.
מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "נצרות בירושלים"
הפטריארכיה הקופטית
הכנסיה הקופטית היא מונופיסיטית, והיא הכנסיה הלאומית של מצרים ומונה כ – 15% מתושביה (כ – 10 מליון). לפי המסורת הקופטית היא נוסדה על ידי מרקוס האוונגליסט. למצרים יש גם זכות ראשונים על הנזירות הנוצרית שהתחילה שם.
לקופטים יש לוח המיוחד להם, והוא מתחיל משנת 285 לספירה. לפי הלוח שלהם יש 12 חדשים בני 30 יום בשנה, ועוד חודש – 13, המונה בין 5 – 6 ימים.
שפת התפילה בהתחלה היתה שפה מיוחדת להם, אבל משך הזמן עברו לערבית גם כשפת הדרשות וגם כשפת התפילה, ורק מעטים יודעים היום את שפתם המקורית, והם משתמשים בה רק לפולחן.
לפי המסורת הקופטית הגיעו הקופטים לירושלים לפי בקשתה של הלנה כבנאי כנסית הקבר.
החל מן המאה ה – 9 יש קהילה קופטית בירושלים והוקמו כנסיות עבורה.
מהמאה ה – 16 יש בידם קפלה מאחורי הקבר בכנסית הקבר, וכן יש להם בירושלים אחיזה בקבר מרים, בכנסית העליה ובדיר א סולטן.
בתקופת מוחמד עלי המצרי קיבלו אישור החזקה בדיר א סולטן ובשתי הכנסיות המובילות אל כנסית הקבר, וכמובן שנוצר סכסוך עם האתיופים. השלטון העותומני כן גם האנגלי תמכו בקופטים, וישראל העדיפה שלא להחליט.
ליד כנסית הקבר נמצא מרכזם – מנזר סנט אנטוניוס, שעבר שיפוץ רציני בשנת 1875. הארכיבישוף הקופטי גר שם. הכנסיה העיקרית במנזר הוקמה ב – 1903 והיא נושאת את שמו של בסיליוס הקדוש, הפטריארך הראשון של ירושלים בשנת 1266. ליד בריכת חזקיהו יש להם מנזר בשם סנט ג'ורג' שהיה קיים כבר בתחילת המאה ה – 19.
בשנות שלטונו של מוחמד עלי קיבלו רשות לבנות חאן ליד מנזר סנט ג'ורג', אבל עם תום השלטון המצרי נאלצו לעזוב אותו, ובמקום היה קסרקטין צבאי תורכי.
העדה הקופטית בארץ שאוחדה לאחר מלחמת ששת הימים, מונה כ – 1500 נפש והם יושבים חוץ מבירושלים גם ברמאלה, א-רם מצפון לירושלים, יריחו, נצרת, עזה, יפו, בית לחם ורפיח. רוב הקהילות קטנות מאד.
לעדה הקטנה והעניה יש בית ספר לבנות ולבנים יסודי ותיכון. בשטח הארכיבישופות יש להם מכללה לבנים ובית ספר סט' דימיניאן לבנות ליד מנזר סנט ג'ורג'.