.
מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "ירושלים בראי ההיסטוריה"
המסדר הטבטוני – מסדר מריה הקדושה של הטבטונים, תחילתו היתה במחצית המאה ה – 12 כאשר הוא היה כעין סניף של המסדר ההוספיטלרי ונתן שרותי ארוח ורפואה לצליינים דוברי גרמנית. צליינים אלו נתקלו בבעיה ברצותם לקבל שרותים שונים, שכן שפת הארץ היתה זרה להם. האבירים הטבטונים הגרמנים פתרו בעיה זו. המסדר התפתח למעשה כמסדר עצמאי רק לאחר מסע הצלב השלישי שהגיע לארץ בשנת 1191. בשנת 1198 קיבל המסדר את הכרת האפיפיור כמסדר עצמאי. הדחיפה לייסוד מסדר טבטוני עצמאי באה מסוחרים גרמנים מברימן וליבק שייסדו בזמן המצור על עכו בית חולים לבני עמם ואליהם הצטרפו חברי בית החולים של ירושלים, וכך הוקם המסדר הטבטוני. בניגוד למסדרים של ההוספיטלרים והטמפלרים שנשענו על האפיפיור, נשען המסדר הטבטוני על בית הוהנשטאופן הקיסרי.
באדיבות מגדל דוד – המוזיאון לתולדות ירושלים www.towerofdavid.org.il
בשנת 1187 כבש סלאח א דין את ירושלים מידי הצלבנים. בשנת 1229 חזרו הצלבנים לירושלים (ללא הר הבית) בהסכם, למורת רוחו של האפיפיור. החותם על ההסכם היה פרידריך השני שנודה על ידי האפיפיור הן בשל ההתעכבות שלו ליציאה למסע הצלב השישי, והן בגלל ההסכם שלא היה לרוחו של האפיפיור. המסדרים הצבאיים לא חזרו לירושלים אלא רק המסדר הטבטוני הגרמני. ראש המסדר הרמן פון זאלצה תמך אז בקיסר הגרמני ועשה זאת גם בתקופת נידויו של פרידריך על ידי האפיפיור.
תקנות המסדר הן מין שילוב בין תקנות ההוספיטלרים הקשורות לטיפול בחולים ובין תקנות הטמפלרים הקשורות במלחמה באלה שאינם מאמינים.
מרכזם בירושלים היה ברובע היהודי של היום, שם הקימו במאה ה – 12 בית חולים, כנסיה ובית הארחה. שרידים ממבנים אלה קיימים כיום ברובע, בירידה לכוון הכותל המערבי.
מרכז הטאוטונים ברובע היהודי של היום
וכתב יוחנן מוירצבורג (1160 – 1170):
"כאשר הנך יורד באותו רחוב מימין , ישנו מעין מעבר… ובאותו רחוב מצויים כנסיה ואכסניה שנבנתה לאחרונה המוקדשת לסט' מריה והנקראת בית הגרמנים, וכמעט אין איש זולת דוברי גרמנית התומכים בכנסיה זו…. "
בין המבצרים שהיו ברשותם אפשר למנות את המונפורט יחיעם ואכזיב.
אחרי נפילת המדינה הצלבנית עברו הטבטונים לאירופה ובין השאר הקימו את מדינת פרוסיה. למעשה הם קיימים עד היום כארגון צדקה.