מתוך: "זכרונות אנשי ירושלים"
פדיון שבויים (על פי "שלשה עולמות" – חיים המבורגר)
בירושלים גר יהודי אלמן בשם משה חיים כהן. בגלל מצב כלכלי קשה החליט ליסוע לרוסיה כדי שבני עירו ומשפחתו יעזרו לו. למשה חיים היתה שכנה שרצתה ליסוע לרוסיה אבל לא היה לה דרכיה (דרכון). ביקשה ממשה חיים שכאשר הוא מוציא דרכון יוציא גם עבור אשתו (שנפטרה) והיא תיסע בדרכון הזה. עשה משה חיים כמו שנתבקש. למשה חיים היה שכן שהיה מסוכסך איתו והוא הלשין לקונסול שמשה חיים הוציא דרכון עבור אשה שאינה אשתו. הקונסול לקח ממנו את הדרכון ואת זכויותיו אסר אותו מתוך מטרה לשלוח אותו לרוסיה כדי שירצה את עונשו שם. אנשים שונים ניסו לפדות אותו אבל לא הצליחו. המעשה הגיע לידי נטע הרש המבורגר (אביו של המספר) והוא טיכס עצה כיצד לשחרר את היהודי. הוא פנה לרופא בית החולים "רוטשילד" ד"ר דארבלה וביקש ממנו לבקר את משה חיים ואז להודיע לקונסול שהוא חולה וצריך לשכב בבית חולים. הקונסול הסכים ואמר לד"ר דארבלה שהוא יהיה אחראי אם האסיר יברח. יום אחד ערך הרופא נשף ובין המוזמנים היה גם הקונסול הרוסי. באמצע הנשף ביקש הרופא ממשרתי בית החולים לשחרר את היהודי ולמחרת בא אל הקונסול בזעקות שבר שבזמן הנשף היהודי ברח, וכך ניצל אותו יהודי.
בשבי
