.
מתוך: "סיורים בירושלים"
מבוא
בתורה לא מופיע הר הזיתים ואנו פוגשים אותו לראשונה בספר שמואל ב'.
דוד המלך עזב את ירושלים בעקבות מרד אבשלום וכך כתוב:
"וְדָוִד עֹלֶה בְמַעֲלֵה הַזֵּיתִים עֹלֶה וּבוֹכֶה וְרֹאשׁ לוֹ חָפוּי וְהוּא הֹלֵךְ יָחֵף וְכָל-הָעָם אֲשֶׁר-אִתּוֹ חָפוּ אִישׁ רֹאשׁוֹ וְעָלוּ עָלֹה וּבָכֹה" (שמואל ב' ט"ו ל')
שלמה בנה על ההר במות לנשותיו הנוכריות, וכך כתוב:
"אָז יִבְנֶה שְׁלֹמֹה בָּמָה לִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב בָּהָר אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִָם וּלְמֹלֶךְ שִׁקֻּץ בְּנֵי עַמּוֹן. וְכֵן עָשָׂה לְכָל-נָשָׁיו הַנָּכְרִיּוֹת מַקְטִירוֹת וּמְזַבְּחוֹת לֵאלֹהֵיהֶן". (מלכים א' י"א ז' – ח')
המלך יאשיהו הרס את הבמות של שלמה, וההר נקרא הר המשחית לגנאי, על משקל הר המשחה – אחד משמות ההר, על שם המשחה שנרקחה משמן הזית. וכך נאמר שם:
"וְאֶת-הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר מִימִין לְהַר-הַמַּשְׁחִית אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל לְעַשְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ צִידֹנִים וְלִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי-עַמּוֹן טִמֵּא הַמֶּלֶךְ". (מלכים ב' כ"ג י"ג)
יחזקאל מנבא על קיבוץ גלויות ואז:
וַיַּעַל כְּבוֹד יְהוָה מֵעַל תּוֹךְ הָעִיר וַיַּעֲמֹד עַל-הָהָר אֲשֶׁר מִקֶּדֶם לָעִיר. (יחזקאל י"א כ"ג)
זכריה מנבא על מלחמתו של האלהים באויבים ביום הדין, ופה בפעם ראשונה מופיע השם "הר הזיתים":
"וְעָמְדוּ רַגְלָיו בַּיּוֹם-הַהוּא עַל-הַר הַזֵּיתִים אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם מִקֶּדֶם וְנִבְקַע הַר הַזֵּיתִים מֵחֶצְיוֹ מִזְרָחָה וָיָמָּה גֵּיא גְּדוֹלָה מְאֹד וּמָשׁ חֲצִי הָהָר צָפוֹנָה וְחֶצְיוֹ- נֶגְבָּה." (זכריה י"ד ד')
במשנה מופיע הר הזיתים בשם הר המשחה, כמקום שבו הדליקו משואות כדי להודיע על ראש החודש:
"ומניין היו משיאין משואות: מהר המשחה לסרטבה, ומסרטבה לאגריפנה, ומאגריפנה לחוורן, ומחוורן לבית בלתין; ומבית בלתין לא זזו, אלא מוליך ומביא ומעלה ומוריד, עד שהוא רואה את כל הגולה לפניו כמדורת האש." (משנה: ראש השנה ב' ד')
פרה אדומה נשרפה גם היא בהר הזיתים (הר המשחה):
"וכבש היו עושין מהר הבית להר המשחה, כיפין על גבי כיפין, כיפה כנגד האוטם, מפני קבר התהום שבו כוהן שורף את הפרה, ופרה וכל מסעדיה יוצאין להר המשחה". (משנה: פרה ג' ה')
בגמרא מסופר על חכמים: רבן גמליאל ורבי אלעזר בן עזריה ורבי יהושע ורבי עקיבא שבאו לבכות על ירושלים לאחר החורבן והגיעו להר הצופים שהוא שלוחה של הר הזיתים:
"שוב פעם אחת היו עולין לירושלים כיון שהגיעו להר הצופים קרעו בגדיהם" (מסכת מכות כד)
בתקופה המוסלמית הקדומה שימש ההר את ישיבת ירושלים שנקראה "גאון יעקב", ובהושענה רבה עלו להר הזיתים ושם נערך טכס ובמהלכו הכריזו על הלוח לשנה הבאה, הודיעו על מינויים וברכו את העוזרים והתורמים.
הר הזיתים הפך לבית קברות יהודי בתקופה הממלוכית (החל מהמאה ה – 14).
במקביל החלו גם מסורות נוצריות להתפתח על הר הזיתים:
הר הזיתים הוא אחד ההרים החשובים ביותר לנצרות, אם לא החשוב ביותר. ממנו הגיע ישו לירושלים בשבוע האחרון לחייו. בשוליו המזרחיים של הר הזיתים, בביתניה (בית עניה), החיה ישו את לזרוס. בבית פגי נערכה לו קבלת פנים המונית והוא רכב על עיר בן אתונות (משיח). בהר הזיתים לימד תורה לתלמידיו וגילה להם את סוד אחרית הימים. מעל ההר ניבא את חורבנה של ירושלים ובכה עליה. שם נתפס על ידי חיילי רומא ונלקח למשפט. לפי מהמסורת למרגלות ההר היה קיברה של מרים אימו של ישו. ואולי המאורע הכי חשוב היה שממרומי ההר עלה ישו השמימה. כבר בתקופה הביזנטית משך ההר אליו צליינים ונזירים והוקמו בו כנסיות ומנזרים. תיאודוסיוס (530 לספירה) כתב שעל הר הזיתים היו 24 כנסיות. וגם אם המספר הזה נשמע מוגזם, אין ספק שעל ההר שכנו מנזרים, כנסיות, אתרים קדושים, מקומות התיחדות ושרותים שונים, הן לנזירים והנזירות והן לצליינים. ברור שבהר קמו גם אתרים ששייכים לקדושים שקמו אחרי ישו כמו קברה של הקדושה פלגיה. גם בתקופה הצלבנית נבנו כנסיות בהר ושופצו אתרים שנהרסו. בתקופה המודרנית, הן במאה ה – 19 והן במאה ה – 20 שוב נבנו אתרים נוצריים, בדרך כלל על חורבות אתרים שנהרסו.
גם למוסלמים יש קשר דתי עם ההר ועם העמק שתחתיו. בבוא יום הדין יהיה גשר דק וחד בין הר הבית והר הזיתים והנשפטים יעברו עליו, ורק הזכאים בדין יצליחו לחצות אותו והרשעים יפלו לגיהינום שמתחתיו. וכתב הנוסע אל מוקדסי בשנת 985 לערך:
"הר הזיתים צופה על המסגד הגדול מהצד המזרחי של העמק. בפסגתו נבנה מסגד לזכר עומר ששהה כאן כמה ימים כאשר בא לקבל את כניעתה של העיר הקדושה…. ומעט רחוק יותר ישנו מקום הנקרא א – סהירה שהיא,….. תהיה מקום החיזיון של התחיה… "
הסיור במסגרת "סיורים בירושלים"
איפה נתחיל את הסיור בהר הזיתים?
נתחיל ברחבת התצפית לפני מלון "שבע הקשתות" (אינטר קונטיננטל).
איך מגיעים?
אפשר להגיע ברכב ולחנות במגרש החניה שליד התצפית, אבל מומלץ לחנות בתחתית ההר ולעלות במונית. הסיבה לכך היא שסוף הסיור יהיה בתחתית הר הזיתים.
תחילת הסיור – תצפית הר הזיתים
תצפית הר הזיתים
התצפית מראש ההר יפהפיה ואפשר לראות ממנה את כל האיזור. נוכל לראות את עיר דוד וגיא בן הינום, את הקדרון וכפר השילוח, את הר הבית והעיר העתיקה, את השכונות של ירושלים החדשה ועוד. כדאי לערוך את התצפית בשעות הבוקר שאז השמש מאחורינו, ולא בשעות הערב, שאז השמש תסנוור אותנו.
מכאן נלך לחלקת קהילת ירושלים של בית הקברות בהר הזיתים.
איך מגיעים?
נחצה את מגרש החניה לכוון דרום מזרח ובפינת המגרש נראה את הכניסה לחלקה
חלקת קהילת ירושלים
החלקה הזו היא מתקופת המנדט והתחילו לקבור בה בשנת 1939. יכול להיות שתפגשו בכניסה את השומר המיתולוגי של חלקה זו – עבד, שיכול לסייע לכם רבות באיתור קברים בחלקה הזו. בניגוד לחלקות אחרות בהר, חלקה זו לא שייכת לעדה מסוימת. בין השאר אפשר לפקוד בחלקה את קבריהם של ש"י עגנון ואשתו אסתר, פנחס רוטנברג – הזקן מנהרים, השרים משה חיים שפירא, זבולון המר, יעקב מכאל חזני, זלמן ארן, משה קול, המשוררת אלזה לסקר שילר, ה"אמא" של עלית הנוער – הנרייטה סולד, הסופר חיים הזז, הרב הראשי יהודה איסר אונטרמן, יוסף וייץ – מאבות ההתישבות בארץ ובנו יחיעם וייץ שנהרג בפעולה של "ליל הגשרים" על נחל אכזיב. בחלקה זו אפשר גם לכבד את זכרם של כמה מנפטרי חבל קטיף שהובאו לכאן אחרי הפינוי. וגם חלק מהרוגי ישיבת מרכז הרב שנהרגו בהתקפת מחבל על ישיבה זו.
מכאן נלך ל"מסגד העליה"
איך מגיעים?
מרחבת החניה נלך בכביש צפונה לכוון הכפר א – טור. הכביש מתעקל מזרחה ליד כנסית פטר נוסטר ושוב ממשיך צפונה ברחוב "ראבעה אדועיה. מיד לאחר הפניה לרחוב זה נראה מימין מסגד עם צריח קטן ומצפונו הכניסה למסגד העליה. הכניסה בתשלום כל יום בין 08:00 – 17:00.
מסגד העליה
לפי המסורת הנוצרית המקובלת מכאן עלה ישו לשמים 40 יום לאחר צליבתו. באתר היו כנסיה ביזנטית וכנסיה צלבנית. במרכז הכנסיה הצלבנית היתה אדיקולה פתוחה לשמים ובתוכה הראו אבן ועליה סימן העקב של ישו שנטבע באבן בזמן עליתו לשמיים. הכנסיה הצלבנית לא קיימת ואת האדיקולה כיסו המוסלמים בכיפה וזה המבנה שאתם רואים כאשר אתם נכנסים לאתר. האדיקולה בנויה מקשתות שהיו פתוחות עד שנאטמו על ידי המוסלמים. שימו לב לעמודים עם הכותרות הצלבניות היפות. לאחר התקופה הצלבנית נכבשה ירושלים על ידי סלאח א דין שהפך את המקום למסגד. השם "מסגד העליה" מראה את המסגד המשולב במסורת נוצרית של העליה של ישו לשמים. האתר כיום בידי המוסלמים, והנוצרים מקיימים את טכסיהם אחרי קבלת רשות מהם. גם הכסף ששילמתם בכניסה מגיע לידים מוסלמיות. בתוך המבנה תראו אבן ועליה טביעת עקבו של ישו. בחצר תראו מזבחות של העדות השונות בהם משתמשים ביום העליה לשמים. על הקירות תראו ווים אליהם נקשרות יריעות האוהלים בהם משתמשות העדות בזמן הטכס.
להרחבה מאמר "מסגד העליה"
נלך לקבר חולדה הנביאה.
איך מגיעים?
נצא ממתחם מסגד העליה ומצד שמאל נראה בית משפחה ובחצירו מסגד קטן. נבקש מהם להכנס לקבר חולדה והם יובילו אותנו אל הקבר ויפתחו לנו את דלת הכניסה תמורת תשלום.
קבר חולדה הנביאה
מיד לאחר דלת הכניסה נראה שאנו במסגד ובו שטיחי תפילה ומחרב (שקע בקיר המראה את כוון התפילה). מכאן נרד במדרגות למפלס תחתון – כעין מערה ובה הקבר. המעניין בקבר זה הוא שהוא מיוחס על ידי שלש הדתות, כל אחת, לקדושה שלה. היהודים טוענים שזה קברה של חולדה הנביאה שפעלה בזמנו של ירמיהו בסוף תקופת בית ראשון, הנוצרים טוענים שזה קברה של קדושה מהתקופה הביזנטית שחזרה בתשובה ושמה פלגיה. המוסלמים מייחסים את הקבר לקדושה צופית מהמאה ה – 9 ושמה ראבעה אדועיה. הקבר קרוב בצידו האחד לקיר, ומענין שיש מסורות של שלשת הדתות שטוענות שמי שיצליח לעבור בין הקבר לקיר ימורקו חטאיו.
להרחבה מאמר – "קבר חולדה הנביאה"
נלך לכנסית פטר נוסטר
איך מגיעים?
נצא אל הכביש ונפנה שמאלה אל הכניסה של כנסית פטר נוסטר. כניסה בתשלום ב – שבת, 08:00 – 12:00 ו – 15:00 – 17:00.
כנסית פטר נוסטר
לפי המסורת הנוצרית כאן היתה מערה בה לימד ישו את תלמידיו את סוד אחרית הימים. מסורת נוספת הקשורה לאתר היא התפילה הבסיסית אותה לימד ישו ונקראת "פטר נוסטר" – "אבינו שבשמים". הכנסיה הראשונה שנבנתה באתר היתה כנסית האלאונה (של הזיתים) שנבנתה במאה הרביעית על ידי הלנה אימו של הקיסר הביזנטי קוסטנטינוס. כנסיה זו נחרבה, ובתקופה הצלבנית הוקמה בתחילה כנסיה קטנה ואחר כך כנסיה גדולה יותר שנבנתה על ידי האחים סוונסון מדניה. הכנסיות בתקופה הצלבנית הוקדשו לתפילת ה"פטר נוסטר". גם כנסיה זו נחרבה ובמאה ה – 19 נבנתה כנסיה נוספת על ידי הנסיכה אורליה דה בוסי וניתנה לאחיות הכרמליתיות. בחצר הראשונה אפשר לראות נסיון נוסף לבנות כאן כנסיה בשנת 1920 בשם "הלב הקדוש". הבניה לא הסתיימה. במרכז החצר מערת האלאונה. בחצר השניה אפשר לראות פסל המוקדש לאחים הדנים ממשפחת סוונסון. מסביב לאתר אפשר לראות לוחות קרמיקה עם תפילת הפטר נוסטר ב – 143 שפות. אפשר להכנס גם אל הכנסיה המרשימה בפשטותה. בכניסה אליה נראה את קברה של הנסיכה אורליה דה בוסי ולידה כד עם ליבו של אביה.
להרחבה מאמר "כנסית פטר נוסטר"
מכאן נלך לקברי הנביאים
איך מגיעים?
נחזור חזרה לעבר מגרש החניה של תצפית הר הזיתים, וכמאה מטר לפני התצפית נראה מדרגות היורדות כלפי מערב (ימין) בתחתית המדרגות מצד שמאל נכנס אל חצר ובה נמצאים קברי הנביאים. בכניסה לחצר שלט המפנה אל קברים אלו.
קברי הנביאים
החצר אליה נכנסנו היא חצרה של משפחת עותמן. נכנס פנימה ונראה את המדרגות הפונות אל מערת הקבורה משמאלנו. נרד במדרגות החצובות ונגיע אל מערת הקבורה המיוחסת לנביאים האחרונים: חגי, זכריה ומלאכי. החדר אליו ירדנו הוא חדר עגול, מעין מבוא שמימנו מסתעפות שתי מנהרות אשר בהם כוכי הקבורה. במערה 26 כוכים שנמצאו ריקים. היא נחפרה כנראה בסוף תקופת בית שני אבל שימושה העיקרי היה עבור עולי רגל נוצרים מהתקופה הביזנטית. במערה נמצאו גם שמות של נקברים חרוטים בשפה היוונית מן המאות ה – 4 וה – 5. כמו: אנאמוס מפלמירה, אנטיוכוס מן בצרה ו – זנודורוס מן נעילה. הזיהוי של המערה כמקום קבורת הנביאים האחרונים היא כנראה מראשית המאה ה – 14. תלמיד הרמב"ן כתב: "ושם מערה אחת לחגי הנביא". מלאכי וזכריה התווספו במאה ה – 15.
בסוף המאה ה – 19 רכש הנזיר הרוסי קפוסטין את המערה, ולמרות מחאות יהודיות נשארה המערה ברשות הרוסים שהתחייבו לא לשים באתר סמלים נוצריים ולאפשר לכל הדתות להתפלל במקום. כאשר תבקרו במערה תראו שם נזיר רוסי ממנזר "מריה מגדלנה" הרוסי הסמוך, והוא השומר על המערה.
נלך לחלקת קבר האחים של חללי הרובע היהודי.
איך מגיעים?
נצא מחצר מערת הנביאים ונרד עוד מעט ונראה שער משמאל המכניס אותנו לחלקה זו. אפשר להגיע אליה גם דרך הכביש שנמצא מעליה ממזרח.
קבר האחים של חללי הרובע היהודי
לאחר צאתם של האנגלים מהרובע היהודי במלחמת השחרור (13/5/1948) המשיכו הקרבות עד לנפילת הרובע ב – 28/5/1948, אבל אי אפשר היה לפנות את ההרוגים. משלא היתה ברירה הוקם קבר זמני ליד שכונת "בתי מחסה" ב – 21/5/1948 ובו נקברו 24 נפטרים בארונות עץ מאולתרים. ב – 26/5 נקברו באותו מקום עוד 10 נפטרים. אחרי הכניעה נשארו ברובע עוד 14 גופות שנקברו על ידי הירדנים באותו מקום. סך הכל נקברו שם 48 חללים. ב – 4/8/1967 הובאו חללים אלה למנוחת עולם בקבר אחים בהר הזיתים. קבר האחים נבנה בצורת מרובע עם מצבות כל הנפטרים מסביב. בחלקה טמון גם צעיר ההרוגים ניסים גיני בן ה – 10 שנחשב להרוג צה"ל הצעיר ביותר. ליד קבר האחים מגרש טכסים שבו נערכים טכסי יום הזכרון של הר הזיתים. מספר מטרים מדרום לרחבת הטכסים נמצא קברו של מפקד הרובע משה רוסנק שנפטר בשנת 2006.
נרד לכנסית דומינוס פלאויט.
איך מגיעים?
נלך אל הדרך הראשית במורד הר הזיתים ונרד בה עד שנראה מימיננו את שער הכניסה לכנסיה. כניסה חינם כל השבוע 08:00 – 17:00.
כנסית דומינוס פלאויט
פרוש השם "האדון בכה" לפי לוקס, המספר על בכיו של ישו על חורבן ירושלים העתידי. לא ברור היכן היה הארוע , אבל מקום זה מתאים כי הוא נמצא על הדרך ומכאן יש תצפית על הר הבית והעיר. בתקופות הביזנטית והצלבנית לא היתה כאן כנסיה המנציחה אירוע זה, אבל בתקופה הביזנטית היתה כאן כנסיה לכבוד אנה אימה של מריה. הפרציסקנים קנו את השטח בשנת 1940 ובנו את הכנסיה הקיימת. האדריכל היה האיטלקי אנטוניו ברלוצי. סיום הבניה היה בשנת 1955. הכנסיה נבנתה על אתר הכנסיה הביזנטית שהיתה במקום. ברלוצי בנה את הכנסיה בצורת דמעה, כאשר האפסיס שלה פונה למערב ולא למזרח כמקובל. הסיבה היתה שהכנסיה מסמלת את אבלו של ישו על העיר בזמן שהוא רואה אותה מגבוה. לכן האדריכל בנה גם הוא את האפסיס למערב, כאשר הקיר המערבי הוא זכוכית שקופה ממנה נשקפת העיר העתיקה.
האפסיס של הכנסיה הביזנטית פנה לכיוון הנכון כלומר למזרח, ואפשר לראות אותו בתוך הכנסיה. גם רצפת פסיפס יפה נשארה מהכנסיה הביזנטית והיא נחשפה בשנת 1954. הרצפה מורכבת ממדליונים, כאשר בכל מדליון פירות או פרחים. באחד המדליונים אפשר לראות גם דג חצוי לשניים. ברצפת הפסיפס כתובת יוונית, וכך נאמר בה:
"שמעון רעו של ישו בנה ועיטר בית תפילה זה, ונתנו לישו…למחילה על עוונותיו ולמנוחת נצח לאחיו ג'ורג' ההגמון, ודומטיוס, ידידי ישו…"
באתר נמצאו 60 מערכות קבורה מימי בית שני, כן נמצאו 122 גלוסקמאות ושבעה סרקופגים. על הגלוסקמאות נמצאו שמות הנקברים כמו: שמעון, יונה, מריה, מרתה וגם סמלי צלב והאותיות כי ו- רו (P,X) ביוונית, שהם סמל נוצרי ידוע ומסמל "כריסטוס" (משיח). ההשערה היא שכאן קבורים יהודים נצרנים, כלומר יהודים שהאמינו בישו וגם שמרו על כל מצוות הדת היהודית. תופעה זו היתה נפוצה בירושלים במאה הראשונה.
הרחבה במאמר על "כנסית דומינוס פלאויט"
מכאן נלך לכנסית מריה מגדלנה הרוסית.
איך מגיעים?
נרד בדרך הראשית כלפי מטה עד שנראה את הכניסה מימין. כניסה חינם בימים ג' ו – ה' 10:00 – 11:30.
כנסית מריה מגדלנה
את הכנסיה והמנזר בנה הצאר הרוסי אלכסנדר השלישי לזכר אימו מריה אלכסנדרובה שנקראה על שם הקדושה הנוצרית מריה מגדלנה. טכס חנוכת הכנסיה היה בשנת 1888, והנסיך סרגיי ואישתו יליזבטה פיודרובנה היו נוכחים בטכס. באותה הזדמנות ביקשה יליזבטה שבבוא יומה היא תקבר בכנסיה הזו. לימים נרצחה הנסיכה על ידי המהפכנים במהפכה הבולשביקית וגופתה הועברה לירושלים בשנת 1919 דרך סין. המבצע כולו היה חשאי שכן האנגלים לא רצו להסתבך עם הרוסים, ולכן גופתה וגופת המשרתת שלה ברברה הועברו בשקט לקריפטה של הכנסיה. לימים הפכו השתיים לקדושות וגופותיהן הועלו לכנסיה עצמה.
היופי של הכנסיה בעיקרו הוא יופי חיצוני. הכנסיה עצמה יותר צנועה. על הקיר המרכזי תמונה של הצייר אלכסנדר איוונוב – גדול ציירי רוסיה במאה ה – 19. התמונה הוזמנה על ידי יליזבטה פיודרובנה. בתמונה רואים את מריה מגדלנה עומדת לפני הקיסר הרומי טיבריוס ובידה ביצה אדומה. לפי הספור הנוצרי אמר לה טיבריוס, לאחר שהציגה לפניו את אמונתה, שאם הדברים שאמרה נכונים תאדים הביצה שבידה, ואכן היא האדימה.
מלבד שתי הקדושות הקבורות בכנסיה יש עוד קבר מפורסם בקריפטה של הכנסיה. הקבר הוא קברה של אליס אחיניתה של יליזבטה פיודרובנה ואשתו של הנסיך אנדריו מיון. אליס היא אימו של בעלה של המלכה האנגלית – פיליפ. היא בקשה להקבר ליד דודתה הנערצת. אליס נפטרה בשנת 1969 ועצמותיה הועברו לירושלים בשנת 1988.
מול שער הכניסה למנזר נמצא עמוד מגודר שנקרא עמוד הבגידה. זהו המקום בו נשק יהודה איש קריות לישו ובכך הסגיר אותו לרומאים.
הרחבה במאמר על "כנסית מריה מגדלנה".
נלך לכנסית כל העמים.
איך מגיעים?
נמשיך כלפי מטה עד שנראה את הכניסה משמאל. כניסה חינם כל השבוע 08:00 – 12:00 ו – 14:30 – 18:00. מנובמבר עד מרץ נסגרת הכנסיה אחר הצהרים ב – 17:00.
כנסית כל העמים
בברית החדשה מסופר שאחרי הסעודה האחרונה ירד ישו עם שלשה מתלמידיו לגת שמנים, ושם הוא מתפלל ונפשו מרה עליו כי הוא ידע שהוא הולך למסור את נפשו. בזמן שהוא התפלל תלמידיו נשארו מאחור, ואחרי התפילה מצא אותם ישנים. אחרי הכניסה למתחם הכנסיה יש כ – דונם של גן עצי זית עתיקים. בסוף המאה ה – 17 קנו הפרנציסקאנים את הגן ובשנת 1847 הקיפו אותו בחומה שהוחלפה משך השנים. הגן בא להראות ולהסביר את השם "גת שמנים". שכן עצי זית מהם עושים שמן אותו מפיקים בגת. עתיקותם של העצים עוזרת לחבר בין השם והמקום. גיל העצים לא ברור. במקום זה היו כנסיות ביזנטית וצלבנית, ואת הכנסיה הנוכחית סיימו לבנות בשנת 1924 בתכנונו של אנטוניו ברלוצי, ובסיוען של 16 מדינות ומכאן שם הכנסיה. הכנסיה אפלולית מאד ובאה להכניס את המבקר לחווית המאורע שהיה כאן. באפסיס רואים את סלע היגון, שעליו ישו התפלל ובכה. סביבו כעין סבכת קוצים. באפסיס רואים ציור של ישו יושב על סלע היגון.
בכניסה לכנסיה מבואה מרשימה (פורטיקו) ועל דלת הכניסה עץ המסמל את עץ החיים. המבואה עצמה בנויה משלש קשתות וביניהן עמודים עם כותרות קורינטיות. מעל הקשתות ארבעה פסלים של ארבעת כותבי ספרי הבשורה: לוקס, מרקוס, מתי ויוחנן. מעליהם גמלון ועליו מצויר ישו במרכז עם שתי קבוצות אנשים משני צידיו. קבוצה אחת היא של האנשים הפשוטים האבלים, והשניה של האנשים החשובים שלא השכילו להאמין בו. אבל ישו מקבל את כולם. במרכז על הגג רואים שני איילים לפי הפסוק:
"כאיל תערוג על אפיקי מים כן נפשי תערוג אליך אלהים" – תהילים מ"ב 2 .
בין שני האיילים ניצב צלב מעל כדור המייצג את העולם.
להרחבה מאמר על "גת שמנים וכנסית כל העמים"
מכאן נלך לקבר מרים
איך מגיעים?
נצא ממתחם כנסית כל העמים ונעבור את הכביש. נראה בצומת קובה – מבנה כיפתי קטן על עמודים, זהו קברו של מוג'יר א דין – שופט והסטוריון מסוף התקופה הממלוכית (סוף המאה ה – 15). במפלס שמתחת לכביש נראה את רחבת הכניסה לקבר מרים ונרד אליה במדרגות. הכניסה חינם, פתוח כל השבוע לאורך היום.
קבר מרים
כבר בתקופה הביזנטית זוהה האתר כמקום קבורתה של מרים. הקבר עצמו ריק כיון שהיא נלקחה לשמים. בתקופה זו נבנתה כנסיה בצורת צלב ויותר מאוחר נבנתה מעליה כנסיה נוספת, והכנסיה הישנה הפכה לקריפטה ובה הקבר. לאחר התקופה הביזנטית נהרסה הכנסיה העליונה ונשארה רק הקריפטה. בתקופה הצלבנית שוב נבנתה כנסיה עליונה שנהרסה מאוחר יותר על ידי סלאח א דין. הקריפטה נשארה, ומהוה כיום את כנסית קבר מרים. לפני הכניסה מספר מדרגות שתפקידם להגן על הכנסיה מפני הצפות בגשם כבד. הפתח הוא בסגנון צלבני רומנסקי, וממנו נכנס אל הכנסיה בצורת הצלב הבנויה בירידה לאורך מדרגות. כאשר יורדים במדרגות רואים מימין גומחה ששם קבורה המלכה הצלבנית מליסנדה. לפי המסורת כאן קבורים גם אנה ויהויכין – הוריה של מרים. ממול בגומחה נוספת קבור לפי המסורת יוסף בעלה של מרים.
אזור הקבר הנמצא בחלק התחתון של הכנסיה, מעוצב בצורת צלב, והקבר עצמו נמצא בתוך אדיקולה קטנה.
הכנסיה שייכת ליונים אורתודוכסים ולארמנים, אבל לעדות נוספות יש רשות להחזיק מזבחות ולערוך טכסים, והם: הקופטים והסורים. הקתולים טוענים שקבר מרים נמצא באפסוס שבתורכיה.
להרחבה מאמר על "קבר מרים."
נלך למערת גת שמנים.
איך מגיעים?
נצא ממערת קבר מרים לרחבת הכניסה, ונפנה שמאלה למעבר המוליך למערת גת שמנים.
מערת גת שמנים (מערת הבגידה)
המערה נמצאת ליד קבר מרים. ונוצרו סביבה מסורות אחדות הקשורות לתפילתו של ישו, להסגרתו, ויש מסורת שמספרת שבמערה ישבו שאר השליחים כאשר ישו הלך להתפלל על "סלע היגון" ושלשת השליחים ליוו אותו. כבר מהמאה הרביעית הפכה המערה לקפלה וקושטה בהתאם. על רצפת המערה היה פסיפס שנהרס משך הזמן שכן בין המאות ה – 5 וה – 8 נכרו במערה 42 קברים. גם הצלבנים השתמשו במערה כקפלה וקישטו אותה. במאה ה – 14 רכשו הפרנציסקאנים את המערה ואף החלו לערוך בה טכס של עלית מרים לשמים.
מכאן נלך אל "מרכז המידע הר הזיתים"
איך מגיעים?
נצא אל הצומת שמעל לקבר מרים ונפנה שמאלה (דרום). אחרי מספר מטרים נעמוד מול חזית כנסית כל העמים, ונוכל לראות אותה במלא יפיה. נמשיך הלאה ונראה מימין למדרכה את "מרכז המידע הר הזיתים" במבנה חד קומתי קטן.
מרכז המידע הר הזיתים
"מרכז המידע הר הזיתים" שמופעל על ידי עיר דוד ומשמש מוקד פעילויות ושרותים למבקרים בסביבה. במרכז נבנה מאגר מידע על נפטרים שנטמנו בהר הזיתים ואפשר לקבל בו מידע על אתרי הר הזיתים ובית הקברות. המרכז מסייע בקיום אזכרות ואירועים ומספק שירותים נלוים כגון הדרכה וסיוע בשיקום הקברים. כמו כן אפשר לקנות במקום מפות ספרים ודפי מדע. פתוח א – ה 09:00 – 17:00 טל – 02-6275050. אתר אינטרנט www.mountofolives.co.il .
ליד מרכז המדע מדרגות המובילות אל הקידרון (עמק יהושפט) ואל המצבות שבו. (יד אבשלום, קבר זכריה וקבר בני חזיר)
מצבות עמק יהושפט (להרחבה – מאמר)
בעמק יהושפט יש שלשה קברים ומצבות מונומנטליים המתוארכים לשלהי תקופת בית שני.
יד אבשלום – מבנה שחלקו התחתון חצוב בסלע ומופרד ממנו, וחלקו העליון בנוי. האגדה מיחסת את האתר לאבשלום לפי פסוק שלפיו אבשלום בנה לו יד. למעשה המבנה הוקם כ – 1000 שנים לאחר אבשלום. בתוך המבנה חדר קבורה קטן עם מקום לשני נקברים. מבנה כזה נבנה כ"נפש" – מצבה, אבל במקרה זה הוא גם משמש כמקום קבורה. בתקופה הביזנטית השתמשו בחדרון נזירים. מאחורי המצבה כניסה מעוטרת למערת קבורה מאותה תקופה. המערה נקראת מערת יהושפט.
להרחבה מאמר "יד אבשלום ומערת יהושפט".
קבר זכריה – מבנה שכולו חצוב ומופרד מהסלע כגוש אחד – מונוליט. אין בו קבר והריהו "נפש" בלבד. המבנה מיוחס לזכריה הכהן בנו של הכהן הגדול יהוידע שפעל בתקופת המלך יואש בימי בית ראשון. זכריה הטיף לעם על התנהגותם ולכן הם סקלו אותו.
להרחבה מאמר "קבר זכריה"
קבר בני חזיר – קבר חצוב בסלע ולא מופרד ממנו, אבל על המצוק רואים את חזיתו המפוארת של הקבר בדמות פתח רחב המחולק בעזרת עמודים עם כותרות דוריות. במאה ה – 19 נמצאה במקום כתובת הקושרת את מערכת הקבורה עם משפחת כוהנים מבית חזיר שמוזכרת בתנ"ך בספר נחמיה ובספר דברי הימים.
להרחבה מאמר "קבר בני חזיר".
מכאן אפשר לחזור לצומת ליד כנסית כל העמים או לעלות במדרגות לכוון שער האשפות והכותל.
סוף סיור הר הזיתים במסגרת "סיורים בירושלים".