.
מתוך: "סיורים בירושלים"
מבוא
בשנת 1874 הוקמה שכונת מאה שערים. הכוונה היתה להקים שכונה גדולה, ואכן במימדים של אותם שנים היתה זו שכונה גדולה. השכונה קיבלה את האופי הקיצוני שלה כאשר עלה לארץ הרב מבריסק – ר' יהושע לייב דיסקין בשנת 1877 , והשפיע בקיצוניותו על השכונה. בתקופת המנדט גרו בשכונה גם ציונים אבל אחרי קום המדינה הלכה השכונה והקצינה. בגלל אופיה וגודלה היחסי השפיעה השכונה על השכונות שהוקמו לידה שהיו באופן טבעי עם אוכלוסיה דומה, והלכו בעקבותיה. למעשה השם "מאה שערים" הוא שם של שכונה, אבל בפי העם כל האזור נקרא על שם אותה השכונה.
לפני שנתחיל כדאי להכיר כמה מושגים: "כולל" – התארגנות של אנשים שהגיעו מאותו מקום, בדרך כלל כדי לקבל את דמי החלוקה.
"בתי נדיבים" או "שכונת הקדש" – בתים שנתרמו על ידי נדיבים, והמגורים בהם היו חינם, אבל רק לזמן שנקבע מראש.
"שכונת חברה" – שכונה שהוקמה על ידי חברת בניה שהקימו הדיירים.
בסיור זה שמתבצע במסגרת "סיורים בירושלים", נבקר במספר שכונות חרדיות באזור "מאה שערים". יש לבוא בלבוש צנוע ולא ללכת בקבוצות. ההמלצה היא לא ללכת בקבוצה של למעלה מ – 3 אנשים, ולהשתדל לבלוט כמה שפחות.
זהו סיור "מאה שערים ובנותיה " במסגרת "סיורים בירושלים".
איפה נתחיל את הסיור לשכונת מאה שערים ובנותיה?
תחילת הסיור – בתי ויטנברג
נתחיל את סיורנו בבנין ההסתדרות רחוב שטראוס 17 ונלך לשכונת "בתי ויטנברג".
בערך מול הכניסה לבנין ההסתדרות נעבור את רחוב שטראוס ונמשיך לרדת לכיוון רחוב "חיי אדם". נרד ברחוב הזה ונעבור את הכניסה הראשונה לבתי ויטנברג (רח' חיי אדם 3) ונמשיך כלפי מטה כאשר בתי השכונה משמאלנו בכעין חומה עד שנגיע לשער הכניסה עם כתובת עליו.
שכונת בתי ויטנברג
על השער כתוב:"הבתים האלו נקראים שערי משה נבנו בשנת תרמ"ו (1886) לזכר עולם בנה מהונו הרה"ג (הרב הגאון) משה נ"י(נרו יאיר) בהרב ראובן זללה"ה (זכרונו לברכה לחיי העולם הבא) מוויטפסק". כלומר שם השכונה בעצם הוא "שערי משה" על שם הנדיב משה ויטנברג.
נכנס דרך השער ונפנה שמאלה אל שכונת חצר טיפוסית ודי מוזנחת. במרכז נראה את בורות המים, ונוכל להסיק שפני המקום לא השתנו במשך הרבה שנים. אפשר לראות על הבתים את הבניה המקורית ואת התוספות מאוחרות. השכונה נבנתה כ"שכונת הקדש להשכרה". כלומר שכר הדירה נחשב כתשלום עבור מחיר הבית, וכאשר ישולם כל הסכום כדמי השכרה, יעבור הבית לידי הדייר.
נלך ל"בתי ורשה"
איך מגיעים?
יוצאים מהשער בו נכנסנו וממשיכים לרדת ברחוב חיי אדם עד שנגיע למעין מחסום ברזל למניעת מעבר מכוניות. אחרי המחסום שמאלה זו שכונת בתי וורשה. מול הכניסה לבתי ורשה נראה השלט של המשרדים של "כולל אמריקה". היה רעיון (סטרטאפ) להקים כולל אמריקה כדי להתעשר מן ההון המגיע משם, אבל הרעיון נכשל, הכולל נשאר קטן ועלוב וה"אמריקאים" בחרו לתרום לגופים אחרים.
שכונת בתי ורשה
שכונה זו היא שכונה ארוכה וצרה וממשיכה עד כיכר השבת. הבתים שייכים לכולל הפולני שנקרא "כולל ורשה", ומיועדים היו לעניים.
תחילת ההתארגנות היתה בשנת 1885 אבל בפועל נבנו הבתים הראשונים כ – 10 שנים מאוחר יותר. הנדבן היה יעקב טננוורצל ולמעשה שם השכונה הוא "נחלת יעקב".
אם נלך לאורכם של הבנינים נראה מול הבתים את שני בתי הכנסת: של הפרושים (מתנגדים) נקרא "אהל יצחק" ושל החסידים נקרא "אהל שמואל". כן נראה את בורות המים שגם כן נמצאים מול הבתים. בתחילה נבנו 40 דירות אחר כך נוספו עוד בתים, כולם בני קומה אחת. החל משנת 1924 נוספה הקומה השניה.
להרחבה מאמר "בתי וורשה"
נלך לשכונת בתי וורנר.
איך מגיעים?
נחזור לנקודה שנכנסנו בה לבתי ורשה נעבור את המחסום ונפנה שמאלה לרחוב קצר בשם "חסד לאברהם". מימיננו נראה בית גדול ברחוב חסד לאברהם 3.
שכונת בתי וורנר
הפתח לשכונה מוגבה ועולים אליו במדרגות משני צדדים. על הכניסה שלט "בתי וורנר" ו – "אהל משה אלכסנדר". השכונה נבנתה בשנת 1902 כשכונת הקדש חינם לעניים ותלמידי חכמים מעזבונו של ר' משה אלכסנדר מניו יורק, ובהשתדלותו של קרובו ר' משה מנדל וורנר. השכונה היא שכונת חצר סגורה כאשר השרותים החשובים היו ליד המדרגות מבחוץ. בשנים האחרונות התווספו עוד שתי קומות ואפילו נבנתה מעלית, אבל הצורה הבסיסית של החצר נשמרה.
להרחבה מאמר "בתי וורנר"
משם נלך לשכונת נחלת צבי.
איך מגיעים?
נצא מ"בתי וורנר" ונפנה ימינה עד רחוב שלמה זלמן בהר"ן. נפנה שמאלה ונעבור ליד אחד השערים של שכונת מאה שערים. בסוף רחוב בהר"ן נגיע לרחוב מאה שערים ונפנה שמאלה ובסמטת הרב חבשוש נפנה ימינה ונרד במדרגות. מיד לאחר המדרגות נפנה שמאלה לרחוב תרמ"ב. מימין נראה גן משחקים אחריו בית כנסת ואחריו מרכז שכונתי קטן עם ספסלים צבעוניים. הגענו למרכז שכונת נחלת צבי.
שכונת נחלת צבי
השכונה היא שכונה תימנית שנוסדה בשנת 1892. גם שם הרחוב בו הגענו – רחוב תרמ"ב, מעיד על אנשי השכונה כיון שזו היתה שנת עליתם ארצה. בשכונה נבנו 75 בתים עם סמטאות צרות ביניהם. שמה של השכונה ניתן על שמו של הברון הירש שמעזבונו נלקחו רוב הכספים לבנית השכונה. במרכז השכונה בית הכנסת המרכזי בו פועלת היום ישיבה בשם "מתימן יבוא".
אפשר להסתובב קצת בשכונה ולהתרשם ממנה לפני שנצא לעבר שכונת בית ישראל ומאפית נחמה.
איך מגיעים?
נחזור לסמטת הרב חבשוש ונפנה שמאלה לכיוון רחוב הרב לייב דיין, נרד במדרגות וניכנס לסמטה השניה מימין לעבר מאפית נחמה הנמצאת בקצה הסמטה.
מאפית נחמה
אנחנו נמצאים בשכונת בית ישראל במאפיה מפורסמת בירושלים. יש בה מאפים ועוגות מכל טוב, והיא פתוחה 24 שעות ביממה. נצטייד ונמשיך לעבר שכונת בתי אונגרים.
איך מגיעים?
המאפיה נמצאת בצומת עם רחוב הרב זוננפלד. נעלה בו ימינה עד רחוב שומרי אמונים הפונה שמאלה. בצומת הרחובות קיוסק קטן ומשמאלו פתח קטן המכניס אותנו ל"בתי אונגרים".
שכונת בתי אונגרים – "נחלת צבי"
בשנת 1886 הגיע לירושלים ר' צבי רצדורפר כדי לבקר את רבו הרב חיים זוננפלד. הוא רצה לתרום עבור כולל אונגריה, ובעצה אחת עם הרב הוחלט להקים שכונה עבור עניי הכולל. הוא קנה את האדמה מול "מאה שערים" וזו תחילתה של שכונת בתי אונגרים. שמה הרישמי של השכונה הוא "נחלת צבי" על שם התורם ומהפסוק " ואתן לך ארץ חמדה נחלת צבי" (ירמיהו ג' י"ט). השכונה גדולה מאד ומכילה מאות יחידות דיור שהוקמו לאורך הרבה שנים. הבתים ארוכים עם מרפסות לאורכם. את הקומות מחברים גרמי מדרגות חיצוניים. על הבתים אפשר לראות שלטי הקדשה רבים של התורמים השונים. בשכונה שני בתי כנסת: לפרושים "כתב סופר" ולחסידים "חתם סופר". במרכז השכונה תלמוד תורה גדול מאד. בין הבתים יש רחבות ובהם בורות המים.
השכונה בעל מבנה סגור, כאשר הבתים מגוננים מבחוץ על החיים המתנהלים בפנים.
להרחבה על שכונת בתי אונגרין
נלך לשכונת בתי נייטין.
איך מגיעים?
אחרי שנכנסנו בשער הקטן לשכונה נפנה שמאלה ונגיע לרחבה בין הבתים עם בורות המים במרכזה. מקצה הרחבה אפשר לצאת משמאל ומימין. לצורך שוטטות בשכונה פנו לשמאל. לצורך המשך הסיור פנו לימין נעבור רחבה גדולה עם מכוניות חונות, ונצא ממנה ליד גרם מדרגות.
עומדים שם שני פחי זבל גדולים מאד ומימינם מעבר בין שני גושי בנינים גדולים. נכנס במעבר ואחרי 30 מטר נראה מימיננו מנהרה. אנחנו בבתי נייטין.
שכונת בתי נייטין
השכונה הזו נוסדה בשנת 1902 והבתים והתושבים דומים מאד לאלה של "בתי אונגרים". מדובר בארבעה גושי בנינים האחד מאחורי השני כאשר המעבר ביניהם הוא במנהרה העוברת מתחת למרכז הבנינים. פרט אדריכלי זה יחיד ומיוחד ולא קיים במקומות אחרים בירושלים. נעלה במנהרה עד שנגיע לרחוב מאה שערים. ונצא אליו דרך שער יפה שהוא למעשה שער הכניסה לשכונה. על צידו הימני של השער כתוב: "שכונת בתי נייטין" על הצד השמאלי כתוב: "שבנה הרה"ג (הרב הגאון) שמואל זנוול שפיצר ז"ל" מעל השער כתוב: "לזכרון שכל הבתים נבנו מהון המנוח מנחם נייטין וביילא אינברג ע"ה (עליה השלום) חוץ מכמה דירות שנבנו מנדבת אנשים אחרים והוקדשו לגור בהם ת"ח (תלמידי חכמים) אשכנזים"
נלך לשכונת מאה שערים.
איך מגיעים?
פונים ימינה ברחוב מאה שערים עד לבית מספר 74. לימינו שער ועליו, כמו על שאר שערי "מאה שערים" כתובת האוסרת כניסה לקבוצות ולמי שהולך בלבוש שאינו צנוע. נכנס בשער זה.
שכונת מאה שערים
שכונה זו הוקמה בשנת 1874. האדריכל היה הפרוטסטנטי קונרד שיק, והוא תכנן חצר גדולה שבניני המגורים יהיו מסביב ובמרכז יהיו בניני הציבור, בור המים הגדול ואפילו עצים היו אמורים להינטע שם. מספר הבתים בתכנית היה 100, אבל מהר מאד כתוצאה מביקוש רב נבנו עוד 40 בתים במרכז. הבתים החיצוניים שימשו כחומה ובה היו ששה שערים שננעלו בלילה. מקור שמה של השכונה הוא מהפסוק בפרשת "תולדות" שאז ייסדו את החברה. בפסוק נאמר: "ויזרע יצחק בארץ ההיא וימצא בשנה ההיא מאה שערים ויברכהו ה'"(בראשית כ"ו י"ב) הכוונה שבגלל ברכת ה' יצחק הרויח פי מאה מאשר השקיע. כלומר המילה "שער" היא "ערך" כמו "שער המטבע", ולא דלת. השערים האלה קיימים עד היום ורק דרכם אפשר להכנס לשכונה.
נכנסנו בשער הצפוני לשכונה ונמשיך ללכת ישר עד שיחצה אותנו לאחר מספר מטרים רחובה הראשי של השכונה – רחוב "עין יעקב". נפנה בו ימינה ומשמאלנו נראה שוק קטן, שריד של שוק הרבה יותר גדול שפעל כאן בעבר. אחריו נפנה שמאלה ומולנו עומד בנין הישיבה הגדולה שהוא כעין מוסד חינוכי מהגן ועד למבוגרים. מימין נמצא בית הכנסת הראשי "ישועות יעקב" ולידו ה"שטיבלאך" שהוא מערכת חדרים המשמשים חדרי תפילה, בהם היא נערכת כבסרט נע כל היום.
בבית מימין לישיבה הגדולה פועל ועד השכונה וזה מצוין על הכניסה. ליד שלט הועד נראה כיתוב חרות באבן: "הכנסת אורחים אשל אברהם" כאן התגוררו בעבר אורחים ועולים שהגיעו לעיר עד שיסתדרו.
נמשיך ברחוב שבין הישיבה הגדולה והשטיבלך ונראה מימיננו מיכלים כחולים המיועדים לגניזה, כלומר שם שמים דברי קודש שנפסלו או התבלו. אחריהם בור המים הגדול. בהמשך מימין נראה כתובת שטרן'ס מקוה שהוא המקוה של הגברים. נשים בגלל צניעות הולכות למקוה מחוץ לשכונה. אחרי המקוה נפנה ימינה ונגיע לרחוב "עין יעקב". נפנה שמאלה עד השער שיוציא אותנו מהשכונה.
סוף סיור "מאה שערים ובנותיה" במסגרת "סיורים בירושלים".