סיור ברובע היהודי בירושלים (הרחבה)

.

מתוך: "סיורים בירושלים"

 

מבוא
תחילתו של הרובע היהודי הוא בתחילת המאה ה – 15. כמובן שגם לפני זה היו יהודים בירושלים, אבל הם גרו במקומות שונים אחרים (באתר מאמר בנושא). בסביבות שנת 1400 לספירה התחיל הרובע היהודי להתפתח במקום זה. סיבת מיקומו קצת משונה. המוסלמים גרו סביב הר הבית, הנוצרים גרו סביב כנסית הקבר, הארמנים גרו סביב כנסיתם – סנט ג'יימס. המקום הזה היה יחסית פחות מבוקש והיהודים התישבו כאן. אמנם הכותל המערבי קרוב אבל זו לא היתה סיבה לשבת כאן כיון שבתקופה הממלוכית – תקופת תחילת התישבות היהודים במקום, הכותל לא היווה מקום תפילה. בסיור זה נסקור את התישבות היהודים ברובע היהודי דרך אתרים שונים. אין לי כוונה לתאר את רוב המוזיאונים , ומי שירצה לבקר בהם יעשה זאת ישירות באמצעותם.
ברובע יש שלשה רחובות אורך לכל ארכו. המערבי בהם נקרא רחוב חב"ד, כמה מטרים תחתיו עובר רחוב היהודים והמזרחי הוא רחוב משגב לדך. אמליץ להיכנס לארבעה אתרים בתשלום, ואת מספרי הטלפון שלהם ארשום בסוף המאמר. אפנה אתכם גם, למי שרוצה להרחיב את ידיעותיו, למאמרים באתר זה.

הסיור במסגרת "סיורים בירושלים"
איפה נתחיל את הסיור לרובע היהודי?
נתחיל בכיכר בית הכנסת החורבה שהיא הכיכר המרכזית ברובע.
נלך לבית כנסת הרמב"ן.
איך מגיעים ?
ממרכז הכיכר נלך לכיוון מערב עד שנראה את הקרדו לפנינו. נפנה ימינה. אנחנו ברחוב היהודים. מעלינו מימין נראה צריח של מסגד וכמה מטרים אחריו מימין נכנס בפתח של בית כנסת הרמב"ן.

תחילת הסיור – בית כנסת רמב"ן

 

בית כנסת הרמב"ן

זהו בית הכנסת הפעיל הותיק ביותר ברובע היהודי וכנראה גם בארץ, ומיוחס לרמב"ן (כנראה בטעות). תחילתו בתחילת המאה ה – 14 עם בוא היהודים לרובע. סביבו התנהלו מאבקים רבים. המסגד שחלפנו על פניו נבנה על ידי יהודי מומר כדי להכעיס את הקהילה היהודית שרבה איתו. המסגד גם נתן עילה למוסלמים להתאנות לבית הכנסת, ואחרי מאבקים רבים נסגר המקום בסוף המאה ה – 16. בית הכנסת היה סגור עד מלחמת ששת הימים ולאחריה זוהה, נוקה והתחדשה בו התפילה. (הרחבה במאמר על בית כנסת הרמב"ן)כדאי להיכנס להתרשם וגם לראות את בור המים העתיק שהתגלה במקום לאחרונה.

נלך לבית כנסת החורבה
איך מגיעים?
נצא מבית כנסת הרמב"ן לרחוב היהודים ונפנה ימינה. נלך כמה מטרים ונראה מימין את הכניסה לבית הכנסת החורבה. כדאי להצטייד מראש בכרטיס כניסה לאחד הסיורים שבמקום. לפרטים והרשמה טל – 02-6271300. כניסה ללא תשלום לבית הכנסת בזמן התפילות בבוקר ובערב.
בית כנסת "החורבה"
בשנת 1700 הגיעה לירושלים שיירת עולים אשכנזים ובראשם ר' יהודה החסיד. הם לוו הרבה כספים מערבים ובנו את חצר האשכנזים. כמה ימים לאחר בואם מת ר' יהודה החסיד, והקהילה שנשארה ללא רועה לא הצליחה להחזיר את החובות. בשנת 1721 התנפלו הערבים על החצר, הרסו אותה וגרשו את כל האשכנזים מהעיר. מאז קראו לחצר "חורבת ר' יהודה החסיד". האשכנזים חזרו בתחילת המאה ה – 19, קיבלו אישור לויתור על החובות ובנו את החצר מחדש. החצר היתה למעשה המרכז של היהודים האשכנזים הפרושים (לא חסידים) בירושלים. בית הכנסת הראשון שנבנה היה בית הכנסת "מנחם ציון". באמצע המאה ה – 19 נבנה בחצר בית כנסת מפואר שנקרא "בית יעקב" אבל כולם קראו לו "החורבה". בית כנסת זה נהרס במלחמת השחרור, נבנה מחדש ונחנך בשנת 2010. (הרחבה במאמר על בית כנסת החורבה)

נלך לבית הכנסת "מנחם ציון".
איך מגיעים?
נצא מבית הכנסת החורבה לרחוב היהודים. נפנה ימינה ושוב ימינה ברחוב לוחמי הרובע בתש"ח. משמאלנו נראה מדרגות, נעלה בהן ונעמוד מול בית הכנסת מנחם ציון.
בית הכנסת מנחם ציון.
זהו בית הכנסת הראשון שנבנה בחצר החורבה בשנת 1836. הוא פתוח בשעות התפילה.

מכאן נלך לתערוכה "לבד על החומות".
איך מגיעים?
נרד חזרה לרחוב היהודים ונפנה ימינה. אחרי כמה מטרים נראה מדרגות משמאל. במדרגות אלו אפשר לרדת לקרדו או לעלות לרחוב העליון – רחוב חב"ד. נרד לקרדו ומולנו נראה שלט המודיע על התערוכה. במקום זה גם קונים כרטיסים לכניסה ל"חורבה". נכנס לתערוכה (בתשלום).
תערוכה "לבד על החומות"
זו תערוכה קטנה שמראה סרט העוסק ברובע היהודי במלחמת השחרור. על הקיר תמונות ממאורעות אותם ימים.

הקרדו

התערוכה נמצאת למעשה ב"קרדו", שהויה הרחוב המרכזי של ירושלים הרומית והביזנטית, שהמשיך להוות רחוב האורך הראשי של העיר העתיקה עד ימינו.  בתוך הקרדו ישנם שני אזורים:

הקרדו הביזנטי בדרום, והקרדו הצלבני (עם החנויות בצפון).  שימו לב להבדלים ולאופי הרחובות.  למעשה מתכנני הרובע היהודי המודרני ביקשו להראות לנו באותו רחוב את השינויים במשך השנים.  בקרדו הביזנטי יש תמונה יפהפיה המתארת את החיים בקרדו במאות הראשונות לספירה.

מכאן נלך ל"חוש"
איך מגיעים?
במדרגות בהן הגענו אל הקרדו נעלה לצד השני לרחוב חב"ד נפנה ימינה ומיד נראה משמאל שלט המודיע לנו שהגענו ל"חוש". נכנס דרך שער מתכת.
"חוש" דר' צדוק
ר' צדוק היה יהודי עשיר שהגיע משקלוב שברוסיה, קנה את ה"חוש" מערבים בשנת 1823, ומכר שליש ליהודי בשם ר' יוחנן צבי שלאנק, שליש לכולל הורדנא ושליש נשאר לו. פרוש המילה "חוש" הוא מעון לבעלי חיים ובהשאלה סמטה צרה וחשוכה. יש שניסו לתת לזה שם בראשי תיבות: חו"ש = "חומות ושערים". אם נהיה יותר מעשיים נוכל לומר ש"חוש" הוא מעין רובע קטן בתוך הרובע הגדול. כלומר אזור מגורים צפוף וסגור בתוך הרובע היהודי (במקרה זה). כאשר בנו את הרובע מחדש אחרי מלחמת ששת הימים השאירו את ה"חוש" כאזור סגור, אבל שיפצו אותו בצורה יפה מאד. נלך בסמטאות ה"חוש", נחוש אותו, ונצא לרחוב חב"ד בכניסה השניה שלו.

נלך לבית הכנסת "בית מנחם וכנסת אליהו של חסידי חב"ד".
איך מגיעים?
נצא לרחוב חב"ד ונפנה ימינה עד שנראה את הכניסה לבית חב"ד משמאלנו. בכניסה יש שלט. נכנס פנימה.
בית מנחם וכנסת אליהו של חסידי חב"ד
חסידי חב"ד הגיעו לירושלים בשנת 1858 ובנו את בית הכנסת בקומה ראשונה. בשנת 1879 בנו את בית הכנסת בקומה שניה ואת בית הכנסת התחתון נתנו לקהילה מרוקאית מהעיר ציפרו. לבית הכנסת התחתון קראו לכן "בית הציפוריים". במרתף היה מקווה טהרה. בית הכנסת נקרא על שם האדמו"ר ה"צמח צדק" (על שם ספרו), הוא האדמו"ר מנחם מנדל שניאורסון האדמו"ר השלישי. כנסת אליהו על שם אליהו דוד ששון מבומביי – התורם. כדאי להכנס ולהתרשם מבית הכנסת היפה בקומה שניה. בית הכנסת התחתון משמש כיום בעיקר לאירועים.

נלך למוזיאון חצר הישוב הישן
איך מגיעים?
נצא מבית חב"ד ונלך שמאלה עד הפניה ימינה לרחוב אור החיים. נעלה ברחוב עד שנראה משמאלנו את הכניסה למוזיאון חצר הישוב הישן. כדאי לתאם מראש בטלפון: 02-6276319. הכניסה בתשלום.
מוזיאון חצר הישוב הישן.
המוזיאון מראה את החיים ברובע היהודי במאה ה – 19 וה – 20 בעזרת עשרות מוצגים ומסמכים. מומלץ להזמין הדרכה. במוזיאון אפשר לראות גם את בית הכנסת האר"י הקדוש, שלפי המסופר כאן נערכה ברית המילה שלו. בצמוד למוזיאון נמצא בית הכנסת "אור החיים" שם הקים ר' חיים בן עטר – ה"אור החיים הקדוש" ישיבה בשנת 1742. בית הכנסת נמצא ברשות משפחת ויינגרטן.

נלך אל ישיבת המקובלים "בית אל".
איך מגיעים?
נצא מהמוזיאון אל רחוב אור החיים ונרד בו עד בית הכנסת החורבה. מדרום למדרגות העולות אל עזרת נשים של ה"חורבה", נראה שלט של רחוב בית אל. נגיע אל הרחוב ונראה משמאל את שער הכניסה היפה ומעליו שלט המראה לנו שהגענו למקום הנכון.
ישיבת המקובלים "בית אל"
ישיבת המקובלים "בית אל" הוקמה על ידי הרב גדליה חיון בשנת 1737 . המפורסם שבין תלמידי הישיבה ורבניה היה הרב שר שלום שרעבי (הרש"ש), שגם עמד בראשה. בין תלמידיה היה ר' אברהם גרשון מקיטוב – גיסו של ה"בעל שם טוב". במלחמת השחרור היו קרבות קשים סביב הישיבה. אחרי מלחמת השחרור הקים ר' עובדיה הדאיה את הישיבה ברחוב רש"י בירושלים. בשנת 1978 שוקמה הישיבה בעיר העתיקה על ידי רב הכותל – הרב מאיר יהודה גץ. שימו לב לשער המעוצב, שהנושא שלו הוא "שעריה של ירושלים".

נלך אל ה"גלעד".
איך מגיעים?
נמשיך ברחוב בית אל ובמזלג נפנה ימינה לרחוב גל-עד נלך בו עד שנראה משמאלנו ברחוב מעמדות ישראל את הגלעד.
ה"גל-עד"
במלחמת השחרור לאחר צאת האנגלים מהעיר העתיקה ב – 13/5/48, אי אפשר היה להוציא את הנפטרים לקבורה בבתי הקברות בירושלים. בלית ברירה הקימו בית קברות זמני באתר זה. לאחר נפילת הרובע קברו הירדנים נפטרים יהודים שלא הובאו לקבורה, גם כן באתר זה. לאחר מלחמת ששת הימים הועלו הנפטרים לקבורה בקבר אחים בהר הזיתים וכאן הוצב ה"גל-עד".

נמשיך לכיכר בתי מחסה.
איך מגיעים?
נמשיך ברחוב מעמדות ישראל ונכנס לכיכר בתי מחסה.
בתי מחסה
כאן הוקמה השכונה היחידה בירושלים שהוקמה בעיר העתיקה. שמה היה "בתי מחסה לעניים בהר ציון"  או בקיצור "בתי מחסה".  הבניה החלה בשנת 1860 ביוזמת כולל הו"ד (הולנד דויטשלנד). (כולל הוא התארגנות של יהודים שהגיעו ממקום אחד לצורך קבלת דמי החלוקה ממקום זה). הבתים ניתנו לאנשי כולל הו"ד, אנשי כולל אונגרין והשאר ניתן לשאר כוללי ירושלים. כל אחד קיבל שליש. בסופו של דבר השכונה הכילה כ – 100 בתים שנתרמו על ידי גורמים שונים. הבית עם הקשתות נתרם על ידי משפחת רוטשילד ועל מרכז הבית אפשר לראות את סמל המשפחה – יד אוחזת חמישה חיצים. בירושלים קראו לחצר "דויטש פלאץ" – החצר הגרמנית. במלחמת השחרור נערכו כאן הקרבות האחרונים וכאן גם התבצעה הכניעה.

( הרחבה במאמר על בתי מחסה)

מכאן נלך ל"תלמוד תורה הספרדי"
איך מגיעים?
נקיף את בית רוטשילד ונצא לרחוב גל-עד דרך רחוב בית השואבה. ברחוב גלעד נפנה שמאלה נלך מעט ונכנס בסמטה צרה מימין – סמטת החצוצרות. במרכז הסמטה משמאל נכנס לחצר ה"תלמוד תורה" הספרדי.
חצר ה"תלמוד תורה" הספרדי
את חצר ה"תלמוד תורה" חנכו הספרדים בשנת 1874. הבית נראה כמו פטיו ספרדי. בקומת קרקע היה מעון לאלמנות ויתומים ובקומה שניה "תלמוד תורה" ויותר מאוחר גם ישיבת "תפארת ירושלים".

נלך לבתי הכנסת הספרדים
איך מגיעים?
נצא מרחוב החצוצרות ונפנה ימינה לרחוב משמרות כהונה עד לארבעת בתי הכנסת הספרדיים.
בתי הכנסת הספרדיים
בסוף המאה ה – 16 סגרו התורכים את בית הכנסת היחיד בירושלים (ביכ"נ הרמב"ן) ןאז נבנו בתי הכנסת הספרדיים כמבני עץ במפלס נמוך. תחילה נבנו בית כנסת על שם רבן יוחנן בן זכאי ובית הכנסת אליהו הנביא, ובסוף המאה ה – 17 תחילת המאה ה – 18 נבנה בית כנסת איסטנבולי, ובמסדרון ביניהם נבנה בית הכנסת האמצעי. בשנות ה – 30 של המאה ה- 19 נערכו שיפוצים גדולים במבנים, ותקרת העץ הוחלפה לתקרת אבן. בית הכנסת רבן יוחנן בן זכאי היה בית הכנסת החשוב בירושלים ושם גם הוכתרו הרבנים הראשיים הספרדיים (הראשון לציון).

(הרחבה במאמר על  בתי הכנסת הספרדיים)

נלך לבית הכנסת "תפארת ישראל".
איך מגיעים?
נצא מבתי הכנסת הספרדיים לרחוב משמרות כהונה, ונפנה ימינה ונלך לכיכר החורבה. בכיכר נפנה ימינה ונצא ממנה ברחוב הקראים. נלך בו עד לשרידי בית הכנסת תפארת ישראל.
בית כנסת "תפארת ישראל"
נבנה על ידי האשכנזים החסידים בשנות ה – 60 וה – 70 של המאה ה – 19. בקומת מרתף היה מקווה, בקומה ראשונה היו מגורים ובית הכנסת שכן בקומה שלישית. היוזם והדוחף היה ניסן ב"ק ויש שקראו לו ר' ניסן שול (ביכ"נ של ר' ניסן). בית הכנסת נקרא תפארת ישראל על שם הרב החסידי ר' ישראל מרוז'ין. הבנין נהרס במלחמת השחרור ובינתיים לא שיקמו אותו. (הרחבה במאמר על  בית כנסת "תפארת ישראל)

בית הכנסת הקראי
מול בית הכנסת תפארת ישראל נמצא בית הכנסת הקראי. בית הכנסת עצמו נמצא מתחת לפני הקרקע. ואפשר לראות אותו דרך קיר זכוכית ברשות העדה. אפשר לנסות לתאם ביקור בטלפון 08-9249104. לפי דעת הקראים בית הכנסת נבנה על ידי מייסד העדה – ענן בן דוד במאה ה – 8. החוקרים חושבים שבית הכנסת הגיע לכאן עם בוא היהודים לרובע בתחילת המאה ה – 15. שימו לב בכניסה למתחם על המשקוף הימני יש מזוזה שנראית כמו "לוחות הברית" קטנים.  לתאום ביקור – הרב עובדיה מורד – 050-5733723  (הרחבה במאמר על בית הכנסת הקראי)

נלך לחומה הרחבה.
איך מגיעים?
נקיף את בית הקראים מימין ונרד במדרגות לרחוב תפארת ישראל. נפנה שמאלה לעבר כיכר "החורבה" ובפניה השניה נפנה ימינה לרחוב פלוגות הכותל ושם נראה את החומה הרחבה.
החומה הרחבה
החוקרים התוכחו עד למלחמת ששת הימים מה היה גודלה של ירושלים בסוף תקופת מלכי בית דוד (סוף בית ראשון) . המצמצמים חשבו שהעיר היתה בגבולות עיר דוד והמרחיבים חשבו שהעיר כללה גם את הר ציון. אחרי מלחמת ששת הימים חפר ברובע פרופ' נחמן אביגד. הוא מצא את החומה הרחבה שמתוארכת לתקופת בית ראשון, והוכיח לעצמו ולאחרים שהמרחיבים צדקו. אנו רואים את חומת העיר שרחבה שבעה מטר ומבינים שהעיר הגיעה עד כאן. השם החומה הרחבה לקוחה מפסוק בספר נחמיה. על קיר הבית הסמוך ישנה סקלה שבאה להראות את גובהה של החומה. על הקיר מפה ובה רואים את גבולות העיר בסוף תקופת בית ראשון, ואפשר לראות היכן ממוקמת החומה הרחבה בחומת העיר.

לסיום נלך לכותל
איך מגיעים?
חוזרים לכיכר החורבה ופונים שמאלה ברחוב תפארת ישראל בכיוון הכותל.
סוף סיור "הרובע היהודי במסגרת "סיורים בירושלים"

טלפונים לתאום ביקור במוזיאונים:
מנהרות הכותל, שרשרת הדורות – 02-6271333

הרובע ההרודיאני, הבית השרוף, מרכז דוידסון, החורבה , תערוכה "לבד על החומות"- 02-6265906
עיר דוד – 1:800:25:24:23

מוזיאון חצר הישוב הישן – 02-6276319.
בית הכנסת הקראי – 08-9249104, הרב עובדיה מורד – 050-5733723
בתי הכנסת הספרדיים – 02-6280592