.
מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "נצרות בירושלים"
כנסית סנט ג'יימס
בכנסיה הארמנית כ – 7 מליון מאמינים מהם 4 מליון בארמניה והשאר בריכוזים, במזרח התיכון באמריקה ובאירופה. הנצרות הגיעה לארמניה לפי המסורת על ידי שניים מהשליחים והם: תדיאוס וברתולומאוס (תדי ובר תלמי).
בשנת 301 גרגוריוס המכונה "גריגורי המאיר", – בן למשפחת אצולה ארמנית, שיכנע את המלך "טירידת" להתנצר ובעקבותיו התנצר העם הארמני והוא נחשב לעם הנוצרי הראשון. (לכן הם נקראים גם גריגוריאנים). האגדה מספרת שגריגוריוס הושלך לכלא בעקבות פעולותיו המסיונריות וישב שם 13 שנה. אז חלה המלך, וכמפלט אחרון נקרא גריגוריוס להציל אותו, וכשהצליח, המלך התנצר ואיתו כל העם הארמני. לפי המסורת התגלה ישו לגריגוריוס בעיירה אצ'ימיאדזין (פרוש השם – מקום ההתגלות) שהיא הבירה הארמנית הדתית ושם יושב הקתוליקוס הארמני – ראש הכנסיה הארמנית. הארמנים הם מונופיסיטים ופרשו מהזרם המרכזי בתחילת מאה ה – 6 (אחרי הכנסיות המונופיסיטיות האחרות, שכן הם לא השתתפו בועידת כלקדון, בגלל שהיו עסוקים אז במלחמה נגד הפרסים), אבל יש להם הגדרה משלהם לנושא טיבעו של ישו. המונופיסיטים טוענים שלישו טבע אחד – אלהי, והם טוענים שלישו עצמות אלהית שלבשה טבע אנושי.
הכנסיה הארמנית היא למעשה חלק בלתי נפרד מהאומה הארמנית והמאמינים כולם ארמנים. היא מקיימת את תפילותיה בארמנית וכתבי הקודש, גם הם, תורגמו לשפה זו לאחר המצאת הכתב הארמני בשנת 406.
לארמנים היו מנזרים בירושלים במאות ה – 5 וה – 7 ושרידי כ – 70 כנסיות ופסיפסים יפים שרדו מאז.
הארמנים טוענים שיש בידיהם כתב הכרה בזכויותיהם במקומות הקדושים שמקורו במוחמד והוא אושר אחר כך גם על ידי החליף עומר והחליף עלי.
בתקופה הצלבנית נוצרו קשרים בין הארמנים והצלבנים, כולל קשרי חיתון, ובהם גם נישואין של בנות ארמניות עם משפחת המלוכה והמלכים. המלך בלדוין הראשון נשא לאשה את הארמנית "ארדה", והמלך בלדוין השני נשא לאשה את הנסיכה הארמנית מורפיה וממנה נולדה מליסנדה שהיתה מלכה של הממלכה הצלבנית בין השנים 1131 – 1153. אז החל להווצר הרובע הארמני ונבנתה כנסית סנט ג'יימס – הכנסיה המרכזית ברובע הארמני.
הכנסיה מוקדשת לשני קדושים בשם יעקב: יעקב הגדול – השליח שראשו לפי המסורת קבור בקפלה בכנסיה (הגוף קבור בספרד בסנטיגו דה קומפסטלה) ויעקב – אחי ישו שהיה הבישוף הראשון של ירושלים.
משנת 1311 נחשבת ירושלים כפטריארכיה ויושב בה פטריארך.
הארמנים היו תמיד בויכוחים עם האורתודוכסים והקתולים בדבר זכויות בכנסית הקבר עד שנת 1852 שאז הוחל הסטטוס קוו. בידי הארמנים בכנסית הקבר: קפלת הלנה, אזור בו עמדו שלוש המריות והאזור הצמוד, ששם נמצא גם ה"משרד" שלהם, חדר אחד ברוטונדה, קפלת חלוקת הבגדים באמבולטוריום. מלבד זאת יש לה זכויות משותפות עם כנסיות אחרות בקבר מרים ובכנסית המולד.
במאה ה – 18 נקלעה העדה לחובות כבדים והפטריארך גריגוריוס החליט לעשות מעשה יוצא דופן ויצא לארמניה לקבץ כספים כשהוא כבול בשלשלאות. הוא הסתובב כך משך 4 שנים וקיבץ סכום הגון.בכסף זה הוחזרו החובות, שוקמו מבני דת, נבנתה חומה סביב הרובע, נרכשו 8000 אריחי קרמיקה לקישוט קפלת אצ'ימיאדזין שבכנסית סנט ג'יימס ועוד….
במאה ה – 19 נוסד בירושלים סימינר תיאולוגי וכן בתי ספר לבנים ובנות. צליינים שהגיעו קבעו את מגוריהם ברובע הארמני, הן בגלל סיבות דתיות והן בגלל סיבות כלכליות, שכן לא היה להם כסף לחזור. הטבח בין השנים 1915 – 1923 שביצעו התורכים בעם הארמני, הגדיל את מספר הארמנים ברובע, שהגיעו כפליטים. הכנסיה הקימה עבורם בית ספר מרפאות ומרכזים חברתיים.
הארמנים מציינים את יום השואה שלהם מידי שנה בתאריך 24/4.
מספר הארמנים החיים במנזר משתנה בהתאם לתנודות הפוליטיות באזור. מלחמת השחרור גרמה להגירה שלילית וכן גם מלחמת ששת הימים, אבל ימי עדנה שבאו אחריה (למעט מלחמת יום הכיפורים) הביאו שוב להגירה חיובית שגדלה עם העליה הגדולה מרוסיה.
שלא כמו בעדות אחרות העדה הזו לא קיבלה ערבים והם שומרים על יחודם ובדלנותם. רוב הארמנים בארץ גרים ברובע הארמני ובסביבתו.
למעשה הרובע הארמני הוא מנזר גדול בשם סנט ג'יימס ונזיריו נקראים "האחוה הארמנית של נזירי יעקב הקדוש". לידו בתוך המתחם קיימים עוד שני מנזרים: מנזר הארכנג'לים ומנזר הגואל הקדוש. האזרחים שגרים בו כפופים לחוקי המנזר וצריכים להתנהג בהתאם למקום בו הם גרים.
הכנסיה עצמה מרשימה ובנויה בסגנון הביזנטי כלומר בצורת צלב יווני עם זרועות שוות. הכיפה נישאת במרכז הכנסיה על גבי ארבעה עמודים מרשימים. אפשר לבקר את הכנסיה בזמן התפילה בלבד ולהאזין למוזיקה המיוחדת שבה התפילה נאמרת.
הביקור בכנסיה הוא בין השעות 15:00 – 15:30.