שכונת זכרון טוביה

 

מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "שכונות בירושלים"

 

שכונת זכרון טוביה

 

זכרון טוביה נמצאת ב"נחלאות" ממערב לשכונת אוהל משה בין הרחובות שילה ועזרא רפאל כאשר הרחוב המרכזי שלה נקרא רחוב זכרון טוביה.
השכונה קמה בשנת 1891. וכותב עיתון הצפירה (כ"ו תשרי תרנ"א (1890):
"בירושלים נוסדה חברה חדשה לבניין בתים ושמה זכרון טוביה. ראש המייסדים הוא ר' יוסף ריבלין אשר כמעט החיה ערמות עפר קודשנו בהיותו המעורר והמעשה למבנה בתים מחוץ לעיר"
אחד הדוחפים והמארגנים לבניית השכונה היה מיכל לייב כץ.

מיכל-לייב כץ נולד בשנת תר"ו (1846) בעירה קרולי, בהונגריה,למשפחה דתית. אביו היה דיין העיירה. עוד בצעירותו חדר ללבו הרעיון של שיבת ציון. עלה לארץ בגיל 21, בכדי למנוע גיוסו לצבא ההונגרי. נוסף להתיישבותו בפתח-תקוה שימש כמדריך החקלאי במושבות החדשות וסייע ברכישת אדמות מידי הערבים. ייסד, כמעט בכח עצמו, את שכונת "זכרון טוביה" ושכונת "שערי צדק" בירושלים. הדריך את מתיישבי באר טוביה. בין קניותיו הרבות והחשובות ביותר היו קנית שטח האדמה מפג'ה ואדמת תל-אביב. נפטר ביום י"א תשרי תרפ"ג (1923). רעייתו: פרדל כץ, נולדה בשנת תר"כ (1860). ילדיהם: שרה, טוביה גדליה, אברהם, אבא, משה, אסתר, נחמה, רחל, מרים, (מתוך אתר ראשונים)
לשמה של השכונה יש כמה הסברים:
1. מהפסוק: "זֵכֶר רַב טוּבְךָ יַבִּיעוּ וְצִדְקָתְךָ יְרַנֵּנוּ" (תהילים קמ"ה ז')
2. לכבוד יוסף ריבלין שזו השכונה ה – 11 שיסד (11 בגימטריה ט"ב)
3. לכבוד מורו ורבו של מיכל לייב כץ שנקרא ר' טוביה גדליה פרוינד.
ומספר עיתון המגיד (כ"ט תמוז תר"ן – 1890):
"לבד ה – 18 מגרשים (שכונות) אשר כוננו ידי אחינו האשכנזים הירושלמים המכילים יותר מ – 1000 בתים ובתוכם כ – 2000 משפחות, נוסד מגרש חדש בשם זכרון טוביה. המגרש הזהה יכיל 100 בתים בעד 100 חברים ובמשך 10 שנים יגמר בניינם ונזכה לראות עיר חדשה לאחינו עומדת על תילה."
ה"מגיד" יודע לספר על המייסדים : ר' יוסף ריבלין והבנקאי נטע צבי המבורגר.
פעיל נוסף היה משה מלצר קנטרוביץ שהיה חברו ויד ימינו של יוסף ריבלין וסייע לו בהקמת שכונות. בהיותו איש מסחר וכספים יודע ערבית ובקי בסדרי השלטון והמנטליות המקומית, בא במשא ומתן עם גורמים מוסלמיים ונוצרים ורכש לו לא מעט אויבים. קנטרוביץ חש מאוים והסתובב תמיד עם שומר ראש. אבל כל זה לא הועיל לו ובחודש אדר תרפ"א (1921) נרצח כאשר הוגש לו קפה מורעל בכפר קלנדיה מצפון לירושלים כאשר בא לשם לקנות אדמות.
את הפרצלציה (תיכנון החלקות) עשה האדריכל הגרמני קונרד שיק.

על החלוקה של החלקות מספר אברהם עץ הדר בספרו "אילנות – לתולדות הישוב בא"י תק"צ – תר"פ (1830 – 1920):
השכונה נבנתה כתיבה: מצפון 10 בתים, ממזרח 14 בתים, ממערב 24 בתים ומדרום 5 בתים. סך הכל 53 בתים. אלה נחלקו לפי 5 ערכים (רמות מחיר): יתרון קרקע, קרן זוית (בית פינתי יתרון), שורה צפונית (חסרון), אויר אמצעי, פחת שיווי מקום. החלוקה היתה בהגרלה שנערכה בחצרו רחבת הידיים של מיכל לייב כץ במחנה יהודה. כדי להקל על האנשים נעשה רישום הנכסים בו במקום, ולשם כך הובאו לשם ספרי הטאבו ורשם הטאבו ולבלריו. ליד שולחן ערוך כיד המלך (מל"ך ראשי תיבות מיכל לייב כץ) ישבו מנהל הטבו ופקידיו והרישום נעשה כדת וכדין לפי כל גינוני הטכס המזרחיים עד ל"סוף השחור" הלוא הוא הקפה שחותם את העיסקה לפי הגדרתה של מרת כץ.
בלוח א"י תרנ"ג (1893) מספר לונץ על 30 בתים מתוך 100 המתוכננים ו – 53 החלקות שהוגרלו.
יש לציין שהשכונה היא שכונת מסחר, כלומר נבנתה לשם רווח ולכן מתישביה היו בני כל העדות.
ברחוב הכרמל 52 גר אברהם בן יהודה הכהן המוכתר. הוא היה המוכתר של יהודי אורפא שבדרום תורכיה. בתחילת המאה ה – 20 הגיע עם עדתו (7 משפחות) לירושלים והתישבו ליד שכונת נחלת ציון בעזרתו של אלברט ענתבי מנהל כי"ח. הם התפרנסו ממכירת נפט על גבי חמורים, אבל לאחר כמה חודשים התיאשו וחזרו לתורכיה. כעבור חצי שנה הבינו שלא טוב עשו והחליטו לשוב לירושלים. אברהם התפרנס ממסחר בבדים ושימש כמוכתר שכונת נחלת ציון הסמוכה. בין לקוחותיו היה האמיר עבדללה מעבר הירדן. נתינותו התורכית עזרה לו לסייע לאחיו ולעמוד מול השלטונות התורכיים, ביחוד כאשר ניסה לשחרר יהודים מעבודת הצבא. בבית זה גרה משפחת מוכתר. אברהם נפטר בגיל 110.

 

בכניסה לרחוב זכרון טוביה 35 משקוף עם כתובת "חצר כולל רייסין" – כולל קטן מרוסיה הלבנה שקנה את החצר בה התיישבו 18 נפשות. כיום גרות בחצר משפחות חרדים ששוכרות את הדירות מהכולל.

את השכונה מתאר יצחק שפירא בספרו "ירושלים מחוץ לחומה" (בערך 1948):
"זכרון טוביה הוא רחוב אחד רחב. לגבי כלי רכב הוא סתום ובלתי מפולש מעבר השני. התושבות מנצלות את המצב, וקושרות בתוכו חבלים לייבש את הכבסים, ובעוברך בו אתה מתרשם שכאילו כל השכונה היא מכבסה אחת. נמצא בה ת"ת (לרבות גן ילדים) מסוג בתי הספר העבריים החדשים."

מואיז הקטן היה חברו של יוסי בנאי והוא מוכר מהשיר "אני וסימון ומואיז הקטן"  בשיר אחר ("בבית אצל אמא של מואיז")בספרו "כשאמא שלי היתה מלכה" הוא מזכיר את ביתו של מואיז בשכונת זכרון טוביה:

"בבית אצל אמא של מואיז

בשכונת זיכרון טוביה,
הרבה שאריות ילדות

מפוזרות עדיין
בתוך צנצנות צבעוניות

של ריבות מעשה בית.
ובתוך ניחוחות הרוזמרין,

המיוראנה,השום והשמיר

אצל האמא של מואיז,

אני שומע סיפורים שאמא שלי

התחילה פעם לספר לי,
אבל לא הספיקה לסיים ……"

כיום הפך רחוב זכרון טוביה ברובו למגרש חניה.

 

השכונה נכללת גם בתוך "סיור בנחלאות"