בית הקברות סמבוסקי

 

"מאמרים על ירושלים" > "משוט בירושלים"

 

בית הקברות סמבוסקי

 

בית הקברות הזה נמצא במדרון הדרום מזרחי של הר ציון, ואפשר גם להגיע אליו מגיא בן הינום.
כנראה שהסיבה לקבורה שם היא שבהר הזיתים לא היה מקום ולכן קברו באתר הזה שהוא סמוך. גודל החלקה בין 15 – 17 דונם כאשר לבית הקברות שני חלקים: סמבוסקי הגדול והקטן וביניהם דרך. סמבוסקי הקטן הוא הקדום יותר.
למקור השם יש כמה הסברים הקשורים למאכל "סמבוסק" כמו: בית הקברות בצורתו נראה כמו המאכל סמבוסק, או כאן קבורים עניים, והסמבוסק הוא מאכל של עניים.
ואכן בבית הקברות נקברו בעיקר עניים, אבל גם חולי רוח מתאבדים ומומרים. כמצבה שמו אבן שהחליקו קטע ממנה, ושם רשמו את שם הנפטר. האבן עצמה היתה לא מעובדת כדי לחסוך בהוצאות, שכן קבורה זו היתה ללא תשלום.

כבר משנת 1700 אנו יודעים על קיומו של בית הקברות הזה לפי דבריו של ר' גדליה מסמיאטיץ' שכתב בספרו "שאלו שלום ירושלים":
"שני בתי קברות המתוקנים בירושלים, אחד ישן מימים קדמונים והוא רחוק מירושלים מצד דרומו ועוד בית קברות חדש במזרח של ירושלים על הר הזיתים בשיפוע ההר. בבית הקברות הישן אין ניכר שום קבר ושמה כמה מערות, אבל בבית הקברות החדש אין שום מערה."‏
לפי הכתוב יש בית קברות בדרום עם מערות – תאור המתאים מאד לבית הקברות סמבוסקי. לפי ר' גדליה בית הקברות הוא ישן מימים קדמונים, כלומר הוא קיים זמן רב לפני שנת 1700.
גם במאה ה – 19 קברו בו, ויש עדויות לכך כמו צילומים ותחריטים. אבל במאה ה – 20, וביחוד בעקבות ה"מאורעות" חדלו יהודים להגיע אליו, והערבים שהתיישבו לידו לקחו אבנים ומצבות ממנו והעזובה בבית הקברות גדלה. וכתב עיתון הארץ "על גדר בית העלמין לעדת הספרדים" – י"ט באב תרצ"ח (16 באוגוסט 1938):
"…בחלקה המכונה "סמבוסקי", הרשו לעצמם השכנים לבנות בית ממש בתוך בית העלמין, לאחר שסלקו בלי כל היסוס מאות מצבות, שכיסו את המקום. עם זה אנו רואים שעצמות מתים מתגלגלות כדומן, ופה ושם מתבלטות שלדים במורד ההר, מכיוון שהגדרות אשר שמרו על המצבות נהרסו או שנגרפו בהמשך העתים על ידי הגשמים העזים."‏
בית הקברות הזה שימש גם כמקום קבורת הגניזה, את תהלוכת הגניזה מתאר פנחס גרייבסקי (זכרון לחובבים ראשונים חוברת ט'):
"היום ההוא שחל פעם בשבע שנים חג הוא לישראל בירושלים. ביום מועד יסגרו בו את רוב החנויות ובתי העבודה, והעיר עליזה ושמחה… ואחרי אשר מוכרים את הפתיחה של הארון אשר בו הושמו ספרי התורה שבלו ואת הספרים הנתונים כדי כרס מועטפים במעטפות יקרות ומפוארות, בכסף, בציצים ופרחים, תחת חופת משי, מתחילה התהלוכה. שרי עיר וסריסי החכם באשי סולים להם המסילה בין ההמון הרב. לצדי החופה הולכים שני אנשים נושאי נרות שעווה גדולים כקומת איש ועליהם כתוב "כי נר מצווה ותורה אור". אחריהם נוהרים אנשים למאות, נושאי שקי "השמות", תלמידי הת"ת עם מוריהם ונרות שעווה בידיהם הולכים ומזמרים שירי קודש. יוצאים דרך שער ציון, עוברים ברינה את עמק יהושפט אל המערה הגדולה אשר בקצה שדה הקברות העתיק "סמבוסקי" ושם יגנזום עד דור אחרון."
ומספר רב הכותל יצחק אביגדור אורנשטיין בספר "יומן הכותל":
"יום שלישי י' תמוז 13/7/1943 – היום גנזנו את האבנים הקטנות שנפלו מהכותל עקב התיקונים שנעשו בזמן החורף על ידי הממשלה. אבנים אלו נפלו מן האבנים המקודשות הגדולות המקוריות שבכותל שהיו סדוקות והממשלה חששה לסכנה. גנזנו את האבנים בצלע הר ציון בבית הקברות העתיק של היהודים אשר בחלק סמבוסקה, במקום שהיה נהוג לפני הרבה שנים לגנוז את הספרים הקדושים הקרועים."

לפי רישומים של ועד העדה הספרדית הקבורה האחרונה בבית הקברות היתה ב – כ"ב בכסלו תש"ו (27 בנובמבר 1945).
מצבה של החלקה לאחר קום המדינה הורע, בייחוד כאשר לידה הוצב מחנה צבאי שחייליו השתמשו באבני המצבות הן לבניית מבנים והן לבניית גדרות, אבל בתוך בית הקברות לא בנו. תופעות אלו נמשכו גם אחרי 1967 ואף החמירו כאשר היו פלישות גם אל תוך בית הקברות. בתחילת המאה ה – 21 הונדליזם גבר והתבטא בהכשרת חלק מהשטח כמגרש חניה והשלכת פסולת .
אחד האנשים שהשקיעו זמן רב באתר בית הקברות היה מורה הדרך דורון הרצוג שחקר את בית הקברות ואת תולדותיו, ואף כתב ספר על נושא זה. הספר יצא בעריכת דר' אייל מירון בשנת 2011, שנה לאחר מותו ללא עת של דורון.
החל משנת 2010 החלו הרשות לפיתוח ירושלים ועמותת אלע"ד לפתח את האזור ולנסות לזהות את מיקום הקברים וזיהוים. במסגרת עבודות אלו ועבודתו של דורון הרצוג עלה שבאתר יש מקום ל – 7000 נפטרים, נמצא מקומם של 137 מצבות ואותרו 1600 שמות של נפטרים שנקברו בחלקה זו.

בשטח בית הקברות יש הרבה חצבים שלא נמצאים מחוצה לו. מתברר שהחצב רעיל לבעלי חיים ולכן הם לא מחסלים אותו, ולכן יהודים ואחרים השתמשו בו לסימון חלקות.
חסידי ברסלב לוטשים עין אל המקום, ומקוים שכאשר יעלו את עצמות ר' נחמן מברסלב יקברו אותם כאן, שכן יש למקום סגולות.
מתחת לבית הקברות נעשו חפירות ארכיאולוגיות כבר בשלהי המאה ה – 19 על ידי בליס ודיקי ונמצאה חומה עתיקה שעברה דרך בית הקברות. בחפירות שנעשו במקום על ידי רשות הגנים, עמותת אלע"ד ורשות העתיקות בשנת 2007 זוהו שלש תקופות בחומה זו : החומה הראשונה של בית שני, התקופה החשמונאית וחומת אאודוקיה מהתקופה הביזנטית.