.
מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "נצרות בירושלים"
ויה דולורוזה – דרך היסורים, היא הדרך בה הלך ישו ממקום המשפט למקום הצליבה. לא תמיד היתה דרך היסורים בתוואי של היום, ולא תמיד קראו לה דרך היסורים. השם היותר מקובל בתקופה הביזנטית היה דרך הצלב.
הצליינית אגריה מהמאה הרביעית כתבה:
"….הם עולים להר הזיתים למערה שבה היה האדון עם שליחיו ביום ההוא….ואז יורדים למטה לגת שמנים…וכך מלווה הבישוף מגת שמנים עד שער העיר ומכאן לאורך כל הדרך עד לצלב…"
כלומר דרך הצלב היתה מהר הזיתים דרך גת שמנים (שם נתפס ישו) דרך שער הזהב (בוא הוא נכנס לעיר כשהגיע) ומשם לכוון מקום הצליבה.
יותר מאוחר בתקופה הביזנטית כללה דרך הצלב גם את בית כייפא בהר ציון ששם נשפט ישו על ידי הסנהדרין, וגם הפרטוריום – בית הנציב שם נשפט ישו על ידי פונטיוס פילאטוס. כלומר הדרך יצאה מהר הזיתים לגת שמנים בתחתית ההר, משם לבית כייפא בהר ציון ומשם דרך מקום המשפט לגבעת הגולגותא. במקום המשפט נבנתה כנסיה שנקראה סנטה סופיה (החכמה הקדושה). מקומה של הכנסיה לא ידוע, אבל הנוסע מבורדו (333 לספירה) מספר לנו על מקום המשפט כשהוא מתאר דרך משער ציון לשער שכם וכך כתב:
"מכאן אתה יוצא מן החומות של ציון ואתה יורד לעבר שער שכם ימינה, למטה בעמק יש קירות שהיו פעם הפרטוריום של פונטיוס פילאטוס, כאן נשפט ישו לפני מסע הסבל שלו. מצד שמאל רואים את הגבעה הקטנה של הגולגותא שעליה נצלב אדוננו…."
כלומר בית פילאטוס וכנסית סנטה סופיה שנבנתה עליו, היו בגיא שלרגלי הר הבית או בשוליו. במפת מידבא מהמאה ה – 6 מסומנת כנסית סנטה סופיה עם שני עמודים. הכנסיה נמצאת ברובע היהודי של היום מצפון לכנסית הניאה שהתגלתה מתחת ל"בתי מחסה" ברובע היהודי.
המסקנה היא שדרך הצלב בתוך העיר העתיקה עברה באופן כללי מדרום לצפון משער ציון דרך הרובע היהודי לגבעת הגולגותא.
בשנת 614 לספירה, בפלישה הפרסית נהרסה כנסית סנטה סופיה ולא נבנתה שוב.
בשנת 638 לספירה נכבשה ירושלים על ידי המוסלמים ותהלוכות לאורך דרך הצלב הפכו להיות בעייתיות ונדירות, והועתקו לרחוב הפטריארכיה הארמנית של היום. מקום המשפט (הפרטוריום) זוהה בהר ציון.
בשנת 1099 הגיעו הצלבנים וירושלים נהיתה קתולית. וכתב האביר מווירצבורג (1165 לספירה בערך):
"אדוננו נלקח, אחרי שבגדו בו, על ידי חייל רומאי והובא להר ציון שאז עמד עליו הפרטוריום או אולם המשפט של פילאטוס שהיה נקרא בשם הריצוף (ליטוסטרטוס) או בעברית גבתא…"
כלומר מקום המשפט בהר ציון והתהלוכות עברו כנראה באותה דרך כמו בתקופה המוסלמית.
בשנת 1172 כתב אביר חוקר בשם תיאודוריך בהשפעת כתבי יוסף בן מתיתיהו שבית פילטוס היה במבצר האנטוניה שבפינה הצפון מזרחית של הר הבית ואף נבנתה שם קפלה קטנה.
אין ספק שאת הדחיפה הגדולה לזיהוי דרך הצלב היא דרך היסורים בתוואי הנוכחי נתנו הנזירים הפרנציסקאנים. אלה הגיעו לירושלים במאה ה – 14 וקיבלו מאת האפיפיור את הזכות לשמור על המקומות הקדושים בשם הכנסיה הקתולית. הם דגלו בכיבושים דתיים, ובמסגרת זו שאפו לקדש אתרים שונים, להביא אליהם צליינים וכך להביא לנוכחות נוצרית קתולית פיזית באתרים אלו. הפרנציסקאנים החלו לקדש את דרך היסורים שיצאה ממקום המשפט – הפרטוריום שבגבעת האנטוניה אל מקום הצליבה. כיום דרך היסורים מכילה 14 תחנות, אבל אלה התגבשו לאורך שנים ולא תמיד מספרם היה 14. העותומנים לא הרשו טכסי פולחן ליד התחנות אבל באירופה התחיל הפולחן של התחנות. בסוף המאה ה – 17 בעידוד האפיפיור אינוקנטיוס ה – 11 נתלו תמונות של התחנות הכנסיות הפרנציסקאניות באירופה ויותר מאוחר גם בכנסיות הקתוליות האחרות בהוראת האפיפיור קלמנס ה – 12. אותו אפיפיור גם קבע את מספר התחנות באופן סופי ל – 14.
צליינים מכל העולם באים היום לויה דולורוזה ומשחזרים את דרך היסורים של ישו בנושאם צלב סמלי על כתפיהם. ליד התחנות השונות הם נעצרים, אומרים דברים, מתפללים ועוברים לתחנה הבאה. לא כל התחנות מציינות מאורעות שהוזכרו בברית החדשה, וחלקם מציינות מסורות מאוחרות.
התחנות בעבר סומנו על ידי עמודים שלא כולם שרדו. כיום יש על רוב התחנות שמחוץ לכנסית הקבר עיגול מתכת שעליו מוטבעת ספרת התחנה. ברוב התחנות יש קפלות אבל לא בכולן.
התחנות –
1. הפרטוריום – מקום המשפט באנטוניה – כיום בית ספר עומריה.
"וְיֵשׁוּ הָעֳמַד לִפְנֵי הַהֶגְמוֹן. וַיִּשְׁאָלֵהוּ הַהֶגְמוֹן לֵאמֹר: "הַאַתָּה הוּא מֶלֶךְ הַיְּהוּדִים?" וַיֹּאמֶר יֵשׁוּ: "אַתָּה אָמָרְתָּ". וְרָאשֵׁי הַכֹּהֲנִים וְהַזְּקֵנִים דִּבְּרוּ עָלָיו שִׂטְנָתָם וְהוּא לֹא עָנָה דָבָר. וַיֹּאמֶר אֵלָיו פִּילָטוֹס: "הַאֵינְךָ שֹׁמֵעַ כַּמָּה הֵם מְעִידִים בָּךְ?" וְלֹא עָנָהוּ אַף דָּבָר אֶחָד. וַיִּתְמַהּ הַהֶגְמוֹן עַד מְאֹד… וַיְהִי כִּרְאוֹת פִּילָטוֹס כִּי לֹא יוֹעִיל מְאוּמָה, וְכִי רָבְתָה עוֹד הַמְּהוּמָה, וַיִּקַּח מַיִם וַיִּרְחַץ אֶת יָדָיו לְעֵינֵי הָעָם וַיֹּאמַר: "נָקִי אָנֹכִי מִדַּם הַצַּדִּיק הַזֶּה."
הבשורה על פי מתי פרק כ"ז, 11-14
2. כנסית ההלקאה וכנסית כפית הצלב מתחם פרנציסקאני מול האנטוניה.
אָז לָקַח פִּילָטוֹס אֶת יֵשׁוּ וַיְיַסְּרֵהוּ בַּשּׁוֹטִים, וַיְשָׂרֲגוּ אַנְשֵׁי הַצָּבָא עֲטֶרֶת קֹצִים וַיָּשִׁימוּ עַל רֹאשׁוֹ וַיַּעֲטֻהוּ לְבוּשׁ אַרְגָּמָן. וַיֹּאמְרוּ: 'שָׁלוֹם לְךָ מֶלֶך הַיְּהוּדִים', וַיַּכֻּהוּ עַל הַלֶּחִי."
הבשורה על פי יוחנן פרק י"ט 1 – 2
(Michele1x2. תחרות ויקיפדיה אוהבת אתרי מורשת. מתוך: פיקיוויקי ישראל.)
מחוץ למתחם כנסית ההלקאה ישנה קשת ניצחון רומאית שלפי המסורת שם מסר פילטוס את ישו לידי החיילים בדרכו למקום הצליבה ואמר להם הנה האיש (אקה הומו). "וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶם פִּילָטוֹס הִנֵּה הָאָדָם׃" (יוחנן י"ט 5)
(צילום:דר אבישי טייכר. מתוך אתר פיקיוויקי ישראל www.pikiwiki.org.il)
.
3. הנפילה הראשונה, בצומת הרחובות הגיא והויה דולורוזה, ברשות הארמנים-קתולים. בתקופה העותומאנית היה במקום בית מרחץ. התחנה לא מוזכרת בכתובים.
4. הפגישה עם אימו, בצומת הרחובות הגיא והויה דולורוזה (מזרח), ברשות הארמנים-קתולים בקריפטה של כנסית "גבירתנו הדואבת". התחנה לא מוזכרת בכתובים.
5. שמעון מקירינאה עזר לישו לשאת את הצלב, בצומת הרחובות הגיא וויה דולורזה (מערב).
"וְכַאֲשֶׁר הוֹלִיכֻהוּ מִשָּׁם וַיַּחֲזִיקוּ בְּאִישׁ אֶחָד הַבָּא מִן הַשָּׂדֶה וּשְׁמוֹ שִׁמְעוֹן אִישׁ קִירֵנָה וַיָּשִׂימוּ עָלָיו אֶת־הַצְלָב לָשֵׂאת אַחֲרֵי יֵשׁוּ".
הבשורה על פי לוקס פרק כ"ג 26
6. ורוניקה מנגבת את פני ישו ודמות דיוקנו מוטבעת על המטפחת, נמצאת ברחוב הויה דלורוזה, ברשות היוונים-קתולים, התחנה לא מוזכרת בכתובים.
7. שער המשפט והנפילה השניה, התחנה והקפלה הם במקום השער ממנו הוצא ישו מן העיר להצלב. השער הוא בחומה השניה של בית שני. החומה השלישית עוד לא היתה קיימת. האתר נמצא בצומת הרחובות: ויה דולורוזה ובית הבד. ברשות הפרנציסקאנים. האתר לא מופיע בכתובים.
8. ישו פוגש את בנות ירושלים, נמצא ברחוב החנאקה. בקיר אבן המראה צלב על גבעת הצליבה וכתובת – "ישו הנוצרי מנצח" (IC XC NIKA).
"וַיֵּלְכוּ אַחֲרָיו הֲמוֹן עַם רָב וַהֲמוֹן נָשִׁים, וְהֵנָּה סֹפְדוֹת וּמְקוֹנֲנוֹת עָלָיו. וַיִּפֶן יֵשׁוּ וַיֹּאמֶר אֲלֵיהֶן: 'בְּנוֹת יְרוּשָׁלַיִם, אַל תִּבְכֶּינָה עָלַי, כִּי עַל נַפְשְׁכֶן בְּכֶינָה וְעַל בְּנֵיכֶן, כִּי הִנֵּה יָמִים בָּאִים וְאָמְרוּ: אַשְׁרֵי הָעֲקָרוֹת וְאַשְׁרֵי הַמֵּעַיִם אֲשֶׁר לֹא יָלָדוּ, וְאַשְׁרֵי הַשָּׁדַיִם אֲשֶׁר לֹא הֵינִיקוּ. אָז יֹאמְרוּ אֶל הֶהָרִים: נִפְלוּ עָלֵינוּ! וְאֶל הַגְּבָעוֹת: כַּסּוּנוּ!"
הבשורה על פי לוקס, פרק כ"ג 31-27
9. הנפילה השלישית, נמצאת בכניסה לגג כנסית הקבר ליד המתחם האתיופי, יש לגבי תחנה זו מחלוקת עם הקופטים והרוסים והיא מסומנת בעמוד בלבד. האתר לא מופיע בכתובים.
10. חלוקת הבגדים, נמצאת בכניסה לכנסית הקבר מימין במעלה המדרגות, בידי הפרנציסקאנים. בתקופה הצלבנית נקראה הקפלה "קפלת הפרנקים".
"אַחֲרֵי שֶׁצָּלְבוּ אוֹתוֹ חִלְּקוּ אֶת בְּגָדָיו בְּהַפִּילָם גּוֹרָל, וְיָשְׁבוּ לִשְׁמֹר עָלָיו שָׁם."
הבשורה על פי מתי פרק כ"ז 35
11. המסמור לצלב, נמצאת בתוך כנסית הקבר בגבעת הגולגותא בקפלה הימנית, ברשות הפרנציסקאנים.
"וַיְהִי כַּאֲשֶׁר בָּאוּ אֶל הַמָּקוֹם הַנִּקְרָא גֻּלְגָּלְתָּא וַיִּצְלְבוּ אֹתוֹ שָׁם."
לוקס, פרק כ"ג, 33.
12. הצליבה, נמצאת בכנסית הקבר בגבעת הגולגותא בקפלה השמאלית, ברשות היוונים-אורתודוכסים.
"וַיְהִי חֹשֶׁךְ עַל כָּל הָאָרֶץ מִן הַשָׁעָה הַשִׁשִׁית עַד הַשָׁעָה הַתְּשִׁיעִית. וּבְעֵת הַשָׁעָה הַתְּשִׁיעִית וַיִּזְעַק יֵשׁוּ בְּקוֹל גָּדוֹל: 'אֵלִי אֵלִי, לְמָה שְׁבַקְתָּנִי?' וְהוּא 'אֵלִי אֵלִי, לָמָה עֲזַבְתָּנִי?'… וְיֵשׁוּ הוֹסִיף לִקְרֹא בְּקוֹל גָּדוֹל וַתֵּצֵא רוּחוֹ. וְהִנֵּה נִקְרְעָה פָּרֹכֶת הַהֵיכָל מִלְמַעְלָה לְמַטָּה לִשְׁנַיִם קְרָעִים וַתִּרְעַשׁ הָאָרֶץ וְהַסְּלָעִים הִתְבַּקָּעוּ, וְהַקְּבָרִים נִפְתָּחוּ וְרַבִּים מִן הַקְּדוֹשִׁים יְשֵׁנֵי אַדְמַת עָפָר נֵעוֹרוּ וַיֵּצְאוּ מִן הַקְּבָרִים אַחֲרֵי תְחִיָּתוֹ, וַיָּבֹאוּ אֶל הָעִיר הַקְּדוֹשָׁה וַיֵּרָאוּ לָרַבִּים. וְשַׂר הַמֵּאָה וְהָאֲנָשִׁים אֲשֶׁר אִתּוֹ הַשֹׁמְרִים עַל יֵשׁוּ, כִּרְאוֹתָם אֶת הָרַעַשׁ וְאֶת אֲשֶׁר נִהְיְתָה, נִבְהֲלוּ מְאֹד וַיֹּאמְרוּ: 'אָכֵן זֶה הָיָה בֶן אֱלֹהִים'."
הבשורה על פי מתי, פרק כ"ז, 54-45
13. ההורדה מהצלב ומרים גבירתנו הדואבת. נמצאת בכנסית הקבר בגבעת הגולגותא, הקפלה המרכזית. מקובלת בעיקר על הפרנציסקאנים. עדות אחרות רואות באבן המשיחה הנמצאת בכניסה לכנסיה כתחנה ה – שלוש עשרה. על האבן הזו נמשח לפי המסורת ישו ונעטף בתכריכים. אתר גבירתנו הדואבת לא מופיע בכתובים. אתר אבן המשיחה מופיע בכתובים (מצוטט בתחנה 14).
14. הקבר והתחיה נמצאת במרכז הרוטונדה שבכנסית הקבר ברשות משותפת של העדות. בתחנה שתי קפלות: בכניסה – קפלת המלאך המבשר כי ישו קם מן המתים ואחריה קפלת הקבר עצמו.
"וַיְהִי בָעֶרֶב וַיָּבֹא אִישׁ עָשִׁיר מִן הָרָמָתַיִם וּשְׁמוֹ יוֹסֵף, וְגַם הוּא מִתַּלְמִידֵי יֵשׁוּ. וַיִּגַּשׁ אֶל פִּילָטוֹס לִשְׁאֹל אֶת גְּוִיַּת יֵשׁוּעַ וַיְצַו פִּילָטוֹס וַתִּנָּתֶן לוֹ. וַיִּקַּח יוֹסֵף אֶת הַגְּוִיָּה וַיִּכְרֹךְ אוֹתָהּ בְּסָדִין טָהוֹר וַיְשִׂימֶהָ בַּקֶּבֶר הֶחָדָשׁ אֲשֶׁר חָצַב לוֹ בַּסָּלַע, וַיָּגֶל אֶבֶן גְּדוֹלָה עַל פֶּתַח הַקֶּבֶר וַיֵּלֶךְ לוֹ."
הבשורה על פי מתי פרק כ"ז, 57-60
"וּבְאֶחָד בַּשַּׁבָּת לִפְנֵי עֲלוֹת הַשַּׁחַר בָּאוּ אֶל הַקֶּבֶר וַתְּבִיאֶינָה אֶת הַסַּמִּים אֲשֶׁר הֵכִינוּ, וְעִמָּהֶן נָשִׁים אֲחֵרוֹת. וַתִּרְאֶינָה וְהִנֵּה הָאֶבֶן גְּלוּלָה מִן הַקָּבֶר, וַתָּבֹאנָה אֶל תּוֹכוֹ וְלֹא מָצְאוּ אֶת גְּוִיַּת הָאָדוֹן יֵשׁוּ. וַיְהִי הֵנָּה נְבֻכוֹת עַל הַדָּבָר הַזֶּה, וְהִנֵּה שְׁנֵי אֲנָשִׁים עָמְדוּ עֲלֵיהֶן וּלְבוּשֵׁיהֶם מַזְהִירִים. וַיִּפֹּל פַּחַד עֲלֵיהֶן וַתִּשְׁתַּחֲוֶינָה פְּנֵיהֶן אָרְצָה. וַיֹּאמְרוּ אֲלֵיהֶן: 'מַה תְּבַקֵּשְׁנָה, אֶת הַחַי בֵּין הַמֵּתִים? אֵינֶנּוּ פֹה כִּי קָם. זְכֹרְנָה אֵת אֲשֶׁר דִּבֶּר אֲלֵיכֶן בְּעוֹדֶנּוּ בַגָּלִיל, לֵאמֹר כִּי צָרִיךְ בֶּן הָאָדָם לְהִמָּסֵר לִידֵי אֲנָשִׁים חַטָּאִים וּלְהִצָּלֵב, וּבַיּוֹם הַשְּׁלִישִׁי קוֹם יָקוּם'."
הבשורה על פי לוקס פרק כ"ד 1-7
