מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "ירושלים בראי ההיסטוריה"
הקרדו
הקרדו המכונה גם קרדו מקסימוס – הקרדו הגדול, הוא רחוב האורך המחלק את העיר הרומית או את בסיסי הצבא הרומים לשניים, בציר צפון – דרום. ציר הרוחב, מזרח – מערב, נקרא דקומנוס או דקומנוס מקסימוס. במקום הפגישה יש כיכר מרכזית שהיא פורום רומי. שני הרחובות הללו מחלקים את העיר לארבעה חלקים, מכאן השם רובע מלשון רבע לחלק העיר, כך זה בעברית, וכך גם באנגלית Quarter ו- Quartier בצרפתית, וגם אם יש בעיר חלקים רבים, כל חלק ישמר את השם רובע.
הקרדו עם כן הוא ה"ציר המרכזי".
לאחר מרד בר כוכבא שהסתיים בשנת 135 לספירה, הוקמה העיר הרומית "איליה קפיטולינה" על חורבותיה של ירושלים, על ידי הקיסר אדריאנוס. במתכונת העיר הרומית נבנו גם קרדו ודקומנוס.
לפני שנדון בקרדו נציין את התוואי של הדקומנוס:
כאמור לעיל הדקומנוס עובר בציר מזרח – מערב. הוא יוצא משער יפו של היום, וממשיך לאורך רחוב דוד ובהמשכו – רחוב השלשלת, אבל אז הוא נתקל במחסום של הר הבית, לכן הוא ממשיך בקצה הצפוני של הר הבית מזרחה על ציר הויה דולורוזה עד לשער האריות.
הקרדו עובר על ציר צפון – דרום והוא מהווה גם את המרכז המסחרי של העיר. בירושלים היו שני רחובות אורך: האחד משער שכם לשער ציון (קרדו מקסימוס), והשני משער שכם לשער האשפות (קרדו ולנטיס – משני). משני צידי הקארדו היו שדרות עמודים, שתמכו קירוי למדרכות רחבות, ומעבר להן היו חנויות.
במפת מידבא אפשר לראות את שני רחובות הקרדו, כאשר לקרדו שעובר כיום ברובע היהודי יש שדרות עמודים משני צידיו ואילו בקרדו המזרחי ישנה רק שורת עמודים אחת. מענין לציין שרוחבו של הקארדו המרכזי 22.5 מ' והקארדו המזרחי רחב ממנו, 24 מ'. ישנם חוקרים שטוענים שלמעשה בירושלים היו שני "קרדו מקסימוס", והקרדו המזרחי אינו משני, ויש אף שטוענים שאין ביטחון שהיתה רק שדרת עמודים אחת בקרדו המזרחי, למרות שלא נמצאה שורת עמודים שניה, ולמרות שכך זה נראה במפת מידבא. הסיבה לאי מציאותה של שורת עמודים שניה בקרדו המזרחי יכולה גם לנבוע מכך שהיוצר של מפת מידבא רצה להדגיש דוקא את הקרדו המרכזי בגלל כנסיות חשובות שהיו בתוואי זה ותהלוכות דתיות שנערכו בו.
פרופסור נחמן אביגד זכה לחפור את הרובע היהודי לאחר מלחמת ששת הימים והוא מספר על גילוי הקרדו בספרו "העיר העליונה של ירושלים":
היה לחופרים ברור שיימצא קרדו בירושלים, שכן לאורך התוואי שלו נמצאו עמודים רבים שבוודאי באו מרחוב העמודים שהיה בירושלים בעבר. היה להם גם ברור שכאשר יימצא הקרדו, יהיה זה הרחוב הרומי שנבנה כחלק מאיליה קפיטולינה, והמשיך להתקיים גם בתקופה הביזנטית. אבל ככל שהתקדמו החפירות התברר שהקרדו שנחשף ברובע היהודי הוא ביזנטי ולא רומי, והקרדו הרומי הסתיים באזור כנסית הקבר. העיר הרומית לא הגיעה לאזור הדרומי, ואין הגיון להקים רחוב כה מפואר בשטח ריק. הביזנטים ששלטו בעיר לאחר הרומאים הרחיבו את העיר לכוון דרום וכן המשיכו את הקרדו מכנסית הקבר דרומה. אל המסקנה הזו הגיעו על סמך הכותרות הקורינתיות שנמצאו בחפירות, שמאפיינות יותר את הסגנון הביזנטי, כן נמצאה קרמיקה ביזנטית ולא רומית, ונוסף על כך הקרדו נבנה לפי הרגל הביזנטית (32 ס"מ) ולא הרגל הרומית ( 29.6 ס"מ). נחמן אביגד בספרו "העיר העליונה של ירושלים" מספר על ההתלבטויות לגבי הקיסר שבנה את הקרדו ברובע היהודי. המועמד הראשון היה קונסטנטינוס שהיה קיסר הקיסרות הרומית המערבית משנת 312 עד 324, וקיסר האימפריה הרומית כולה משנת 324 עד מותו בשנת 337. הוא בנה בירושלים וגם בנה את כנסית הקבר, אבל הממצאים מאוחרים לקונסטנטינוס. המועמד השני שגם הוא בנה בירושלים, היה הקיסר יוסטיניאנוס שכיהן כקיסר בין השנים 527 – 565 לספירה. קיסר זה בנה באיזור "בתי מחסה" של היום, כנסיה גדולת ממדים שנקראה ה"נאה", והקרמיקה שנמצאה ב"נאה" זהה לקרמיקה של הקרדו ולכן הקרדו הביזנטי שברובע היהודי מתוארך לתקופתו של יוסטיניאנוס, כלומר למאה ה – 6. יוסטיניאנוס בנה את הקרדו כדי לחבר את כנסית הקבר עם כנסית ה"נאה", ותהלוכות דתיות חשובות אכן נערכו לאורך ציר זה.
הקרדו שהוא רחוב האורך הראשי של ירושלים, משמש ככזה גם היום למרות השינויים הרבים שעבר משך השנים. משער שכם על ציר זה נמצא רחוב בית הבד (הצר), וליד כנסית הקבר הוא מתפצל לשלושה רחובות שוק צלבניים ששרדו עד ימינו. רוחב הקרדו היה איפה כרוחב שלשת הרחובות האלה יחד. שמם – רחוב הצורפים, רחוב הבשמים ורחוב הקצבים. רחובות אלה מסתיימים ברחוב דוד, ואחריו נמצא הקרדו כפי שנחפר על ידי פרופ' נחמן אביגד. לאורך התוואי של הקרדו ברובע היהודי הוחלט להראות שתי תקופות – הצלבנית והביזנטית. בתקופה הצלבנית היה שם שוק שנקרא "שוק מכירת הסחורות" שמשני צדדיו שני רחובות אורך – רח' ציון ורחוב קשת יהודה. השוק הזה נבנה על תוואי הקרדו ובמקומו. כאשר עוברים את רחוב דוד דרומה אנו רואים למעשה את השוק הצלבני שנבנה בתוך תוואי הקרדו. שמות שני הרחובות משני צדדיו היום הם: רחוב היהודים ורחוב חב"ד. לאחר שעוברים את השוק הצלבני כשמשני צידיו חנויות לתיירים, מגיעים אל האזור ששם שימרו את הקרדו הביזנטי.
לאורך תוואי הקרדו המזרחי נערכו חפירות ליד שער הבורסקאים (מעל לשער האשפות), ונמצאו שרידים של הקרדו המזרחי עם תעלות ניקוז תחתיו. הקרדו ממשיך דרומה מעבר לחומת העיר הנוכחית עד לשילוח. גם בחלק המערבי של רחבת הכותל מתבצעות בשנים האחרונות חפירות שגם בהם רואים את תוואי הקרדו המזרחי.