הזו על יד מגדל פסיפינוס (בפינה הצפון מערבית של החומה השלישית) ונהג את גדוד הרוכבים הצידה, הגיחו פתאם אנשים לאין מספר אצל המגדלים הנקראים "מגדלי הנשים" מתוך השער אשר לנוכח מזכרת (מצבת זכרון) הלני, והבקיעו את שורותיו…"
כלומר הקברים נמצאים מצפון לחומה השלישית ובקרבתה וזה מתאים ל "קברי המלכים".
במקום אחר (מלחמות ה' ד') הוא מתאר את החומה השלישית וכותב:
"השתרעה עד מגדל פסיפינוס, ואחרי כן ירדה אל מול מצבת הלני, היא שהיתה מלכת חדייב ובת המלך איזטס"
אוסביוס בישוף קיסריה במאה הרבעית בספרו על ההסטוריה הכנסיתית כותב:
"ואף עתה מראים לפני שערי העיר, שקוראים לה היום אליה את החירות (אובליסקים) המפורסמות של אותה הלני שמזכירם ההיסטוריון. (הכוונה ליוסף בן מתיתיהו)
הקברים היו מיועדים למשפחה שגם היא מוזכרת ע"י יוסף בן מתיתיהו שכותב (קדמוניות ג' כ' ד' ג'):
"הוא הניח (איזטס) 24 בנים זכרים ו – 24 בנות."
במקום אחר (מלחמות ב' יט' ב') הוא מספר על הנצחון היהודי מול גאלוס:
" ויותר מכל היהודים הפליאו לעשות חיל שני קרובי מונבז מלך חדייב"
במקום אחר (קדמוניות ד' ט' יא') הוא מספר על עימות בין האדומים שקצו בעריצותו של יוחנן מגוש חלב בזמן המרד הגדול:
"הם התנגשו עם הקנאים והמיתו מהם רבים, והנשארים נדחפו אל חצר המלך הבנויה בידי גרפטי והוא קרוב איזטס מלך חדייב."
תאור האתר:
כל מערכת הקבורה חצובה בסלע, כאשר לצורך החציבה היו צריכים להוציא מאות טונות של אבן. בכניסה לאתר קיימת כעין רחבה קטנה בה היה כנראה שער, ומרחבה זו יוצאת מערכת מדרגות שרחבן כ – 9 מ', ובה אנו יורדים אל תחתית המתחם. את המדרגות חוצות שתי תעלות רדודות הממשיכות בדופן שלצד המדרגות ותפקידם להוביל את מי הגשמים אל 2 בורות חצובים, כדי שתחתית המתחם לא תוצף, וכנראה שבורות אלה שימשו גם כמקוי טהרה.
כאשר מגיעים אל תחתית המדרגות נכנסים דרך שער מעוגל המוביל אותנו לחצר גדולה החצובה באבן בעומק של כ – 8 מ' מתחת לפני האיזור. בצד המערבי של החצר פעור פתח מלבני גדול ומעליו שרידי עיטורים צמחיים. לא צריך דמיון רב כדי לראות שקישוטים אלה היו מפוארים מאד, אף כי שיני הזמן נגסו בהם באפן קשה מאד. בעבר נתמך פתח זה ע"י עמודים בעלי כותרות, ששרידיהם מונחים כיום בצד. מעל הפתח, לפי יוסף בן מתיתיהו, היו שלש פירמידות שלא שרדו. כאשר נכנסים בעד הפתח הגדול נראות מדרגות קטנות מצד שמאל המובילות אל פתח קטן המוביל אל מערת הקבורה. בצד הפתח ניצבת אבן גולל שלפי המסופר מנגנון מתוחכם מאד איפשר את פתיחתה וסגירתה.
וכותב פאוזניאס שביקר בארץ בימי אדריאנוס קיסר:
"בארץ העברים בירושלים העיר, שמלך רומי החריבה עד היסוד בה, נמצא קבר של אשה מבנות המקום ושמה הלני. בקבר זה נמצאת דלת חצובה מאבן, כקבר כולו, והיא עשויה כך שאין לפתחה אלא עד שתקופת השנה תשוב ותביא יום ושעה מסוימים, ואז היא נפתחת מאליה ע"י מנגנון מיוחד לה, ואחר זמן קצר היא אף נסגרת מעצמה, אם תנסה לפתחה בכל זמן אחר לא תוכל, ואם תנסה בכוח עלולה היא להשבר."
כאשר נדחקים אל תוך המערה מגיעים לאולם מבוא עם ספסל חצוב לאורך הקירות סביב. מחדר המבוא נכנסים לאיזורי הקבורה, ובו חדרים ובהם כוכי קבורה בודדים וכפולים ומקמרים וכן חדרים תחתיים שכנראה שמשו כמחסני גלוסקמאות.
על כל המתחם מבחוץ מתנוסס דגל צרפת המזכיר לנו מי בעליו.