.
מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "נצרות בירושלים"
הפטריארכיה הארמנית קתולית
תחילתה במאה ה – 18 בשני מרכזים: באיסטנבול ובאסיה הקטנה. בתקופת מלחמת העולם הראשונה והטבח בעם הארמני, היגרו הארמנים מתורכיה והמרכז הארמני-קתולי עבר לזומאר שליד ביירות. הם מונים כ – 100,000 מאמינים שרואים עצמם כחלק מהעם הארמני. מאמינים אלה חיים ב: פרס, סוריה, מצרים, א"י, יוון, צרפת ורומניה. כיום יש נציגות של הכנסיה בארמניה.
בשנת 1856 רכשו הארמנים את בית המרחץ התורכי הנתוש בצומת הויה דלורוזה ורחוב הגיא. בית מרחץ זה נמצא על אתרי התחנות ה – 3 וה – 4 שבדרך היסורים, ושם הם הקימו את מרכזם. נציג הפטריארך שגר עד אז בפטריארכיה הלטינית עבר לשם. בשנת 1905 הסתיימה בניתה של כנסית "גבירתנו הדואבת" באתר.
הכנסיה בארץ מונה כ – 300 נפש מהם כ – 200 בירושלים. רוב המאמינים בירושלים גרים בסמוך לכנסיה, ובמקום יש להם מועדון והם מקיימים שרותי קהילה, רווחה וסעד לבני הקהילה.