.
מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "נצרות בירושלים"
"הוא הוציא אותם עד בית עניה, נשא את ידיו וברכם. בשעה שברך אותם נפרד מהם ונישא השמימה."
הבשורה על פי לוקס פרק כ"ד 50
"לאחר שדיבר אליהם נישא האדון השמימה"
הבשורה על פי מרקוס פרק ט"ז 19
הנוסע מבורדו (333 לספירה) לא מזכיר את כנסית העליה, וכנראה היא לא היתה קיימת בזמנו. בסוף המאה הרביעית הגיע לירושלים אצילה רומאית, שהתגרשה מבעלה. שמה היה פומניה, והיא בנתה את כנסית העליה בצורה של רוטונדה (מעגלית). בערך בתקופה זו החלו לציין את יום העליה, 40 יום לאחר הפסחא. את הכנסיה תאר ארקולפוס (670):
"בכל הר הזיתים אין נקודה נישאת מאותו מקום אשר ממנו עלה ישו השמימה. שם מצויה כנסיה גדולה ועגולה מוקפת על ידי שלש שורות עמודים, מכוסים מלמעלה, ואילו מרכזה פתוח כלפי השמים. במזרחה מזבח תפילה מוגן ממעל. הגג הפתוח במרכז מאפשר למתפללים לא רק להיטיב לראות את כף הרגל של ישו בשעה שנישא השמימה על ידי ענן, אלא גם את נתיב הינשאו…. מעליו (סימן כף הרגל) היה גליל שטוח (להגנה מציידי מזכרות) בעל היקף גדול אך נמוך מקומת אדם. בקצהו העליון היה פתח, דרכו ניתן להתבונן באבן, לקרב אליה וליטול מהעפר המקודש. סימני כף הרגל מוארים תמיד על ידי מנורה גדולה, תלויה על גלגלת מעל למבנה הגלילי ובוערת יומם ולילה."
הכנסיה נהרסה על ידי הפרסים בשנת 614 וחודשה לאחר זמן קצר על ידי מודסטוס. בשנת 1009 נהרסה שוב על ידי אל חאכם הפטימי ונבנתה שוב על ידי הצלבנים במאה ה – 12.
הצלבנים בנו מבנה ששימש גם מבצר עם חומה אקטגונלית מסביב ומגדלי שמירה. פנימה לחומה היה מבנה מעגלי מקורה נשען על שמונה עמודים. במרכז, סביב לאבן שממנה עלה ישו השמימה ועליה מוטבעת כף רגלו, היתה אדיקולה פתוחה לשמיים. האדיקולה היתה בנויה מקשתות פתוחות המקיפות את האבן ללא קירות סביב.
בשנת 1187 כבש סלאח א דין את ירושלים וקידש את הר הזיתים. את כנסית העליה הפכו המוסלמים למסגד ומינו משפחה מוסלמית לשמור עליו. גם בתוך המבנה ערכו שינויים. הם הניחו כיפה על האדיקולה וסתמו את המרווח בין הקשתות. כך נוצר מבנה סגור. בצד הדרומי של המבנה הקימו מחרב, ואת האבן עם טביעת כף הרגל הזיזו ממרכז המבנה אל המחרב. עולי הרגל הנוצרים שרצו לבקר במקום היו חייבים לשלם עבור הכניסה.
בסביבות שנת 1500 לספירה נהרס המבנה הרדיאלי שכיסה את החצר והיא נשארה פתוחה.
כל שנה, 40 יום לאחר הפסחא, מציינים העדות הנוצריות את העליה לשמיים. בחומת המתחם קבועות טבעות וזיזי ברזל, אליהם קושרות העדות השונות את אוהליהם בהם הם עורכים את הפולחן.
כנסית העליה הרוסית
המנזר והכנסיה נבנו בין השנים 1870-1887 על ידי הכנסיה הפרובוסלבית הרוסית בניצוחו של אנטונין קפוסטין שהיה אחראי על הרבה רכישות רוסיות בארץ ישראל במאה ה – 19.
קפוסטין עצמו קבור באתר הכנסיה.
הכנסיה נקראת כנסית העליה וברשותם אבן שהובאה מכנסית העליה ושעליה, המסורת אומרת, עמדה מרים בזמן שישו עלה השמימה.
מעל הכנסיה מתנוסס מגדל פעמונים שגובהו 64 מטר ומעפילים אליו ב – 214 מדרגות. משקל הפעמון 8 טון והוא הובא לירושלים על ידי צליינים רוסים שגררו אותו מנמל יפו לכאן.
מסורת נוספת היא שראשו של יוחנן המטביל הובא לכאן (גופו בסבסטיה) וקבור כאן.
במקום בתקופה הביזנטית היו שתי כנסיות ארמניות. אחת מהן נקראה כנסית יוחנן המבשר, ואת רצפת הפסיפס שלה המציגה צפרים, פירות וחיות אפשר לראות באתר. בקצה הרצפה שקע שהנזירים טוענים שהוא נגרם על ידי ראשו של יוחנן המטביל.