.
מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "נצרות בירושלים"
הפטריארכיה היוונית אורתודוכסית
העדה היוונית – אורתודוסית היא חלק מהגוף הכולל של הכנסיה האורתודוכסית. הכנסיה האורתודוכסית כוללת בתוכה 14 כנסיות עצמאיות עם מסורת משותפת וכוון תיאולוגי משותף. הכנסיות הן לאומיות וכל אחת מהן כפופה לשלטון האזרחי במדינתה. תשע מהן פטריארכיות ובראשן עומד פטריארך ובאחרות עומד בראשן מנהיג דתי בעל דרגה כנסיתית נמוכה יותר. בארץ הכנסיה האורתודוכסית היא היוונית אורתודוכסית ובראשה פטריארך, וכן מיוצגות גם הכנסיה הרוסית – אורתודוכסית והכנסיה הרומנית אורתודוכסית.
לפי המסורת, הכנסיה היוונית – אורתודוכסית ממשיכה את דרכה של הכנסיה הביזנטית, שהיא המשכה של הכנסיה שהקימו תלמידי ישו שבראשה עמד אחיו – יעקב, (היתה זו כנסיה יהודית – נוצרית).
בשנים הראשונות, ירושלים היתה בנחיתות מול קיסריה, שכן הבכורה שייכת לכנסיה בעיר הבירה – הכנסיה המטרופוליטאנית, שבראשה עמד המטרופוליטן שחלש על הכנסיה בכל רחבי ארץ ישראל והאזורים הקרובים אליה. בשל חשיבותה ירושלים קיבלה תואר של "אם כל הכנסיות". ככל שהזמן עבר התחזק מעמדה של ירושלים בשל זיהוי המקומות הקדושים והקמת כנסיות מפוארות שבראשן כנסית הקבר.
בשנת 451 בועידת כלקדון קיבלה ירושלים מעמד של פטריארכיה ובישוף ירושלים – יובנאליס הפך לפטריארך שחלש על א"י ועבר הירדן. תחת שילטון הפטריארך הירושלמי בתקופה הביזנטית היו 60 בישופויות ומאות מנזרים.
בשנת 638 כבש עומר בשם האיסלם את ארץ ישראל. מעמדו הציבורי של הפטריארך נחלש אבל החיבור שלו עם המרכז בקונסטנטינופול נשאר קיים לאורך כל התקופה הזו. מצד שני מבחינת המוסלמים, הפטריארך היה גם המנהיג החברתי של כל הנוצרים שבשטח השיפוט שלו. הנוצרים בתקופה זו היו גם נתונים לגחמות של ההמון, ובשנת 966 הוסת המון מוסלמי נגד הפטריארך שלא שילם לדעת המושל האח'שידי מספיק תשלומים ומתנות. האספסוף נכנס לתוך כנסית הקבר ופגע בה. הם שרפו את השערים והפילו את הכיפה, ובסופו של דבר גם הוציאו להורג את הפטריארך.
בשנת 1009 נהרסה כנסית הקבר בפקודתו של השליט הפטימי אל – חאכם. הכנסיה שוקמה בשנת 1048 על ידי הקיסר הביזנטי – מונומכוס.
בשנת 1099 כבשו הצלבנים את ירושלים, ביטלו את הפטריארכיה היוונית והקימו פטריארכיה לטינית. הפטריארך היווני אורתודוכסי – שמעון ברח לקפריסין. למעשה עברה אז הפטריארכיה הירושלמית לקונסטנטינופול והפטריארך הירושלמי ישב שם. בערי השדה היתה כמורה יוונית אבל נתונה למרות הלטינים. כאשר כבש סלאח א דין את ירושלים בשנת 1187 חזרו האורתודוכסים לירושלים. הפטריארך האורתודוכסי חזר לירושלים רק בשנת 1291 עם נפילתה הסופית של ממלכת הצלבנים.
בתקופה הממלוכית (מאות 13 עד 16) הנוצרים היו נתונים לחסדם של השליטים המתחלפים. בתקופה זו התחילו המאבקים בין העדות השונות על השליטה במקומות הקדושים.
בתקופה העותומנית היו היוונים אורתודוכסים ביתרון שכן הפטריארך האורתודוכסי הכי חשוב היה הפטריארך של קונסטנטינופול שישב איסטנבול, וגם יוון היתה תחת שלטון תורכי. אבל לחץ כבד מצד צרפת שמר את הקתולים בתמונה. בחצי השני של המאה ה – 18 , התחיל להווצר הסטטוס קוו במקומות הקדושים שבו היה ליוונים יתרון ברור.
בשנת 1808 היתה שריפה בכנסית הקבר ובעזרת רוסיה קיבלו היוונים את עבודות השיפוץ, אותם ניצלו לטובתם.
בשנת 1852 הוציא השולטן פירמן שבו קבע את הסטטוס קוו על המקומות הקדושים ובשנת 1878 אישר אותו קונגרס ברלין. הסטטוס קוו הזה קיים עד היום.
הפטריארכיה השולטת על ישראל, הגדה המערבית, ירדן וחצי האי סיני, נמצאת בעיר העתיקה במנזר קונסטנטין והלנה המכונה בפיהם "דיר א רום" (כלומר חצר הרומאים) וכוללת בין 150 – 200 נזירים בדרגות שונות המאוחדים בגוף שנקרא "אחות הקבר הקדוש". המנזר הזה משמש אותם החל מן המאה ה – 13, אם כי כמובן הוא התפתח וגדל משך השנים. בראש עומד פטריארך ולידו מועצה (סינוד) שגם בוחרת אותו. במנזר 6 כנסיות שהמרכזית בהם היא כנסית קונסטנטין והלנה. מתחם המנזר גדול ומהוה כעין רובע בפני עצמו ובו נמצאים גם: לשכת הפטריארך, מזכירות, משרדי חינוך וכספים, בית דין, ארכיון, אכסניה, מרפאה, בית דפוס, מוזיאון, יחידות מגורים, ספריה וכד'. נוסף על כך יש בעיר העתיקה כ – 30 מנזרים וכנסיות של הפטריארכיה, ונוסף על כך יש להם כ – 30 מנזרים ברחבי הארץ. יש לפטריארכיה נכסים שונים בארץ כמו: בתי מלון, קרקעות, מבנים שונים ועוד. הפטריארכיה מחזיקה מוסדות חינוך רבים ברחבי הארץ.
כתוצאה מפריחה גדולה שהיתה לפטריארכיה במאה ה – 19, בעיקר בגלל צליינות רוסית, השקיעה הפטריארכיה בנכסים בירושלים :
נקנו אדמות בתוך העיר העתיקה.
נרכשו מלונות ליד שער יפו.
נבנה שוק אבטימוס במוריסטן.
נקנו שטחים נרחבים מחוץ לחומה.
הוקמה המושבה היוונית.
ועוד……
בעלי התפקידים הבכירים בכנסיה הם יוונים והתפקידים היותר זוטרים הם בידי כמרים ערבים, למרות שהאוכלוסיה הערבית מהווה את רובה של הכנסיה בארץ. רק באמצע המאה ה – 20 הוכנס ערבי לסינוד.