.
מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "ירושלים בראי ההיסטוריה"
.
המקורות התנ"כיים לתקופתו של חזקיהו נמצאים בספר מלכים ב', בספר דברי הימים ב' ובספר ישעיהו. תיעוד המאורעות נמצא גם בכתבים האנאליים שמקורם באשור. תקופתו מאופיינת בתיקונים דתיים ובמרד במלך אשור. לפני שנדון בתקופתו צריך לדון במאורעות החשובים שקרו בממלכה השכנה – ישראל. הושע בן אלה מלך ישראל התגרה ומרד במלך אשור וכתוצאה מכך עלה מלך אשור – סרגון על ישראל והגלה את התושבים (722 לפנה"ס):
וַיְהִי בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ הִיא הַשָּׁנָה הַשְּׁבִיעִית לְהוֹשֵׁעַ בֶּן-אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל עָלָה שַׁלְמַנְאֶסֶר מֶלֶךְ-אַשּׁוּר עַל-שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ. וַיִּלְכְּדֻהָ מִקְצֵה שָׁלֹשׁ שָׁנִים בִּשְׁנַת-שֵׁשׁ לְחִזְקִיָּה הִיא שְׁנַת-תֵּשַׁע לְהוֹשֵׁעַ מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל נִלְכְּדָה שֹׁמְרוֹן. וַיֶּגֶל מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיַּנְחֵם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי. (מלכים ב' י"ח ט – יא)
ובשטח שהתפנה…. :
" וַיָּבֵא מֶלֶךְ-אַשּׁוּר מִבָּבֶל וּמִכּוּתָה וּמֵעַוָּא וּמֵחֲמָת וּסְפַרְוַיִם וַיֹּשֶׁב בְּעָרֵי שֹׁמְרוֹן תַּחַת בְּנֵי יִשְׂרָאֵל וַיִּרְשׁוּ אֶת-שֹׁמְרוֹן וַיֵּשְׁבוּ בְּעָרֶיהָ. (מלכים ב' י"ז כ"ד)
חזקיהו עלה לשלטון בהיותו בן 25 שנה. לגבי התאריכים יש ויכוח בין החוקרים על השנים המדויקות, אבל הוא מלך משלהי המאה ה – 8 לפנה"ס ועד לתחילת המאה ה – 7 לפנה"ס. השנים מאופינות בתיקונם דתיים לאחר תקופת שפל דתית בימי אביו – אחז:
וַיְהִי בִּשְׁנַת שָׁלֹשׁ לְהוֹשֵׁעַ בֶּן-אֵלָה מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל מָלַךְ חִזְקִיָּה בֶן-אָחָז מֶלֶךְ יְהוּדָה. ב בֶּן-עֶשְׂרִים וְחָמֵשׁ שָׁנָה הָיָה בְמָלְכוֹ וְעֶשְׂרִים וָתֵשַׁע שָׁנָה מָלַךְ בִּירוּשָׁלִָם וְשֵׁם אִמּוֹ אֲבִי בַּת-זְכַרְיָה. ג וַיַּעַשׂ הַיָּשָׁר בְּעֵינֵי יְהוָה כְּכֹל אֲשֶׁר-עָשָׂה דָּוִד אָבִיו. ד הוּא הֵסִיר אֶת-הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת-הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת-הָאֲשֵׁרָה וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר-עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד-הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא-לוֹ נְחֻשְׁתָּן. ה בַּיהוָה אֱלֹהֵי-יִשְׂרָאֵל בָּטָח וְאַחֲרָיו לֹא-הָיָה כָמֹהוּ בְּכֹל מַלְכֵי יְהוּדָה וַאֲשֶׁר הָיוּ לְפָנָיו. ו וַיִּדְבַּק בַּיהוָה לֹא-סָר מֵאַחֲרָיו וַיִּשְׁמֹר מִצְוֹתָיו אֲשֶׁר-צִוָּה יְהוָה אֶת-מֹשֶׁה. (מלכים ב' י"ח א – ו')
הוא טיהר את המקדש וחנך אותו:
וַיַּאַסְפוּ אֶת-אֲחֵיהֶם וַיִּתְקַדְּשׁוּ וַיָּבֹאוּ כְמִצְוַת-הַמֶּלֶךְ בְּדִבְרֵי יְהוָה לְטַהֵר בֵּית יְהוָה. טז וַיָּבֹאוּ הַכֹּהֲנִים לִפְנִימָה בֵית-יְהוָה לְטַהֵר וַיּוֹצִיאוּ אֵת כָּל-הַטֻּמְאָה אֲשֶׁר מָצְאוּ בְּהֵיכַל יְהוָה לַחֲצַר בֵּית יְהוָה וַיְקַבְּלוּ הַלְוִיִּם לְהוֹצִיא לְנַחַל-קִדְרוֹן חוּצָה. יז וַיָּחֵלּוּ בְּאֶחָד לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן לְקַדֵּשׁ וּבְיוֹם שְׁמוֹנָה לַחֹדֶשׁ בָּאוּ לְאוּלָם יְהוָה וַיְקַדְּשׁוּ אֶת-בֵּית-יְהוָה לְיָמִים שְׁמוֹנָה וּבְיוֹם שִׁשָּׁה עָשָׂר לַחֹדֶשׁ הָרִאשׁוֹן כִּלּוּ. (דברהי"ב' כ"ט ט"ו – י"ז)
הוא גם ארגן פסח גדול בירושלים והזמין את שארית הפלטה מישראל:
וַיִּשְׁלַח יְחִזְקִיָּהוּ עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל וִיהוּדָה וְגַם-אִגְּרוֹת כָּתַב עַל-אֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה לָבוֹא לְבֵית-יְהוָה בִּירוּשָׁלִָם לַעֲשׂוֹת פֶּסַח לַיהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל. ב וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וְשָׂרָיו וְכָל-הַקָּהָל בִּירוּשָׁלִָם לַעֲשׂוֹת הַפֶּסַח בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי. (דברהי"ב ל' א' – ב')
הוא הרס את אתרי עבודת האלילים וחיזק ואירגן את המקדש:
א וּכְכַלּוֹת כָּל-זֹאת יָצְאוּ כָל-יִשְׂרָאֵל הַנִּמְצְאִים לְעָרֵי יְהוּדָה וַיְשַׁבְּרוּ הַמַּצֵּבוֹת וַיְגַדְּעוּ הָאֲשֵׁרִים וַיְנַתְּצוּ אֶת-הַבָּמוֹת וְאֶת-הַמִּזְבְּחוֹת מִכָּל-יְהוּדָה וּבִנְיָמִן וּבְאֶפְרַיִם וּמְנַשֶּׁה עַד-לְכַלֵּה וַיָּשׁוּבוּ כָּל-בְּנֵי יִשְׂרָאֵל אִישׁ לַאֲחֻזָּתוֹ לְעָרֵיהֶם. {פ}
ב וַיַּעֲמֵד יְחִזְקִיָּהוּ אֶת-מַחְלְקוֹת הַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם עַל-מַחְלְקוֹתָם אִישׁ כְּפִי עֲבֹדָתוֹ לַכֹּהֲנִים וְלַלְוִיִּם לְעֹלָה וְלִשְׁלָמִים לְשָׁרֵת וּלְהֹדוֹת וּלְהַלֵּל בְּשַׁעֲרֵי מַחֲנוֹת יְהוָה. (דברהי"ב ל"א א' – ב')
הוא גם הרחיב גבולות:
הוּא-הִכָּה אֶת-פְּלִשְׁתִּים עַד-עַזָּה וְאֶת-גְּבוּלֶיהָ מִמִּגְדַּל נוֹצְרִים עַד-עִיר מִבְצָר. (מלכים ב' י"ח ח')
המאורע החשוב בתקופתו היה המרד במלך אשור – סנחריב. סרגון השני נהרג במלחמה בשנת 705 לפנה"ס. זו היתה הזדמנות עבור חזקיהו להוריד מעליו את עול האשורים ולמרוד:
וַיִּמְרֹד בְּמֶלֶךְ-אַשּׁוּר וְלֹא עֲבָדוֹ. (מלכים ב' י"ח ז')
היה ברור שהאשורים ינסו להחזיר לעצמם את השטחים והעמים שמרדו ולכן חזקיהו הכין את ירושלים לעימות עם האשורים. ואכן בשנת 701 לפנה"ס יצא המלך האשורי – סנחריב לדכא את המרידות באזורנו.
ההכנות לבוא האשורים כללו :
* שמירה על המים והטית מקור המים של ירושלים ממקום לא מוגן למקום מוגן יותר (בנית נקבת השילוח):
"עָשָׂה אֶת-הַבְּרֵכָה וְאֶת-הַתְּעָלָה וַיָּבֵא אֶת-הַמַּיִם הָעִירָה " (מלכים ב' כ' כ')
"וַיַּרְא יְחִזְקִיָּהוּ כִּי-בָא סַנְחֵרִיב וּפָנָיו לַמִּלְחָמָה עַל-יְרוּשָׁלִָם. ג וַיִּוָּעַץ עִם-שָׂרָיו וְגִבֹּרָיו לִסְתּוֹם אֶת-מֵימֵי הָעֲיָנוֹת אֲשֶׁר מִחוּץ לָעִיר וַיַּעְזְרוּהוּ. ד וַיִּקָּבְצוּ עַם-רָב וַיִּסְתְּמוּ אֶת-כָּל-הַמַּעְיָנוֹת וְאֶת-הַנַּחַל הַשּׁוֹטֵף בְּתוֹךְ-הָאָרֶץ לֵאמֹר לָמָּה יָבוֹאוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר וּמָצְאוּ מַיִם רַבִּים." (דברהי"ב ל"ב ב' – ד')
*ביצור העיר וזיון האנשים:
"וַיִּתְחַזַּק וַיִּבֶן אֶת-כָּל-הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה וַיַּעַל עַל-הַמִּגְדָּלוֹת וְלַחוּצָה הַחוֹמָה אַחֶרֶת וַיְחַזֵּק אֶת-הַמִּלּוֹא עִיר דָּוִיד וַיַּעַשׂ שֶׁלַח לָרֹב וּמָגִנִּים." (דברהי"ב ל"ב ה')
אירגון הצבא:
"וַיִּתֵּן שָׂרֵי מִלְחָמוֹת עַל-הָעָם". (דברהי"ב ל"ב ו')
התכונן למצור על ידי אגירת מזון:
"וּמִסְכְּנוֹת לִתְבוּאַת דָּגָן וְתִירוֹשׁ וְיִצְהָר" (דברהי"ב ל"ב כ"ח)
הוא חיזק את לה העם:
"וַיִּקְבְּצֵם אֵלָיו אֶל-רְחוֹב שַׁעַר הָעִיר וַיְדַבֵּר עַל-לְבָבָם לֵאמֹר. ז חִזְקוּ וְאִמְצוּ אַל-תִּירְאוּ וְאַל-תֵּחַתּוּ מִפְּנֵי מֶלֶךְ אַשּׁוּר וּמִלִּפְנֵי כָּל-הֶהָמוֹן אֲשֶׁר-עִמּוֹ כִּי-עִמָּנוּ רַב מֵעִמּוֹ. ח עִמּוֹ זְרוֹעַ בָּשָׂר וְעִמָּנוּ יְהוָה אֱלֹהֵינוּ לְעָזְרֵנוּ וּלְהִלָּחֵם מִלְחֲמֹתֵנוּ וַיִּסָּמְכוּ הָעָם עַל-דִּבְרֵי יְחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה. "
(דברהי"ב ל"ב ו' – ח')
סנחריב שראה את ביצור ירושלים החליט לבודד אותה על ידי כיבוש כל ערי השדה. חזקיהו נלחץ וביקש את סליחת המלך האשורי וגם שילם מאוצרות המלך והמקדש:
יג "וּבְאַרְבַּע עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּה עָלָה סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר עַל כָּל-עָרֵי יְהוּדָה הַבְּצֻרוֹת וַיִּתְפְּשֵׂם. יד וַיִּשְׁלַח חִזְקִיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה אֶל-מֶלֶךְ-אַשּׁוּר לָכִישָׁה לֵאמֹר חָטָאתִי שׁוּב מֵעָלַי אֵת אֲשֶׁר-תִּתֵּן עָלַי אֶשָּׂא וַיָּשֶׂם מֶלֶךְ-אַשּׁוּר עַל-חִזְקִיָּה מֶלֶךְ-יְהוּדָה שְׁלֹשׁ מֵאוֹת כִּכַּר-כֶּסֶף וּשְׁלֹשִׁים כִּכַּר זָהָב. טו וַיִּתֵּן חִזְקִיָּה אֶת-כָּל-הַכֶּסֶף הַנִּמְצָא בֵית-יְהוָה וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ. טז בָּעֵת הַהִיא קִצַּץ חִזְקִיָּה אֶת-דַּלְתוֹת הֵיכַל יְהוָה וְאֶת-הָאֹמְנוֹת אֲשֶׁר צִפָּה חִזְקִיָּה מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּתְּנֵם לְמֶלֶךְ אַשּׁוּר."(מלכים ב' י"ח י"ג – ט"ז)
בשלב זה מלך אשור שלח משלחת אל המלך חזקיהו כדי שירושלים תכנע:
יז "וַיִּשְׁלַח מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-תַּרְתָּן וְאֶת-רַב-סָרִיס וְאֶת-רַבְשָׁקֵה מִן-לָכִישׁ אֶל-הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ בְּחֵיל כָּבֵד יְרוּשָׁלִָם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ יְרוּשָׁלִַם וַיַּעֲלוּ וַיָּבֹאוּ וַיַּעַמְדוּ בִּתְעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֲשֶׁר בִּמְסִלַּת שְׂדֵה כֹבֵס. יח וַיִּקְרְאוּ אֶל-הַמֶּלֶךְ וַיֵּצֵא אֲלֵהֶם אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ אֲשֶׁר עַל-הַבָּיִת וְשֶׁבְנָה הַסֹּפֵר וְיוֹאָח בֶּן-אָסָף הַמַּזְכִּיר. יט וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה אִמְרוּ-נָא אֶל-חִזְקִיָּהוּ כֹּה-אָמַר הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר מָה הַבִּטָּחוֹן הַזֶּה אֲשֶׁר בָּטָחְתָּ. כ אָמַרְתָּ אַךְ-דְּבַר-שְׂפָתַיִם עֵצָה וּגְבוּרָה לַמִּלְחָמָה עַתָּה עַל-מִי בָטַחְתָּ כִּי מָרַדְתָּ בִּי. כא עַתָּה הִנֵּה בָטַחְתָּ לְּךָ עַל-מִשְׁעֶנֶת הַקָּנֶה הָרָצוּץ הַזֶּה עַל-מִצְרַיִם אֲשֶׁר יִסָּמֵךְ אִישׁ עָלָיו וּבָא בְכַפּוֹ וּנְקָבָהּ כֵּן פַּרְעֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם לְכָל-הַבֹּטְחִים עָלָיו. כב וְכִי-תֹאמְרוּן אֵלַי אֶל-יְהוָה אֱלֹהֵינוּ בָּטָחְנוּ הֲלוֹא-הוּא אֲשֶׁר הֵסִיר חִזְקִיָּהוּ אֶת-בָּמֹתָיו וְאֶת-מִזְבְּחֹתָיו וַיֹּאמֶר לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִַם לִפְנֵי הַמִּזְבֵּחַ הַזֶּה תִּשְׁתַּחֲווּ בִּירוּשָׁלִָם". (מלכים ב' י"ח י"ז – כ"ב)
מקום המפגש בין שרי סנחריב ושרי חזקיהו היה בתעלת הבריכה העליונה אשר במסילת שדה כובס. מקום זה הוזכר כבר אצל אחז כאשר ישראל וארם עשו קואליציה נגד יהודה, והנביא ישעיהו נשלח להרגיע את אחז:
ג "וַיֹּאמֶר יְהוָה אֶל-יְשַׁעְיָהוּ צֵא-נָא לִקְרַאת אָחָז אַתָּה וּשְׁאָר יָשׁוּב בְּנֶךָ אֶל-קְצֵה תְּעָלַת הַבְּרֵכָה הָעֶלְיוֹנָה אֶל-מְסִלַּת שְׂדֵה כוֹבֵס. ד וְאָמַרְתָּ אֵלָיו הִשָּׁמֵר וְהַשְׁקֵט אַל-תִּירָא וּלְבָבְךָ אַל-יֵרַךְ מִשְּׁנֵי זַנְבוֹת הָאוּדִים הָעֲשֵׁנִים הָאֵלֶּה בָּחֳרִי-אַף רְצִין וַאֲרָם וּבֶן-רְמַלְיָהוּ." (ישעיהו ז' ג' – ד')
בירושלים ליד שער יפו ישנה בריכה מימי בית שני שמכונה "בריכת חזקיהו". המקור לעיל.
ונחזור לפגישה של שרי סנחריב ובראשם רבשקה ושרי חזקיהו. השפה אותה מדבר רבשקה היא יהודית, כלומר שפה השגורה בפי עם היהודים. שרי חזקיהו מבקשים שידבר ארמית כדי שלא יבינו האנשים על החומות, אבל רבשקה דווקא רוצה שהם יבינו:
כו וַיֹּאמֶר אֶלְיָקִים בֶּן-חִלְקִיָּהוּ וְשֶׁבְנָה וְיוֹאָח אֶל-רַבְשָׁקֵה דַּבֶּר-נָא אֶל-עֲבָדֶיךָ אֲרָמִית כִּי שֹׁמְעִים אֲנָחְנוּ וְאַל-תְּדַבֵּר עִמָּנוּ יְהוּדִית בְּאָזְנֵי הָעָם אֲשֶׁר עַל-הַחֹמָה. כז וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם רַבְשָׁקֵה הַעַל אֲדֹנֶיךָ וְאֵלֶיךָ שְׁלָחַנִי אֲדֹנִי לְדַבֵּר אֶת-הַדְּבָרִים הָאֵלֶּה הֲלֹא עַל-הָאֲנָשִׁים הַיֹּשְׁבִים עַל-הַחֹמָה לֶאֱכֹל אֶת-חריהם (צוֹאָתָם) וְלִשְׁתּוֹת אֶת-שניהם (מֵימֵי רַגְלֵיהֶם) עִמָּכֶם. כח וַיַּעֲמֹד רַבְשָׁקֵה וַיִּקְרָא בְקוֹל-גָּדוֹל יְהוּדִית וַיְדַבֵּר וַיֹּאמֶר שִׁמְעוּ דְּבַר-הַמֶּלֶךְ הַגָּדוֹל מֶלֶךְ אַשּׁוּר. כט כֹּה אָמַר הַמֶּלֶךְ אַל-יַשִּׁא לָכֶם חִזְקִיָּהוּ כִּי-לֹא יוּכַל לְהַצִּיל אֶתְכֶם מִיָּדוֹ. ל וְאַל-יַבְטַח אֶתְכֶם חִזְקִיָּהוּ אֶל-יְהוָה לֵאמֹר הַצֵּל יַצִּילֵנוּ יְהוָה וְלֹא תִנָּתֵן אֶת-הָעִיר הַזֹּאת בְּיַד מֶלֶךְ אַשּׁוּר. לא אַל-תִּשְׁמְעוּ אֶל-חִזְקִיָּהוּ כִּי כֹה אָמַר מֶלֶךְ אַשּׁוּר עֲשׂוּ-אִתִּי בְרָכָה וּצְאוּ אֵלַי וְאִכְלוּ אִישׁ-גַּפְנוֹ וְאִישׁ תְּאֵנָתוֹ וּשְׁתוּ אִישׁ מֵי-בֹרוֹ. לב עַד-בֹּאִי וְלָקַחְתִּי אֶתְכֶם אֶל-אֶרֶץ כְּאַרְצְכֶם אֶרֶץ דָּגָן וְתִירוֹשׁ אֶרֶץ לֶחֶם וּכְרָמִים אֶרֶץ זֵית יִצְהָר וּדְבַשׁ וִחְיוּ וְלֹא תָמֻתוּ וְאַל-תִּשְׁמְעוּ אֶל-חִזְקִיָּהוּ כִּי-יַסִּית אֶתְכֶם לֵאמֹר יְהוָה יַצִּילֵנוּ. לג הַהַצֵּל הִצִּילוּ אֱלֹהֵי הַגּוֹיִם אִישׁ אֶת-אַרְצוֹ מִיַּד מֶלֶךְ אַשּׁוּר. לד אַיֵּה אֱלֹהֵי חֲמָת וְאַרְפָּד אַיֵּה אֱלֹהֵי סְפַרְוַיִם הֵנַע וְעִוָּה כִּי-הִצִּילוּ אֶת-שֹׁמְרוֹן מִיָּדִי. לה מִי בְּכָל-אֱלֹהֵי הָאֲרָצוֹת אֲשֶׁר-הִצִּילוּ אֶת-אַרְצָם מִיָּדִי כִּי-יַצִּיל יְהוָה אֶת-יְרוּשָׁלִַם מִיָּדִי. לו וְהֶחֱרִישׁוּ הָעָם וְלֹא-עָנוּ אֹתוֹ דָּבָר כִּי-מִצְוַת הַמֶּלֶךְ הִיא לֵאמֹר לֹא תַעֲנֻהוּ. " (מלכים ב' י"ח כ"ו – ל"ו)
חזקיהו פנה אל הנביא ישעיהו לשאול בעצתו וישעיהו ענה לו:
"וַיָּבֹאוּ עַבְדֵי הַמֶּלֶךְ חִזְקִיָּהוּ אֶל-יְשַׁעְיָהוּ. ו וַיֹּאמֶר לָהֶם יְשַׁעְיָהוּ כֹּה תֹאמְרוּן אֶל-אֲדֹנֵיכֶם כֹּה אָמַר יְהוָה אַל-תִּירָא מִפְּנֵי הַדְּבָרִים אֲשֶׁר שָׁמַעְתָּ אֲשֶׁר גִּדְּפוּ נַעֲרֵי מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֹתִי. ז הִנְנִי נֹתֵן בּוֹ רוּחַ וְשָׁמַע שְׁמוּעָה וְשָׁב לְאַרְצוֹ וְהִפַּלְתִּיו בַּחֶרֶב בְּאַרְצוֹ." (מלכים ב' י"ט ה' – ז')
חזקיהו התפלל וביקש את עזרתו של האלהים:
"טו וַיִּתְפַּלֵּל חִזְקִיָּהוּ לִפְנֵי יְהוָה וַיֹּאמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל יֹשֵׁב הַכְּרֻבִים אַתָּה-הוּא הָאֱלֹהִים לְבַדְּךָ לְכֹל מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ אַתָּה עָשִׂיתָ אֶת-הַשָּׁמַיִם וְאֶת-הָאָרֶץ. טז הַטֵּה יְהוָה אָזְנְךָ וּשְׁמָע פְּקַח יְהוָה עֵינֶיךָ וּרְאֵה וּשְׁמַע אֵת דִּבְרֵי סַנְחֵרִיב אֲשֶׁר שְׁלָחוֹ לְחָרֵף אֱלֹהִים חָי. יז אָמְנָם יְהוָה הֶחֱרִיבוּ מַלְכֵי אַשּׁוּר אֶת-הַגּוֹיִם וְאֶת-אַרְצָם. יח וְנָתְנוּ אֶת-אֱלֹהֵיהֶם בָּאֵשׁ כִּי לֹא אֱלֹהִים הֵמָּה כִּי אִם-מַעֲשֵׂה יְדֵי-אָדָם עֵץ וָאֶבֶן וַיְאַבְּדוּם. יט וְעַתָּה יְהוָה אֱלֹהֵינוּ הוֹשִׁיעֵנוּ נָא מִיָּדוֹ וְיֵדְעוּ כָּל-מַמְלְכוֹת הָאָרֶץ כִּי אַתָּה יְהוָה אֱלֹהִים לְבַדֶּךָ. (מלכים ב' ט"ו – י"ט)
במקביל שלח ישעיהו שליחים ובפיהם מסר לחיזוקו של חזקיהו:
כ וַיִּשְׁלַח יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ אֶל-חִזְקִיָּהוּ לֵאמֹר כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הִתְפַּלַּלְתָּ אֵלַי אֶל-סַנְחֵרִב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר שָׁמָעְתִּי. כא זֶה הַדָּבָר אֲשֶׁר-דִּבֶּר יְהוָה עָלָיו בָּזָה לְךָ לָעֲגָה לְךָ בְּתוּלַת בַּת-צִיּוֹן אַחֲרֶיךָ רֹאשׁ הֵנִיעָה בַּת יְרוּשָׁלִָם. כב אֶת-מִי חֵרַפְתָּ וְגִדַּפְתָּ וְעַל-מִי הֲרִימוֹתָ קּוֹל וַתִּשָּׂא מָרוֹם עֵינֶיךָ עַל-קְדוֹשׁ יִשְׂרָאֵל. (מלכים ב' י"ט כ – כ"ב) ……..
לב לָכֵן כֹּה-אָמַר יְהוָה אֶל-מֶלֶךְ אַשּׁוּר לֹא יָבֹא אֶל-הָעִיר הַזֹּאת וְלֹא-יוֹרֶה שָׁם חֵץ וְלֹא-יְקַדְּמֶנָּה מָגֵן וְלֹא-יִשְׁפֹּךְ עָלֶיהָ סֹלְלָה. לג בַּדֶּרֶךְ אֲשֶׁר-יָבֹא בָּהּ יָשׁוּב וְאֶל-הָעִיר הַזֹּאת לֹא יָבֹא נְאֻם-יְהוָה. לד וְגַנּוֹתִי אֶל-הָעִיר הַזֹּאת לְהוֹשִׁיעָהּ לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי (מלכים ב' י"ט ל"ב – ל"ד)
ואכן הנבואה מתקיימת:
לה וַיְהִי בַּלַּיְלָה הַהוּא וַיֵּצֵא מַלְאַךְ יְהוָה וַיַּךְ בְּמַחֲנֵה אַשּׁוּר מֵאָה שְׁמוֹנִים וַחֲמִשָּׁה אָלֶף וַיַּשְׁכִּימוּ בַבֹּקֶר וְהִנֵּה כֻלָּם פְּגָרִים מֵתִים. לו וַיִּסַּע וַיֵּלֶךְ וַיָּשָׁב סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר וַיֵּשֶׁב בְּנִינְוֵה. (מלכים ב' י"ט ל"ה – ל"ו)
כא וַיִּשְׁלַח יְהוָה מַלְאָךְ וַיַּכְחֵד כָּל-גִּבּוֹר חַיִל וְנָגִיד וְשָׂר בְּמַחֲנֵה מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיָּשָׁב בְּבֹשֶׁת פָּנִים לְאַרְצוֹ וַיָּבֹא בֵּית אֱלֹהָיו ומיציאו (וּמִיצִיאֵי) מֵעָיו שָׁם הִפִּילֻהוּ בֶחָרֶב. כב וַיּוֹשַׁע יְהוָה אֶת-יְחִזְקִיָּהוּ וְאֵת יֹשְׁבֵי יְרוּשָׁלִַם מִיַּד סַנְחֵרִיב מֶלֶךְ-אַשּׁוּר וּמִיַּד-כֹּל וַיְנַהֲלֵם מִסָּבִיב. כג וְרַבִּים מְבִיאִים מִנְחָה לַיהוָה לִירוּשָׁלִַם
וּמִגְדָּנוֹת לִיחִזְקִיָּהוּ מֶלֶךְ יְהוּדָה וַיִּנַּשֵּׂא לְעֵינֵי כָל-הַגּוֹיִם מֵאַחֲרֵי-כֵן." ( דברהי"ב ל"ב כ"א כ"ג)
ספור נוסף המופיע גם בספר מלכים וגם בספר דברי הימים הוא ספור מחלתו הקשה של חזקיהו ודבר הינצלו מהמחלה, וכל זה קרה עוד לפני הישועה מפני אשור:
א בַּיָּמִים הָהֵם חָלָה חִזְקִיָּהוּ לָמוּת וַיָּבֹא אֵלָיו יְשַׁעְיָהוּ בֶן-אָמוֹץ הַנָּבִיא וַיֹּאמֶר אֵלָיו כֹּה-אָמַר יְהוָה צַו לְבֵיתֶךָ כִּי מֵת אַתָּה וְלֹא תִחְיֶה. ב וַיַּסֵּב אֶת-פָּנָיו אֶל-הַקִּיר וַיִּתְפַּלֵּל אֶל-יְהוָה לֵאמֹר. ג אָנָּה יְהוָה זְכָר-נָא אֵת אֲשֶׁר הִתְהַלַּכְתִּי לְפָנֶיךָ בֶּאֱמֶת וּבְלֵבָב שָׁלֵם וְהַטּוֹב בְּעֵינֶיךָ עָשִׂיתִי וַיֵּבְךְּ חִזְקִיָּהוּ בְּכִי גָדוֹל. {ס} ד וַיְהִי יְשַׁעְיָהוּ לֹא יָצָא העיר (חָצֵר) הַתִּיכֹנָה וּדְבַר-יְהוָה הָיָה אֵלָיו לֵאמֹר. ה שׁוּב וְאָמַרְתָּ אֶל-חִזְקִיָּהוּ נְגִיד-עַמִּי כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי דָּוִד אָבִיךָ שָׁמַעְתִּי אֶת-תְּפִלָּתֶךָ רָאִיתִי אֶת-דִּמְעָתֶךָ הִנְנִי רֹפֶא לָךְ בַּיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי תַּעֲלֶה בֵּית יְהוָה. ו וְהֹסַפְתִּי עַל-יָמֶיךָ חֲמֵשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וּמִכַּף מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אַצִּילְךָ וְאֵת הָעִיר הַזֹּאת וְגַנּוֹתִי עַל-הָעִיר הַזֹּאת לְמַעֲנִי וּלְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי. ז וַיֹּאמֶר יְשַׁעְיָהוּ קְחוּ דְּבֶלֶת תְּאֵנִים וַיִּקְחוּ וַיָּשִׂימוּ עַל-הַשְּׁחִין וַיֶּחִי. (מלכים ב' כ' א' – ז')
הספור של חזקיהו מופיע גם בכתבים אשוריים שנכתבו על גבי מנסרות, ושם כתוב:
"ואשר לחזקיהו היהודי, שלא נכנע לעולי: 46 ערים בצורות, והערים הקטנות
שהיו רבות באזור, נהרסו עם אילי ניגוח, על ידי הבאת כלי מצור ובהתקפות רגלים,
ועל ידי חפירות וחורים תחת לחומה, צרתי עליהן ולקחתיהן. 200,150 אנשים, גדולים וקטנים, נשים וגברים, סוסים, פרדים, חמורים, גמלים בקר וכבשים ללא מספר, הבאתי משם וספרתי כשלל. (חזקיהו) עצמו, כציפור בכלוב סגרתיו בירושלים, עיר מלכותו. בניתי סוללה כנגדו כל אשר יצא משערי העיר, החזרתי לצערו. את עריו, אשר בזזתי, קרעתי מאדמתו, ונתתי, למלך אשדוד, פאדי, מלך עקרון, וסילי-בל, מלך עזה, נתתי אותן. וכך הקטנתי את אדמתו. ואשר לחזקיהו תפארת מלכותי המאיימת ניצחה אותו, והערבים ושכירי חרבו, שהוא הביא כדי לחזק
את ירושלים, עיר מלכותו, נטשו אותו. בתוספת ל- 30 ככרות הזהב ו800 – ככרות כסף, אבנים יפות, פוך מובחר, יהלומים, אבני אודם גדולות, מיטות שנהב, כיסאות שנהב, עור פילים, שנהב, הובנה, תאשור, מיני סוגים של אוצרות, וכמו כן בנותיו, הרמונו, נשותיו וגבריו נגנים, ששלח אחרי לנינוה, עיר מלכותי. לשלם לי מס ולקבל את שיעבודו, הוא שלח את שליחיו."
בקטע זה, שנכתב על ידי סופרי אשור, לא כתוב שירושלים נכבשה, אבל גם לא נכתב על אלפי הרוגים. בקטע גם רואים שירושלים נשארה משועבדת לאשור, ושיטחה קוצץ, וזה גם נאמר בתנ"ך.
במשנה נאמר שחז"ל שיבחו את חזקיהו בדברים אחדים וביקרו אותו על דברים אחרים שעשה. וכך נאמר:
" שישה דברים עשה חזקיה מלך יהודה–על שלושה הודו לו, ועל שלושה לא הודו לו. על שלושה הודו לו–גירר עצמות אביו על מיטה של חבלים, והודו לו; כיתת נחש הנחושת, והודו לו; גנז ספר רפואות, והודו לו. ועל שלושה לא הודו לו–קיצץ דלתות ההיכל ושיגרם למלך אשור, ולא הודו לו; סתם את מי גיחון העליון, ולא הודו לו; עיבר ניסן בניסן, ולא הודו לו
(משנה פסחים ד' י')
שיבחו אותו:
1. לא כיבד את אביו במותו.
2. הרס את נחש הנחושת, אותו אנו מכירים ממסעם של בני ישראל במדבר, כיון שסגדו לו.
3. גנז את ספר הרפואות שריפאו בעזרתו ולא סמכו על ה'.
ביקרו אותו:
1. שילם למלך אשור בזהב שהתקבל על ידי התכת דלתות המקדש.
2. בנה את ניקבת השילוח ולא סמך על דברי ישעיהו שאמר: "וגנותי את העיר הזו להושיעה"
3. דחה את פסח בחודש על ידי עיבור חודש אדר שלא בעיתו.