.
מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "אישים בירושלים"
קונרד שיק היה חוקר, אדריכל, ארכיאולוג, בונה דגמים, כן עסק במדידה, מיפוי, יעוץ בנושאי בניה ועוד…. הוא היה אוטודידקט, ולא היה לו תואר אקדמי. התואר "דוקטור" אותו קיבל באחרית ימיו היה תואר לשם כבוד מטעם אוניברסיטת טיביגן בגרמניה.
הוא נולד בכפר ביץ שבמחוז וירטמברג שבגרמניה בשנת 1822 כ"ילד סנדויץ'". היו לו חמישה אחים מבוגרים ממנו וחמישה צעירים. הוא היה ילד חלוש, וכשחבריו שיחקו העדיף שיק לקרוא, בעיקר ספורי תנ"ך, ולשרטט. בגיל 14 סיים את לימודיו, ובגלל גופו החלוש היה ברור שעבודת האדמה לא בשבילו, ולכן נשלח לעיירה קורנטל הסמוכה ללמוד מסגרות כשוליה של מסגר. בקורנטל התוודע למיסיונרים נוצרים שפעלו ברחבי תבל וחזרו עם ספורים שהסעירו את דמיונו. לאחר שגמר את תקופת חניכותו התגלגל לבאזל ועבד שם במסגריה גדולה. אבל שאיפתו הגדולה היתה להיות מסיונר. בבזל פגש את וילהלם הופמן שעמד בראש המסיון הגדול שבבאזל וביקש ממנו לקבלו למוסד שלו. מאיזו שהיא סיבה הוא לא קיבל את שיק אבל הפנה אותו אל שפיטלר שעמד בראש "מסיון עולי הרגל" על גבעת סט' כרישונה שליד באזל. שיק לא התלהב אבל הצטרף למסיון זה. אחד הדברים הראשונים שהתבקש לעשות היה לבנות דגם של אוהל מועד כדי להמחיש לתלמידים את המסופר בתנ"ך. דגם זה היה הראשון בשורת דגמים אותם בנה במהלך חייו ואשר הביאו לו פרסום רב. בין הדגמים שבנה: הר הבית בימי בית שני, הר הבית הממלוכי, ירושלים במאה ה – 19, איזור כנסית המשיח, כנסית הקבר ועוד…. אבל את עיקר זמנם במקום בילו התלמידים בלימודי דת ובבנית המוסד שהיה חדש.
"אגודת מסיון עולי הרגל" החלה את דרכה בשנת 1833, ובשנת 1840 הגיעה לגבעת כרישונה. תפקיד המוסד היה להכשיר מיסיונרים. במסגרת רעיונותיו הכלליים הגה שפיטלר, מנהל המוסד, רעיון בדבר הקמת רשת של 12 "בתי אחים" כלומר תחנות מסיון שיחברו את ירושלים עם חבש. במרכז הפרויקט עמד "בית האחים" בירושלים, אליו שלח שפיטלר שני מסיונרים: שיק ופלמר. כדי שיהיה להם ממה להתפרנס למדו שיק ופלמר לפני צאתם את מלאכת תיקון שעוני הקוקיה. רעיון "בית האחים" היה תחנת מסיון שתקלוט ילדים שילמדו דת אבל גם ילמדו מלאכות מהם יתפרנסו. שפיטלר ראה בתחנות המסיון שלו, תחנות אור, אותו יפיצו בסביבתן, וכך יבנו קהילות נוצריות דתיות חזקות המתפרנסות מעמל ידיהם.
ב – 30 לאוקטובר 1846 הגיעו שיק ופלמר לירושלים. לא הרחק משער שכם שכרו השניים מבנה שישמש את "בית האחים". כדי שיוכלו להתפרנס שלח אליהם שפיטלר מבזל שעוני קוקיה מפורקים, אותם ירכיבו השניים וימכרו אותם. אבל לא בשביל זה הגיעו שיק ופלמר לירושלים. בעיות כלכליות עמדו בפניהם, ושפיטלר לא עזר להם. לימים שלח עוד שני מסיונרים לחזק אותם, ואולי גם להחליף אותם אם יהיה צורך. למרות קשיים כלכליים גדולים הם הצליחו לפתוח כיתת לימוד של ילדים שהגיעה בשיא גדלה לשבעה נערים. הנערים שהגיעו היו ערבים קתולים ואורתודוכסים. ראשי קהילות אלו חשבו שמטרת "בית האחים" הוא להעביר את הילדים על דתם ולהקנות להם את הדת הפרוטסטנטית, ולכן דאגו להוציא את הילדים משם, ולא בחלו גם בכוח הזרוע.
בשנת 1850 עזב שיק את בית האחים ועבר אל "בית התעשיה" של "האגודה הלונדונית להפצת הנצרות בקרב היהודים". בראש המסיון הבריטי עמד אז הדני ג'ון ניקוליסון שהציע לשיק לפקח על החינוך המיקצועי שניתן למומרים. שיק קיבל את ההצעה ולימים גם ניהל את המוסד. עוד שניים מה"אחים" עזבו את בית האחים לטובת בית התעשיה והם: פלמר ובלדנספרגר. סופו של בית האחים היה, שהוא הפך גרעין לבית היתומים של שנלר, מוסד שהצליח מאד.
כאשר עול הפרנסה ירד מעל כתפיו של שיק יכול היה להתמסר לתחביביו השונים, ותרומתו לירושלים היתה עצומה.
הוא עבד עם הקרן הבריטית לחקירת ארץ ישראל (P.E.F) וגם עם האגודה הגרמנית לחקר ארץ ישראל ( (D.P.V ופרסם עשרות מאמרים הקשורים לגיאוגרפיה, טופוגרפיה וארכיאולוגיה של ירושלים וארץ ישראל.
הוא שימש גם כאדריכל והיה מעורב בבנין בתים רבים בירושלים ובהם:
בית החולים הגרמני (כיום חלק מבי"ח ביקור חולים), בית החולים האנגליקני, בית החולים למצורעים "עזרת ישו" שברחוב אגרון, בית החולים למצורעים בטלביה, בית היתומות תליטא קומי, הכנסיה האתיופית, בית ספר לבנות של המסיון (בית הדגל), שהיה ליד ה"דוידקא", בית מושב זקנים שהיה בכניסה לעיר, בית ספר למל (האדריכל היה הטמפלרי זנדל, ושיק רק סייע) בית חולים שערי צדק ברחוב יפו (האדריכל היה הטמפלרי זנדל, ושיק רק סייע), שכונת מאה שערים, בית תבור, השער החדש, שיפוצים בהר הבית ועוד…..
ישנם מבנים שמעורבותו של שיק בהקמתם היא בגדר השערה כמו:
בתי מחסה, בית כנסת תפארת ישראל, בית מחניים, בית קלרק ברחוב הנביאים, בית הישיבה הגדולה ב"מאה שערים", הכנסיה הפרוטסטנטית ברחוב שבטי ישראל, בנין המוזיאון למדע, מבנים שונים במושבה הגרמנית, בתים שונים בימין משה, בתי אונגרין….
שיק הכין מפות של ירושלים, מפות המשמשות את החוקרים גם בימינו אנו. מפות אלו מאפשרות לנו ללמוד על מצבה של ירושלים והתפתחותה במהלך המאה ה – 19.
הוא לא ערך חפירות ארכיאולוגיות יזומות, אבל תעד ותארך ממצאים שנמצאו, כמו:
שרידי ירושלים של בית שני ברובע היהודי, מערת קבורה באבו טור, קברים מצפון לעיר העתיקה, אמות מים עתיקות, המגדל ההרודיני שליד שער יפו (מגדל דוד), בריכת השילוח, כתובת השילוח, קברי בית הורדוס ועוד…..
מבין מחקריו הארכיאולוגיים-אדריכליים ראוי עוד להזכיר את זו העוסקת באמות המים העתיקות ואספקת המים לירושלים.
שיק נפטר בשנת 1901, כאשר אחרי ארונו הלכו יהודים, נוצרים ומוסלמים, שהודו לו על עבודתו העצומה למען ירושלים.
ביתו של שיק נקרא בית תבור ולו נייחד מאמר נפרד.