מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "נצרות בירושלים"
"כאשר ישב על הר הזיתים נגשו אליו התלמידים לבדם ואמרו: "הגד נא לנו מתי יהיה הדבר הזה ומה הוא אות בואך וקץ העולם?" השיב ישוע ואמר להם: "הזהרו שלא יתעה אתכם איש, כי רבים יבואו בשמי ויאמרו 'אני המשיח' ויתעו רבים. ואתם עתידים לשמע מלחמות ושמועות מלחמה. שימו לב, אל תבהלו; כי צריך להיות הדבר הזה, ובכל זאת עוד לא בא הקץ. גוי יקום על גוי וממלכה על ממלכה ויהיו רעב ורעידות אדמה במקומות רבים, אך כל אלה ראשית הצרות. אז ימסרו אתכם לרודפים ויהרגו אתכם ותהיו שנואים על כל הגויים בגלל שמי. רבים יכשלו באותה עת ויסגירו זה את זה וישנאו זה את זה. נביאי שקר יקומו ויתעו רבים, ומאחר שתרבה ההפקרות תתקרר אהבת רבים. אבל המחזיק מעמד עד קץ הוא יושע. ובשורה זו של המלכות תוכרז בכל העולם לעדות לכל הגויים ואחרי כן יבוא הקץ."
הבשורה על פי מתי כ"ד, 3-14.
בראש ההר בנתה הלנה כנסיה בשם "אלאונה" (של הזיתים) וכתב אובסביוס במאה הרביעית:
"שתי המערות המקודשות הוא (קונסטנטינוס) קישט בפאר רב ובהוצאות מרובות, בעיקר את מערת הלידה ומקום העליה בראש ההר. על ידי כך הוא הנציח את זכר אימו רבת הפעלים. חרף העובדה שהלנה היתה מתקדמת בשנים, היא נתברכה במרץ נעורים….היא הביעה את רחשי ליבה לסימני כף רגלו של ישו, הקשורים לדברי זכריה הנביא (י"ד 4): "ועמדו רגליו ביום ההוא על הר הזיתים אשר על פני ירושלים" והורישה למקום ולאלו שצריכים לבוא אחריה מנדבת ליבה ויראתה….וזאת על ידי שבנתה שני היכלות לאלוהים, האחד על מערת הלידה, והשני על ראש הר הזיתים במקום העליה….בנין רב מידות…כמצבה לעלית הגואל השמימה…..במערה זו הכניס האדון את שליחיו בסוד המסתורין….היא (הלנה) בנתה מבנים מרשימים על שתי המערות, כשהיא מסתייעת באמצעים ממלכתיים שהוענקו לה על ידי קונסטנטינוס."
כלומר על הר הזיתים היתה מערה בה לימד ישו לתלמידיו את סוד אחרית הימים, המערה שימשה כקריפטה ומעליה היתה כנסיה גדולה שבנתה הלנה ונקראה "אלאונה", שבעיקר הנציחה את עלית ישו השמימה. נתאר את הכנסיה ממערב למזרח: בשער הכנסיה היה פורטיקו על ששה עמודים, אחריו היתה חצר (אטריום) 25×10 מטר בערך, ואחריה בזיליקה בגודל 30×20 מטר בערך.
בפלישה הפרסית (614 לספירה) נהרסה הכנסיה והצלבנים שהגיעו לירושלים בשנת 1099 לספירה בנו כאן קפלה קטנה. בשנת 1152 בנו האחים סוונסון מדניה כנסיה מפוארת במקום הקפלה.
אסקיל סוונסון היה אדמירל, ואחיו סווין היה כומר. שניהם באו לארץ הקדושה ואסקיל החליט לחזור בתשובה ואפילו טבל בירדן, אבל בטבילתו זאת טבע. עוד לפני שטבע הוריש את כספו לבנית כנסיה בהר הזיתים וביקש שהוא ואחיו יקברו בה, וזה מה שנעשה. אפשר לראות היום מצבה שהקים העם הדני בשנת 1995 לזכר האחים. הכנסיה שלהם נקראה "פטר נוסטר" (אבינו שבשמים) על שם התפילה הבסיסית בנצרות:
" אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם, יִתְקַדַּשׁ שְׁמֶךָ, תָּבוֹא מַלְכוּתֶךָ, יֵעָשֶׂה רְצוֹנְךָ כְּמוֹ בַשָּׁמַיִם כֵּן בָּאָרֶץ. אֶת לֶחֶם חֻקֵּנוּ תֶּן לָנוּ הַיוֹם, וּמְחַל נָא עַל חַטֹּאתֵנוּ, כִּי מֹחְלִים גַּם אֲנַחְנוּ לְכֹל הַחַיָּב לָנוּ. וְאַל תְּבִיאֵנוּ לִידֵי נִסָּיוֹן, כִּי אִם הַצִּילֵנוּ מִן הָרָע."
הבשורה על פי לוקס, פרק י"א, 1-4
הכנסיה הצלבנית חרבה על ידי סלאח א דין.
הכנסיה הנוכחית של הנזירות הכרמליתיות נבנתה על ידי אורליה דה בוסי נסיכת טור ד'אוברן. היא רכשה את האתר בשנת 1857 ובעזרת הארכיאולוג קלרמון גאנו שיחזרה את מקום הכנסיה המקורית, ובנתה (1872) את המנזר והכנסיה שלה בשם "פטר נוסטר", מזרחית ממנה. את המקום מסרה לנזירות הכרמליתיות הצרפתיות. בזמן הבניה גרה הנסיכה במתחם בתוך צריף עץ. היא ביקשה להיקבר בכנסיה, ואמנם כאשר נפטרה בפירנצה בשנת 1889 הובאו שרידיה לירושלים ונקברו בכניסה לכנסיה בשנת 1957. ליד קברה נמצא כד בו טמון ליבו של אביה.
בשנת 1920 הונחה אבן הפינה לכנסיה חדשה על מקום כנסית האלאונה ששמה "הלב הקדוש". בגלל בעיות תקציב לא הסתיימה הבניה ואת השרידים אפשר לראות במקום.
המערה עצמה שוחזרה בשנת 1927 אחרי הרס שגרמו לה חיילים תורכים וגרמנים במלחמת העולם הראשונה, שאז שימשה כמטבח. על שתי הכניסות אליה כתוב ששם לימד ישו את תלמידיו.
מול האפסיס של המערה כוכי קבורה שהנזירות טוענות בהם שייכים לבישופים מן התקופה הביזנטית.
על כל קירות המתחם תלויים לוחות קרמיקה ובהם תפילת "אבינו שבשמים" ב – 143 שפות.