.
מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "נצרות בירושלים"
כנסית סנט מרק
הכנסיה הסורית-אורתודוכסית היא מונופיסיטית ומרכזה כיום בדמשק. יש לה כ – 100,000 מאמינים במזרח התיכון, אירופה ואמריקה, ועוד מיליון מאמינים בדרום מערב הודו. שפתה ארמית סורית והיא העדה הנוצרית העתיקה ביותר בירושלים. הבישוף שאינו יהודי הראשון בירושלים היה מרקוס שכיהן אחרי מרד בר כוכבא. מרכזם בירושלים בכנסית ומנזר סט' מארק שבפאתי הרובע היהודי. יש להם גם קפלה בכנסית הקבר, אבל בשל טיעונים של סטטוס קוו היא מוזנחת ומפויחת כבר מהשריפה הגדולה שפגעה בכנסיה בשנת 1808.
הכנסיה הסורית אורתודוכסית התלכדה סביב המרכז באנטיוכיה. היא היתה הראשונה שנפרדה מהזרם המרכזי לאחר ועידת כלקדון בשנת 451 ולכן היא נרדפה קשות. היא הגיעה למצב שלא היו לה כוהני דת, ולא היה מי שיסמיך חדשים. יעקב באראדוס בישוף אדסה לקח את המשימה על עצמו, הסמיך אנשי כמורה בסתר והצליח לאחד את הכנסיה המתפוררת, ולכן הם נקראים על שמו – יעקוביטים. לשיא גודלה הגיעה בתקופה המוסלמית, ומספר מאמיניה הגיע לשני מיליון.
יש המכנים אותם בטעות אשורים, אבל האשורים הם נסטוריאנים, ובגלל טעות זו נקרא הרחוב של הכנסיה בשם רחוב האשורים.
בירושלים יש בישופים מהמאות 6 – 8 (יש גרסאות שונות), ומשנת 1471 מקום מושב הפטריארך בכנסית סט' מארק. המנזר והכנסיה הוקמו במאה ה – 7, והוא בנוי על אתר ביתה של מרים אם יוחנן המכונה מארק, שבו הסתתר פטרוס לאחר שחרורו הניסי מהכלא:
" בָּעֵת הַהִיא שָׁלַח הַמֶּלֶךְ הוֹרְדוֹס אֶת־יָדוֹ לְהָרַע לַאֲנָשִׁים מִן־הַקָּהָל׃2 וַיָּמֶת אֶת־יַעֲקֹב אֲחִי יוֹחָנָן בֶּחָרֶב׃3 וַיַּרְא כִּי־טוֹב הַדָּבָר בְּעֵינֵי הַיְּהוּדִים וַיּוֹסֶף לִתְפֹּשׂ גַּם־אֶת־פֶּטְרוֹס וְהַיָּמִים יְמֵי חַג־הַמַּצּוֹת׃4 וַיֹּאחֶז אֹתוֹ וַיִּתְּנֵהוּ בְּמִשְׁמָר וַיִּמְסְרֵהוּ לְאַרְבַּע מַחְלְקוֹת שֶׁל־אַרְבָּעָה אַנְשֵׁי צָבָא לְשָׁמְרוֹ כִּי אָמַר לְהַעֲלוֹתוֹ אַחֲרֵי הַפֶּסַח לִפְנֵי הָעָם׃5 פֶּטְרוֹס הָיָה עָצוּר בְּמִשְׁמָר וְהַקְּהִילָּה הֶעְתִּירָה בַעֲדוֹ בְּחָזְקָה אֶל־הָאֱלֹהִים׃6 וַיְהִי בַלַּיְלָה אֲשֶׁר אָמַר הוֹרְדוֹס לַהֲבִיאוֹ מָחָר לְדִין וַיִּישַׁן פֶּטְרוֹס בֵּין־שְׁנֵי אַנְשֵׁי צָבָא וְהוּא אָסוּר בִּשְׁנַיִם זִקִּים וְשֹׁמְרֵי הַפֶּתַח שֹׁמְרִים אֶת־הַמִּשְׁמָר׃7 וְהִנֵּה מַלְאַךְ יְהוָֹה נִצָּב עָלָיו וְאוֹר נָגַהּ בַּחֶדֶר וַיִּסְפֹּק עַל־יֶרֶךְ פֶּטְרוֹס וַיְעִירֵהוּ לֵאמֹר קוּם מְהֵרָה וַיִּפְּלוּ מוֹסְרוֹתָיו מֵעַל יָדָיו׃8 וַיֹּאמֶר אֵלָיו הַמַּלְאָךְ חֲגֹר מָתְנֶיךָ וְהַנְעֵל אֶת־רַגְלֶיךָ וַיַּעַשׂ כֵּן וַיֹּאמֶר אֵלָיו עֲטֵה מְעִילְךָ וְלֵךְ אַחֲרָי׃9 וַיֵּצֵא וַיֵּלֶךְ אַחֲרָיו וְלֹא יָדַע אִם־אֱמֶת הוּא הַנַּעֲשֶׂה־לּוֹ עַל־יְדֵי הַמַּלְאָךְ כִּי כְּמַרְאֶה הָיָה בְּעֵינָיו׃10 וַיַּעַבְרוּ דֶּרֶךְ הַמִּשְׁמֶרֶת הָרִאשׁוֹנָה וְהַשְּׁנִיָּה וַיָּבֹאוּ עַד־שַׁעַר הַבַּרְזֶל אֲשֶׁר יֵצְאוּ בוֹ הָעִירָה וַיִּפָּתַח הַשַּׁעַר לִפְנֵיהֶם מֵאֵלָיו וַיֵּצְאוּ הַחוּצָה וַיַּעַבְרוּ רְחוֹב אֶחָד וַיַּעַל הַמַּלְאָךְ מֵעָלָיו פִּתְאֹם׃11 וַיְהִי בְּשׁוּב דַּעְתּוֹ עָלָיו וַיֹּאמֶר פֶּטְרוֹס עַתָּה זֶה יָדַעְתִּי בֶאֱמֶת כִּי הָאֱלֹהִים שָׁלַח אֶת־מַלְאָכוֹ וַיְפַלְּטֵנִי מִיַּד הוֹרְדוֹס וּמִכָּל־מְזִימַּת עַם הַיְּהוּדִים׃12 הוּא חשֵׁב כָּזֹאת וְהוּא בָא עַד־בֵּית מִרְיָם אֵם יוֹחָנָן הַמְכֻנֶּה מַרְקוֹס אֲשֶׁר נִקְהֲלוּ־שָׁם רַבִּים וְהֵם מִתְפַּלֲלִים יָחַד׃13 וַיִּדְפֹּק עַל־דֶּלֶת הַשָּׁעַר וַתִּגַּשׁ נַעֲרָה לְהַקְשִׁיב וּשְׁמָהּ רוֹדִי׃14 וַתַּכֵּר אֶת־קוֹל פֶּטְרוֹס וּמִשִּׂמְחָתָהּ לֹא־פָתְחָה לּוֹ אֶת־דֶּלֶת הַשָּׁעַר וַתָּרָץ הַבַּיְתָה וַתַּגֵּד לָהֶם כִּי־פֶטְרוֹס עֹמֵד עַל־הַפָּתַח׃
(מעשה השליחים י"ב 1 – 14)
לפי המסורת כאן היה חדר הסעודה האחרונה, וכאן ירדה רוח הקודש על השליחים, וכאן הוקמה אם כל הכנסיות.
הכנסיה הנוכחית היא מהמאה ה – 12 ובנויה על שרידים מהמאה 6 – 7. יש גם מסורת על הטבלת מרים במקום הזה, ואגן טבילה קטן נמצא בכנסיה.
בכנסיה ליד הכניסה כתובת מהמאה ה – 6 בכתב איסטרנגליון, שבו כתובים כתביהם הדתיים, ובו נאמר:
" זהו הבית של מרים אם יוחנן הנקרא מרק. הבית הוכרז ככנסיה על ידי השליחים המקודשים ונקרא על שם מרים אם האלהים לאחר עלית ישו השמימה.
המנזר מעל הכנסיה הוא מאמצע המאה ה – 19.
לסורים כיום יש קהילה קטנה בירושלים ליד כנסית סט' מרק ויש להם עוד קהילה בבית לחם. יש סורים-אורתודוכסים גם במקומות אחרים בארץ. הארכיבישוף הירושלמי חולש גם על הקהילה בירדן המונה כ – 1500 נפש.