מתוך: "זכרונות אנשי ירושלים"
זכרונות מבית חולים סנט ג'והן (על פי "ירושלים של תמול” – דוד ילין)
בית חולים סנט ג'והן הוא בית חולים לחולי עיניים שהוקם בשלהי המאה ה – 19 (1882) על ידי מסדר סנט ג'והן מלונדון שרואה עצמו כממשיך דרכם של האבירים ההוספיטלרים הצלבנים מהמאה ה – 12. בית החולים הוקם מול הר ציון (בחלק הצפוני של מלון הר ציון בימינו). מחלות עיניים היו מאד נפוצות במאה ה – 19, כולם סבלו מהן ובעיקר ילדים. לבית החולים הזה התקבלו כולם ללא הבדל דת. אבל היו לו סדרים משונים שפגעו קשות ביעילותו. הוחלט שכל יום הרופא עונה רק ל – 100 חולים, לפי השיטה של כל הקודם זוכה. הדלתות נפתחו בשעה 01:00 בלילה ואחרי שנכנסים 100 איש הדלתות ננעלות. כדי להיות בין הנכנסים אנשים מקדימים לבוא לעיתים קרובות רואים אמהות נושאות את ילדיהן באישון לילה ורצות לתפוס תור. והבאים עומדים צפופים ודחוקים כאשר כל דאלים גבר. הרופא מגיע רק בבוקר ועד אז הנכנסים יושבים על ספסלים ומחכים. הכניסה אל הרופא היא לפי סדר הישיבה על הספסלים. מה שקורה הוא שאנשים לא מעיזים לקום ממקומם על הספסל כדי שלא יתפס מקומם. ואם מישהו צריך לשירותים יש לו ממש בעיה. הדוחק הזה גורם לבעיה נוספת שכן המחלות מדבקות ועוברות בקלות מאחד אל השני. לאחר כ – 10 – 12 שעות חוזרים החולים לביתם עייפים ותשושים כי מה לא יעשו כדי למצוא מרפא לעיניהם החולות.
בית החולים בסוף המאה ה – 19