שמעון הצדיק – המערה

.

מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "ירושלים בראי ההיסטוריה"

.

מערת שמעון הצדיק

.

אומרת המשנה במסכת "אבות" א' ב':

"שמעון הצדיק היה משיירי אנשי כנסת הגדולה, הוא היה אומר על שלשה דברים העולם עומד על התורה ועל העבודה ועל גמילות חסדים"

"כנסת הגדולה" היתה גוף יהודי דתי שלטוני שיפוטי בתקופת הממשל הפרסי בארץ ישראל, והוקם כנראה כבר בתקופת עזרא ונחמיה.  שמעון הצדיק חי אם כן בסוף תקופת כהונת מוסד זה, שקדם ל"סנהדרין".

הגמרא בבלי "יומא" ס"ט א' מספרת על פגישה בין שמעון הצדיק ואלכסנדר מוקדון.  השומרונים הם הכותיים בקשו להחריב את בית המקדש, ואלכסנדר הסכים.  הודיעו את הדבר לשמעון הצדיק, והוא לבש בגדי כהונה והלך להפגש בליווי פמליה עם אלכסנדר.  הפגישה נערכה באנטיפטרוס.  כשראה אלכסנדר את שמעון הצדיק, ירד מעל סוסו והשתחווה לפניו.  כשתמהו כותיים על מעשהו, אמר להם:

"דמות דיוקנו של זה מנצחת לפני בבית מלחמתי".

שאל אלכסנדר את שמעון הצדיק ומלוויו למה באו? אמרו לו:

"אפשר בית שמתפללים בו עליך ועל מלכותך שלא תחרב, יתעוך עובדי כוכבים להחריבו?

אמר להם: "מי הללו?

אמרו לו: "כותיים הללו שעומדים לפניך."

אמר להם: "הרי הם מסורים בידכם…."

קטע זה יכול לכוון אותנו יותר במדויק לתקופתו של שמעון הצדיק, שכן אלכסנדר מוקדון כבש את ארץ ישראל בשנת 332 לפנה"ס.

לפי יוסף בן מתיתיהו וזו גם דעתם של רוב החוקרים, שמעון הצדיק חי אחרי מותו של אלכסנדר מוקדון בתקופת שלטון בית תלמי.

מערת שמעון הצדיק היתה ידועה בירושלים עוד בדורות קדומים.  ר' יעקב השליח ביקר בעיר בשנת 1235, והוא מספר על מערת שמעון הצדיק ותלמידו הנמצאת בסמוך לירושלים.

מבקרים שהגיעו לעיר בתקופות מאוחרות יותר, גם כן מזכירים את מקום המערה.

 משולם מוולטרה שביקר בירושלים בשנת 1481 מספר:

"ובחזרתי לירושלים מיל לצד צפון, ראיתי לצד צפון קבורת שמעון הצדיק, ושם במערה שלו כמה מערות לצדיקים וחסידים שאין אנו יודעים אותם."

ומספר שמואל דוד הקראי מקרים (יערי – מסעות א"י) משנת 1641:

"והלכנו משם וראינו מערה אחת, ובתוך המערה באר מים, ואמרו הרבנים ששם קבורת שמעון הצדיק ואשתו, והבור הוא טבילת אשתו"

קבר שמעון הצדיק מילא תפקיד חשוב בחיי יהודי ירושלים. וילנאי מביא מתוך ספר התקנות שנת תרמ"ג (1883) תקנה:

"שלא להשיא בנות שלא מלאו להם 12 שנה, ומי שרוצה להשיא את ביתו קודם, יוצא מחוץ לעיר כמו לציון שמעון הצדיק, ומקדש שם."

הרבה אגדות נרקמו סביב קבר שמעון הצדיק.  ל.א.פראנקל בספרו "ירושלימה" מספר על ר' משה גלאנטי שכיהן בירושלים כרב במאה ה – 17, ונצטוה ע"י פחת העיר להוריד גשם בשנת בצורת.  נקבע שאם לא ירד גשם, יגורשו היהודים מירושלים.  קיבץ ר' משה את היהודים, והלכו למערת שמעון הצדיק והתפללו שם על הגשמים.  ואכן בחזרתם היו חייבים להשתמש באמצעי הגנה בפני גשם הזלעפות שירד.

משה ריישר בספרו "שערי ירושלים" מספר שכל ערב שבת הלכו יהודים להדליק נרות ליד הקבר.  יום שישי אחד בלכתם לקנות את השמן עבור הנרות, מצאו את החנות סגורה, ורק בקושי הצליחו למצוא כמות שמן המספיקה רק לחלק מן הנרות.  נעשה להם נס והשמן הספיק לכל הנרות במערה.

עיתון "הצבי" מיום כ"ה סיון תרמ"ז (1887) יודע לספר על רעידת אדמה שהתרחשה בירושלים, ורבים נסו למערת שמעון הצדיק, אולי תגן עליהם זכותו.

יעקב מן הקבלן הירושלמי המפורסם, שבנה את ביה"ח "שערי צדק" את ביה"ס "למל" ועוד, החל את הקרירה המקצועית שלו בקבר שמעון הצדיק.  הוא לקח על עצמו את מלאכת חציבת חלון בקיר המערה כדי להקל את נשימתם של השוהים בתוכה.  הצלחתו הביאה לו עבודות נוספות בתחום הבנין, עד שהפך לקבלן בנין ידוע.

אחד המנהגים הקשורים לקבר שמעון הצדיק הוא הילולה בל"ג בעומר, וגזירת שערותיהם בפעם הראשונה של הילדים בני השלש – "החלקה".

וכתב יהודי מעדן שביקר במקום בל"ג בעומר שנת 1902 (וילנאי – אינציקלופדיה לירושלים):

"אומרים כי מלפנים לא היו עושים את החג הזה ביום הזה.  רק בעיר צפת ת"ו עושים חג גדול כיום הזה, לכבוד ר' שמעון בר יוחאי זצ"ל…..וכנראה כי יושבי עיר הקודש ת"ו רק בקנאתם ליושבי צפת ת"ו על החג הזה אשר המה עושים, קבעו גם הם היום הזה לחג.  ומכל מקום יפה עשו, יען כי בו משתכרים האביונים במקח וממכר כיום הזה".

לונץ במאמר בשם "ירושלים ב – 40 שנה אחרונות" מתוך לוח א"י מספר על הנוכחות המסיבית בקבר, בל"ג בעומר:

"יום ל"ג בעומר הלכו בו מזריחת חמה ועד שקיעתה אנשים נשים וטף, זקנים וזקנות, צעירים וצעירות, מהם רגלי מהם רוכבים על חמורים, אל חלקת קבר שמעון הצדיק…"

אז בכל אופן מה הקשר בין ל"ג בעומר וקבר שמעון הצדיק?

כנראה שאין קשר, והמנהג אולי נובע מהשם הפרטי הזהה של ר' שמעון בר יוחאי ור' שמעון הצדיק, וכן גם אולי מריחוקה הגדול של מירון מירושלים, במיוחד בתנאי הנסיעה של המאות הקודמות, ולכן במקום ליסוע למירון עשו הילולה בירושלים.

ליד המערה הוקמו שכונות הנושאות את שמו של שמעון הצדיק