מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "שכונות בירושלים"
בתי אורנשטיין
שכונת "בתי אורנשטיין" היא שכונה קטנה הנמצאת בין "כיכר השבת" ושכונת "זכרון משה". שכונה זו שייכת לסוג מיוחד של שכונות בירושלים שנקרא "בתי כוללים".
הכוללים הם התארגנויות קהילתיות של יהודים שהגיעו ממקום מסוים: עיר, ארץ, או איזור, כאשר עיקר תפקידו של הכולל מלכתחילה היה איסוף והבאת דמי ה"חלוקה" ממקום הכולל בחו"ל וחלוקתם לבני הכולל בארץ.
לקראת סוף המאה ה – 19 כתוצאה מצורך דחוף, החליטו הכוללים לקנות קרקעות ולבנות עליהם בתים עבור עניי הכולל. את הכסף אספו על ידי תרומות או קרנות שהוקמו לצורך מטרה זו.
יש כוללים שגייסו את הכסף או את חלקו על ידי ניכוי חלק מהחלוקה עצמה.
כולל שמצא נדיב שלקח על עצמו לבנות את השכונה או לקנות את הקרקע היה מאושר.
הדירות בדרך כלל ניתנו בחינם לתקופה קצובה, כאשר בתום התקופה, בדרך כלל שלש שנים, עזב הדייר את דירתו, וזו ניתנה באותם תנאים לדייר אחר.
ניקבעו קריטריונים מי יכול לגור בבתים אלו, ומי שעמד בהם נכנס להגרלה, וכאשר נכנס הדייר לגור בבית, היה כמובן כפוף לתקנון מחייב. אחד מסעיפי התקנון העיקריים היה שמירת ה"יורצייט" – יום השנה של הנדיב, לימוד משניות ואמירת "אל מלא רחמים" ביום זה.
בתי אורנשטיין ניבנו על ידי כולל "ווהלין" שהיה כולל החסידים הראשון בירושלים, וממנו נפרדו אחר כך שאר כוללי החסידים. ידועים מאד בני הכולל הזה ישראל ב"ק שהביא את בית הדפוס שלו לירושלים, ויסד את עיתון "החבצלת", ובנו ניסן ב"ק שבין השאר בנה את בית הכנסת "תפארת ישראל" בעיר העתיקה, ואף ייסד שכונה עבור הכולל החסידי מול שער שכם שנקראה "קריה נאמנה".
שכונת בתי אורנשטיין נוסדה על ידי כולל ווהלין בשנת 1905 בעזרת הנדיב דב אורנשטיין, וקרויה על שמו.
בשכונה 30 יחידות דיור הבנויות בשני מפלסים: עליון ותחתון.
במרכז השכונה בית מדרש ומקוה טהרה שעד היום הוא אחד המקוואות הגדולים באיזור. המקוה שרת הן את האוכלוסיה הפשוטה והן את שועי ירושלים.
במודעה שהתפרסמה בשנות ה – 20 מפורטים התעריפים לשימוש במקוה זה:
המחירים נעו בין טבילה פשוטה שמחירה 1 גרוש, עד לטבילה עם אמבטיה פרטית ומקוה פרטי בחדר מיוחד בתעריף של 25 גרוש.
המודעה מבהירה: " אין רשות להבלן להוסיף על המקחים הנזכרים". על המודעה חתום ועד המקואות שעל יד ועד העיר לקהילת האשכנזים.
להלן מודעה נוספת המצביעה על מרכזיותה של השכונה בחיי העיר בסוף שנות ה – 20:
"ציירים וצבעים!! ביום שלישי כ"ז ניסן תרפ"ט 7/5/1929 בשעה 07:30 בערב תהיה בבית הכנסת בבתי אורנשטיין אסיפה כללית. על הפרק: הרמת המצב במקצוע. בואו כולכם, אף אחד בל יעדר, כי לטובתך אתה בא."
גם הסטוריון הישוב פנחס גרייבסקי מהלל את השכונה ואת הנדיב שלה בספרו "ספר הישוב":
"גם אנשי כולל ווהלין בירושלים זכו בנדיב אחד מחסידי בויאן שהזיל זהב מכיסו, והקים להם שכונה מיוחדת בת שלשים דירות, ובית מדרש גדול עם מקוה מים, והרי היא מתנוססת ביופיה על יד שכונת זכרון משה. שם האיש דב הכהן אורנשטיין."
אחד הספורים הירושלמיים המפולפלים קשורים בשכונה זו ובנדיב זה:
ר' דב אורנשטיין היה עשיר מופלג. יום אחד מגיע לביתו אדם שתינה בפניו את צערו: ביתו עומדת להתחתן ואין בידו פרוטה ולו רק להוצאות ההכרחיות ביותר.
ר' דב הכניס ידו לכיסו ותרם תרומה נכבדת. כאשר פנה האיש ללכת בתודה, אמר לו ר' דב: "רק אל תשכח להזמין גם אותי לחתונה". כמובן שהאיש אסיר התודה הבטיח להזמין את ר' דב, והלך לדרכו שמח.
יום החתונה הגיע, והחופה נערכה כדת וכדין, אבל את ר' דב שכחו להזמין.
בינתיים ישבו ר' דב ואשתו בביתם, לפתע תקפו אותם שודדים, כפתו את הזוג, והכניסו את כל רכושם לתוך שקים. בצר לו נדר ר' דב נדר שאם ינצלו הוא, אשתו ורכושו, יקים שכונה בירושלים.
בינתיים בחתונה נזכר אבי הכלה ששכח להזמין את ר' דב. פניו נפלו, והוא החליט ללכת עם כל המוזמנים לביתו של הנדיב בתופים ובמחולות, ולהביא אותו אל החתונה.
בביתו של ר' דב הגנבים כמעט סיימו לאסוף את כל השלל, כאשר לפתע ראו עם רב צועד לכיוון הבית. בהלה אחזה אותם, הם עזבו את השקים ונמלטו על נפשם.
כמובן שהשמחה היתה גדולה, והכל ראו בשכחה להזמין את ר' דב את יד ההשגחה העליונה שדאגה לבנות עוד שכונה בירושלים, שנקראה על שמו של הנדיב "בתי אורנשטיין".