מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "משוט בירושלים"
בניין ימק"א
ימקא – ראשי תיבות של YOUNG MEN'S CHRISTIAN ASSOCIATION – האגודה הנוצרית לגברים צעירים. האגודה נוסדה באנגליה בשנת 1844. תחילתה של ימקא בירושלים היא בשנת 1878 בחנות ספרים ליד שער יפו. הפעילות עברה מאתר לאתר עד שבשנת 1909 נרכש בית קטן ליד שער שכם עבור פעילות האגודה. במלחמת העולם הראשונה סגרו התורכים את הבנין, אבל הוא נפתח מחדש על ידי הבריטים שהעניקו שירותים שונים לחיילים ולתושבי העיר.
בשנת 1920 היה דר' ארצ'יבלד הארט למזכיר הכללי של ימקא בירושלים, והוא השקיע מאמצים גדולים כדי להפוך את המוסד למרכז לאנשים מכל דת ולאום. מאמצים אלה הרשימו מאד את מר ג'יימס ניובגין ג'ארווי ממונטקליר בניו ג'רסי שתמך ביד נדיבה במוסד. תרומתו איפשרה את הקמת המבנה הזה.
התקבלו תרומות גם מארצות הברית וממנצ'סטר באנגליה ובעזרתם נרכשה החלקה מהפטריארכיה היוונית אורתודוכסית, ובשנת 1928 הניח לורד פלומר – הנציב העליון, את אבן הפינה לבנין. הבנין נחנך על ידי גנרל אלנבי בשנת 1933.
האדריכל היה ארתור לומיס הרמון שהוא גם היה האדריכל של האמפייר סטייט בילדינג בניו יורק. המפקח היה האדריכל אדמסון שפיקח על 18 מרכזים דומים בעולם.
הקבלנים של הבנין היו היהודים טוביה דוניא וברוך קטינקא שגם בנו את מלון פאלאס בירושלים, וכנראה שבגלל ההצלחה הגדולה בבנית המלון קיבלו לבצע את בנין ימקא.
שלשת הצלעות הרעיוניות של אירגון ימקא הם : רוח, נפש וגוף. נושאים אלה מיוצגים בשלשת חלקי הבנין. המגדל המרכזי עם פעמוניו ושלשת בתי התפילה שבו מייצג את הרוח, האודיטוריום מסמל את הנפש ואולם ההתעמלות והבריכה מייצגים את הגוף. הקשר בין שלשת האלמנטים נעשה בבנין על ידי מעברים מקורים המחברים את אגפי הבנין.
בבנין סמלים שונים המייצגים את שלשת הדתות המונוטואיסטיות:
12 עצי ברוש מייצגים את 12 השבטים ,את 12 השליחים בנצרות ואת 12 המאמינים של מוחמד. המספר 12 חוזר על עצמו גם באולם ההתעמלות ובאודיטוריום כאשר 12 חלונות מאירים את הכיפות. בנברשת שבאודיטוריום משולבים צלב סהר ומגן דוד. על המרפסות 12 קשתות אבן. 40 העמודים בחצר מסמלים את 40 שנות הנדודים במדבר וגם את 40 ימי הפיתוי של ישו. המעבר בין חלקי הבנין בנוי על גבי עמודים, ולהם כותרות שונות ומגוונות ובהם סמלים שונים וכן תמונות של החי והצומח בארץ.
בחזית הבנין חרוטות שלש כתובות יהודית נוצרית ומוסלמית:
"ה' אלהינו ה' אחד" – בעברית מימין, "אני הדרך" – בארמית במרכז ו"אין אלהים מבלעדי אללה" – בערבית משמאל.
הבנין בסגנונו הוא אקלקטי עם סגנונות שונים. במרכזו מתנשא מגדל (48 מ') ובראשו מרפסת תצפית. אל המרפסת אפשר להגיע במעלית אחרי שנקבל רשות בדלפק הקבלה. אין רשות לעלות לבד אלא לפחות בזוגות. מתחת לחדר התצפית חדר עם 35 פעמונים בגדלים שונים המופעלים על ידי מקלדת ויכולים ליצר מנגינות. באירועים חגיגיים מנגנים בפעמונים כאשר צופים רבים ניצבים מתחת למגדל ונהנים מבצוע שירים ידועים על ידי הפעמונים.
על המגדל תבליט גדול (5מ'X 2מ') של שרף מחזונו של ישעיהו (ו' 2):
"שְׂרָפִים עֹמְדִים מִמַּעַל לוֹ שֵׁשׁ כְּנָפַיִם שֵׁשׁ כְּנָפַיִם לְאֶחָד בִּשְׁתַּיִם יְכַסֶּה פָנָיו וּבִשְׁתַּיִם יְכַסֶּה רַגְלָיו וּבִשְׁתַּיִם יְעוֹפֵף:"
משני צידי הכניסה פסלים:
מימין – פסל האשה השומרונית עם כד מים שנפגשת עם ישו ומשתכנעת בנביאותו, הסיפור מופיע בברית החדשה ( יוחנן ד' 4 – 30 ). משמאל – כבש המסמל את המאמינים.
מסביב לפתח הקמור תבליטים של שיבולים ושל גפנים המסמלים את גופו ודמו של ישו כפי שהתבטאו בסעודה האחרונה.
מעל הפתח חלק (מהמילה "ויקרא") מהנבואה המשיחית מישעיהו (ט' 5) :
" כִּי יֶלֶד יֻלַּד לָנוּ בֵּן נִתַּן לָנוּ וַתְּהִי הַמִּשְׂרָה עַל שִׁכְמוֹ וַיִּקְרָא שְׁמוֹ פֶּלֶא יוֹעֵץ אֵל גִּבּוֹר אֲבִיעַד שַׂר שָׁלוֹם: בשער גם מופיעים סמלי ארבעת כותבי ספרי הבשורה:
גבר מכונף – מתי, אריה מכונף – מרקוס, שור מכונף – לוקס, נשר – יוחנן.
על הריצפה בכניסה מפת מידבא – מפת ירושלים מהתקופה הביזנטית שנמצאה במידבא שבירדן.
בראש המגדל מופיעים פסוקים מהתנ"ך הקשורים לירושלים:
"אם אשכחך ירושלים תשכח ימיני" (תהילים קל"ז 5).
"בונה ירושלים ה'" (תהילים קמ"ז 2)
"עיניך תראנה ירושלים נוה שאנן" (ישעיהו ל"ג 20)
אבני המסד לבנין עוצבו כמו אבני הכותל כאשר לכל אבן יש סיתות שוליים המקיף אותה.
כאשר בנו את המבנה היו למפקח אדמסון גם דרישות "רומנטיות" כמו הדרישה להשתמש במפסלות כמו אלה שבהם השתמשו בתקופה הביזנטית. לצורך זה נסעו לבעל בק שבלבנון ללמוד כיצד פיסלו בעת העתיקה.
במרתף הבנין ישנה קפלה קטנה שהמזבח שלה בנוי מ – 12 אבנים בלתי מהוקצעות שלא נגע בהם ברזל כפי שיעקב בנה בזמנו מזבח בבית אל. כדי למצוא אבנים כאלה נסעו לבית אל שם קיוו למצוא אבנים מתאימות לדרישות. לאחר שני ימי חיפוש מצאו 12 אבנים שריצו את אדמסון.
בקפלה ישנם עיטורים המביעים רעיונות נוצריים וכלל דתיים:
המזבח בנוי מ – 12 אבנים המסמלים את 12 השליחים און 12 השבטים או 12 ממשיכי דרכו של מוחמד. מעל המזבח כתובת שאומרת בתרגום לעברית "למענם אני מקדש את עצמי".
על הרצפה ציור המתאר את הפסוקים מתוך מתי 15 22 – 28:
22 "וְהִנֵּה אִשָׁה כְנַעֲנִית יֹצֵאת מִן־הַגְּבוּלוֹת הָהֵם וַתִּצְעַק אֵלָיו לֵאמֹר חָנֵּנִי אֲדֹנִי בֶן־דָּוִד כִּי בִתִּי מְעֻנָּה מְאֹד עַל־יְדֵי שֵׁד׃23 וְלֹא־עָנָה אֹתָהּ דָּבָר וַיִּגְּשׁוּ תַלְמִידָיו וַיְבַקְשׁוּ מִמֶּנּוּ לֵאמֹר שַׁלְּחֶהָ כִּי־צֹעֶקֶת הִיא אַחֲרֵינוּ׃24 וַיַּעַן וַיֹּאמַר לֹא שֻׁלַּחְתִּי בִּלְתִּי אֶל־הַצֹּאן הָאֹבְדוֹת אֲשֶׁר לְבֵית יִשְׂרָאֵל׃25 וְהִיא בָאָה וַתִּשְׁתַּחוּ לוֹ וַתֹּאמַר אֲדֹנִי עָזְרֵנִי׃26 וַיַּעַן וַיֹּאמַר לֹא־טוֹב לָקַחַת אֶת־לֶחֶם הַבָּנִים וּלְהַשְׁלִיכוֹ לִפְנֵי צְעִירֵי הַכְּלָבִים׃27 וַתֹּאמַר כֵּן אֲדֹנִי אֶפֶס כִּי־גַם־צְעִירֵי הַכְּלָבִים יֹאכְלוּ מִן־הַפֵּרוּרִים הַנֹּפְלִים מֵעַל־שֻׁלְחַן אֲדֹנֵיהֶם׃28 וַיַּעַן יֵשׁוּעַ וַיֹּאמֶר אֵלֶיהָ אִשָׁה רַבָּה אֱמוּנָתֵךְ יְהִי־לָךְ כִּרְצוֹנֵךְ וַתֵּרָפֵא בִתָּהּ מִן־הַשָׁעָה הַהִיא׃"
על הקיר 4 תבליטים: בראשון 2 אחים רבים. בשני אחד האחים מנסה להקריב קרבן אבל הקרבן לא מתקבל. בשלישי האחים מתפייסים ומתחבקים וברביעי הקרבן מתקבל.
על הדלת שמול המזבח בצידה הנגדי של הקפלה תבליט עץ של זאב רבן מ"בצלאל" ובו רואים את כל העולם סוגד לאל. כל העולם מבוטא על ידי 4 אנשים המייצגים את ארבעת היבשות המאוכלסות: כמו למשל כושי את אפריקה וסיני את אסיה . אם תחשיכו את הקפלה (כפתור החשמל ליד דלת הכניסה) תראו משמאל למזבח כוכב בולט המבטא את כוכב בית לחם או "דרך כוכב מיעקב" הכוכב מסמל את האור הבולט בחשיכה. את הכוכב אפשר לראות בכניסה החיצונית לבנין, בצד.
כדי לבנות את שני המבנים בעלי הכיפות (האודיטוריום ומתקני הספורט) נסעו לתורכיה כדי ללמוד על דרך הבניה בסגנון הביזנטי.
באחד האולמות התבקשו לבנות תקרה עם מוטיבים מוסלמיים קלאסיים. תקרה כזו מצאו בבית עשירים בדמשק, קנו אותה והביאו אותה לירושלים.
בתקופת המנדט שימש הבנין לכינוסים של ועדות בינלאומיות:
בשנת 1946 התכנסה בבנין ועדת החקירה האנגלו-אמריקאית ובשנת 1947 התכנסה בבית בועדה של האו"ם UNSCOP) ).
אחרי קום המדינה אירח האולם של ימקא את תזמורת קול ישראל בקונצרטים השבועיים שלה.
מאחורי הבנין היה מגרש כדורגל ששימש קבוצות כדורגל בתקופת המנדט, וגם את קבוצת בית"ר ירושלים במשחקי הבית שלה.
על מגרש זה נבנה בשנים האחרונות פרויקט בניה יוקרתי ובצמוד אליו גינה ציבורית.
היום בנין ימקא משמש כמרכז תרבות, מרכז ספורט ומלון.
דוגמאות של כותרות על העמודים בארקדת הכניסה
