מתוך: "זכרונות אנשי ירושלים"
בחירות למועצת העיר 1898 (על פי "ירושלים של תמול” – דוד ילין)
מי בוחר? זכר, נתין תורכיה, בן 25 שנים ומעלה, בעל שדה או בית שמשלם ארנונה לפחות בסך 50 גרוש ומעלה לשנה.
מי יכול להיבחר? זכר, נתין תורכיה, בן 30 שנה ומעלה, בעל שדה או בית שמשלם ארנונה לפחות בסך 150 גרוש ומעלה לשנה.
הועד נבחר אחת לשנתיים ברוב דעות של כל הבוחרים ויש בו 10 חברים וכל שנתיים מתחלפים רק 5 מהם, כלומר כל נבחר מכהן 4 שנים.
תפקידי הועד – לדאוג למוסדות העיר כמו גנים ציבוריים, בית חולים עירוני וכד', לדאוג לכל התיקונים בעיר וסביבותיה כמו דרכים, ריצוף רחובות, ניקיון, תאורת רחובות, הרבצת רחובות (הרטבת הרחובות בקיץ כדי למנוע אבק), רישיונות לבניינים חדשים
הכנסות הועד – מס דרכים שמשלמים בעלי חמורים, גמלים ועגלות, מכס על בניה, מס שמירה וניקיון שמשלם כל בעל בית או חנות.
בקשר ליהודים חלק גדול מהם הם בעלי נתינות זרה לפי המדינה ממנה באו ולא נתינות תורכית. גם מי שהוא בעל נתינות תורכית לא כולם בעלי נכס וגם מי שיש לו נכס הרבה פעמים הוא רשום על שם חברת הבניין שבנתה את הבתים כמו למשל "אהל משה", "מזכרת משה" ו"ימין משה" שהוקמו על ידי קרן מזכרת משה ויהודית מונטיפיורי והבתים רשומים על שם הקרן. כלומר רוב היהודים הם לא בעלי זכות בחירה. ונוסף על כך האדישות היהודית גרמה לכך שגם מי שיכול היה להצביע לא תמיד עשה זאת. בסופו של דבר רק יהודי אחד כיהן במועצה.