מתוך: "זכרונות אנשי ירושלים"
בורות בירושלים (על פי "שלשה עולמות" – חיים המבורגר)
ישנם כמה תיאורים המתארים את שאיבת המים מהבורות והבאתם הביתה. התיאורים תלויים בשנה ובמקום. את אחד התיאורים האלה מביא חיים המבורגר:
לכל בית היה דלי מפח עם חבל לצורך ההורדה אל הבור. כאשר באו לשאוב מים העמידו ליד הבור פח גדול שהכיל חמישה פחים ביתיים וכאשר העלו את הפח הקטן מן הבור מילאו לתוך הפח הגדול עד שהתמלא. לאחר מכן אחזו בידית של הפח המלא והובילו אותו אל הבית. בבית במטבח היה כד גדול של חרס שנקרא טאנאז'ה (ערבית) אליו שפכו את המים ושם שמרו את המים. לאחר מכן חזרו על אותו תהליך עד שכד החרס היה מלא. המבורגר מספר על סבא שלו ר' משה נאועמעסטא שהיה מבוגר ואדם חשוב בקהילה. הוא ראה ילדה ממלאת מים ורחמיו נכמרו עליה ולכן נשא את הפח יחד איתה הביתה. בכניסה לביתה העמיד את הפח והסתלק כדי שבני הבית לא יראו שאיש זקן נושא את המים לביתם. כך עשה פעמים רבות.
ומה קרה כאשר הדלי (מחרס או מפח) צנחו לתוך הבור? או אז הלכו למי שהיה לו "גאנאז'ה" מתקן שעליו שרשראות ברזל ובסופן אנקולים. את המתקן היו מורידים אל הבור ומנדנדים אותו אנה ואנה בתקוה שאחד האנקולים ייתפס בדלי וכך יוכלו למשות אותו.
