בתי פיינגולד

 

מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "משוט בירושלים"

בתי פיינגולד

 

בתי פייגולד נמצאים ברחוב יפו 31 בחצר המכונה "החצר הירושלמית". מדובר בחצר גדולה כאשר בתי פייגולד מקיפים אותה. לחצר יש שני פתחים: האחד לרחוב יפו והשני ל"כיכר החתולות".  את הבתים בנה שלמה פיינגולד בשנת 1898.

על שלמה פיינגולד יש מאמר באתר בשם "שלמה פיינגולד".

כתובות על בית פיינגולד ברחוב יפו, שהיו ואינם, מתאר דוד ילין בספרו "ירושלים של תמול":

"עד היום כבר הספיק אמנם להקים על תילו את הבית הגדול והאדיר אשר החל אז בבניינו, וכל העובר על דרך יפו ראה זה מאז את דברי הפסוק "שמע ישראל" מתנוססים באותיות מעשה מקשה על משקוף שער הברזל אשר לביתו, ואת אות מגן דוד עליהם מלמעלה.  עתה קבע גם אבן בכתלו, ועליה חרות בעברית השם "מצפה", והפסוק: "על חומותיך ירושלים הפקדתי שומרים"…"

בבניין שלש קומות ושני אגפים – מזרחי ומערבי ובהם חדרים וחנויות ואף אולם גדול בצידו המזרחי.

לאולם זה היו שימושים רבים: סרטים, הצגות, קונצרטים, נשפים וערבי תרבות,  ואף בית חרושת לממתקים "חביליו".

לדוגמא כתבה בעיתון "האור" משנת 1910:

"במוצאי שבת ערכו פועלי ציון הירושלמים באולם פיינגולד נשף של ספרות, זמרה, נגינה וחיזיון….

הנשף נגמר בשעה מאוחרת בלילה, והמשפט הכללי היה, שיכול הדבר להיות יותר טוב ממה שהיה."

שמו של האולם גם הוא השתנה לפי רצון המפעילים השונים שלו: פיינגולד קרא לו "סינימה בינלאומי" מפעיל אנגלי בשם קלבר קרא לו "אולם קלבר" והמפעיל רכטמן קרא לו "סינימה לאומי".

להרחבה בנושא האולם כראינוע אפשר לקרוא במאמר "ראינוע בירושלים".

פיינגולד ניסה גם להקים בבית בית ספר לתפירה לנערות אבל גם זה עורר התנגדות כיון שנחשב למומר, וכתב על כך דוד ילין בספר "ירושלים של תמול":

"הנה האיש פיינגולד המסית, אשר אמרנו כבר נואש ממנו ויעזבנו בקשיות עורפנו, שב עתה ויכונן בביתו בית לימוד מלאכת התפירה לנערות ישראל, ולבלי הטל קנאה בין עדותינו, לקח לו אומן אשכנזי ונערות ספרדיות – והמסחר פורח, עד התעורר שנית הגיבורים העומדים בפרץ, וגבר ישראל."

בבניין פעל גם בית הדפוס של פיינגולד "המצפה" שבין השאר הדפיס את עיתונו של בן יהודה – "הצבי".

באגף המערבי של בתי פיינגולד היתה מערכת הסולל שבו היה בית הדפוס והמערכת של עיתונו של איתמר בן אב"י – "דואר היום".

עסקים שונים היו בבית כמו מספרתו של שמואל בריסקר שמתאר את המחסן בו היתה המספרה בספרו: "בניתי לי בית":

"באתי בבקשה להרשות לי לפתוח מספרה באחד ממחסניו.  מר פיינגולד נענה לבקשתי.  כך נתגשם רעיוני על מספרתי המודרנית.  אכן נוחיות מיוחדת לא היתה לי במקום זה.  היו שם הרבה שקי קמח מאוסטרליה, הרבה פחי נפט מרוסיה, ארונות גדולים מלאים בגדים מוכנים למכירה.  מר פיינגולד היה קונה ומחזיק במחסנו כל מיני "מציאות".  מחסנו היה בבחינת "כל בו" וחסרה בו רק…מספרה."

עסק נוסף בבתי פיינגולד היה בית מלאכה ליצור חגורות עבור שבר מעיים של האדון וולף בראטניאנסקי וכך הוא מפרסם:

"חולי שבר המעיים ימצאו רפואה בחגורה החדשה אשר אני עושה לכל אחד על פי שברו גדול או קטן.  החגורה תחזיק השבר בלי שתדחק הבשר ובלי כל כאב.  נעשות אצלי גם כן חגורות אלסטיק ממינים שונים לאנשים ולנשים וגם ליולדות בהשגחת רופאים מצויינים.  בית מלאכתי הוא על דרך יפו בחנויות האדון פיינגולד…וולף בראטניאנסקי."

הצלם המפורסם יעקב בן דוב גם כן פעל שם ובפרסומת הוא כתב:

"י.בן דוב ירושלים בתי פיינגולד ת.ד 264 – בית צילום אמנותי, הגדלת תמונות וצילום סינמטוגרפי, הוצאת גלויות, תמונות ואלבומים ממראות ארץ ישראל."

 

הבניין באופן כללי היה כעין מרכז מסחרי קטן משולב בדירות מגורים, מחסנים ועסקים שונים.

ומספר ש"י עגנון בספרו "תמול שלשום":

"מאחר שיראי ה' נמנעים מלדור אצל מומר, נזקק להשכיר דירות בזול, ולא היה מדקדק עם דייריו כמנהג ירושלים שיפרעו לו בכניסתם שכר כל השנה.

כל הבית מיושב ומדוייר. למטה חנויות ומחסנים ומרתפים, ועליהם חדרי דירה שפתחיהם פתוחים לתוך החצר, וגזוזטרא של ברזל מקיפה אותם כמין מ"ם סתומה. ומשפחות ורווקים ורווקות דרים שם. מקצתם בעלי אומנויות אינטליגנטיות ומקצתם אין להם אומנות מסוימת, אבל מוכנים לכל עסק. מקצתם אמנים וסופרים ומקצתם קרובים לאמנות ולספרות. וביניהם כובעניות ותופרניות, שידיהן עושות מלאכה ולבן פונה לאותו איני יודע מהו."

בשנת 1923 פעלה בבניין מועצת הפועלים של ההסתדרות בירושלים ובו כמה ממוסדותיה כמו:  "בית הלינה", "מטבח הפועלים", "המשביר", "קופת מלווה", "לשכת העבודה" וכד'.

בשנות ה – 30 היה בבניין מוזיאון אנטומי, ולהלן ציטוט מתוך פרסומת למוזיאון:

"בפעם הראשונה נפתחה בארץ תערוכה גדולה של מוזיאון אנטומי, עבודת שעווה, מעובד על ידי הפרופסורים הכי גדולים באמריקה, ברחוב יפו בית פיינגולד (מול מגרש הרוסים)

כל אדם יכול לראות את חלקי גופו ואבריו הפנימיים וכל מיני ניתוחים כמו פיליפ באף, סרטן בקיבה, קיזר שנים, חוסר דם, שחפת, שיתוק וכו',    כל אשה יכולה לראות את הזהירות הדרושה לה בימי ההיריון ואת התהוות הילד מהשבוע הראשון ועד יום היולדו.    נמצא גם גוף של אשה במצב בריא המתפרק ל – 28 חלקים עם הסבר על כל חלק.     ישנה גם מחלקה מיוחדת של כל מיני אנדרוגינוסים וטומטומים.    אל תחמיצו את ההזדמנות     מחיר הכניסה 30 מיל.

בשנת 1921 נמכר הבית לנוצריה אמריקאית בשם ויניפרד ווטרס גטלינג שהיתה שייכת לכת נוצרית בשם "כת המדע הנוצרי".  היא הוציאה עיתון בשם "ירושלים החדשה" שהיה שופרה של הכת בירושלים.  העיתון לא הצליח ויצא במשך שנתיים בלבד 1922 – 1923.  בתקופה זו, כאמור לעיל,  הושכר חלק מהבית למוסדות של ההסתדרות.

בשנות ה – 30 הסירה גטלינג את הקומה השלישית ובבית נשארו שתי קומות.  בשנת 1937 עזבה גטלינג את הארץ והבית נמכר ליזמים היהודים פרץ וחסידוף.

בשנות ה – 90 קיבלה החצר את המראה שקיים עד היום – מרכז ברים ומסעדות שתלויים כמו כל עסקי התיירות בירושלים במצב הבטחוני.

בתי פיינגולד נמצאים באתר גם במסגרת: "סיור ברחוב יפו (2) מבניין ג'נרלי לצומת האיקסים"