.
מתוך: "סיורים בירושלים"
רוצים לצאת לסיור עצמאי במושבה הגרמנית?
לחצו כאן: "סיור במושבה הגרמנית"
סיור במושבה הגרמנית – מבוא
התנועה הטמפלרית התפצלה מהנצרות הפרוטסטנטית במחוז וירטמברג בגרמניה. היא הציעה רפורמות על פי עקרונות התנ"ך והברית החדשה. ראשית התנועה באמצע המאה – 19, ומקימה היה כריסטוף הופמן – איש הרוח והוגה הדעות, ואליו הצטרף גיאורג הרדג, איש המעשה. הם חיברו תפילות משלהם, ביטלו את הכמורה, ובמקום כנסיות הקימו בתי עם, בהם התפללו אבל גם עשו פעולות קהילתיות אחרות. הבסיס היה הקהילה כאשר הטמפל הוא קהילה של אנשים ולא בנין. המוטו היה "עם האל מהווה את מקדש האל". אל הארץ באו בגלל רדיפות בגרמניה, רעב, והרצון להקים קהילה במקום בו קרו הדברים. בארץ הקימו מושבות: בחיפה, ביפו, בשרונה, בוילהלמה, בבית לחם הגלילית, בולדהיים ובירושלים. בירושלים היזם היה מתאוס פרנק שקנה שטח עבור חותנו, וכזה נפטר חילק את הקרקע ומכר אותה לטמפלרים. הבית הראשון בירושלים הוקם בשנת 1873. בשנת 1878 הפכה המושבה בירושלים למרכז הארצי של הטמפלרים. המושבה עברה משך השנים מעלות ומורדות. כאשר עלו הנאצים לשלטון בגרמניה. היה סניף של המפלגה בירושלים. במלחמת העולם השניה התגייסו חלק גדול של הגברים, ומי שנשאר הוכנס למחנות מעצר והוחלף תמורת יהודים מאירופה. אחרי המלחמה והקמת המדינה נכללה המושבה בהסכם הפיצויים עם גרמניה.
במסגרת "סיורים בירושלים" נסייר בשכונת "המושבה הגרמנית".
מבנה המושבה בירושלים הוא כמו משולש שבקודקודו "בית העם" ומשם נתחיל את סיורנו.
איפה נתחיל את הסיור למושבה הגרמנית?
נצא מתחנת הדלק שליד גן הפעמון. משם נלך בכביש הראשי דרומה עד מזלג כבישים. אנו נפנה לכביש הימני – רחוב עמק רפאים ונעמוד ליד הבנין הראשון משמאל.
תחילת הסיור – בית העם
בית העם – רח' עמק רפאים 1
זהו בית העם של המושבה ולא הכנסיה כי זה היה אחד מהעקרונות שלהם. שם התפללו אבל גם עשו פעילויות תרבותיות שונות כמו קונצרטים, הרצאות וטכסים שונים. בראש הקהילה עמד זקן הקהילה ולא כומר. המבנה בסגנון נאו רומנסקי, על הכנסיה פעמון לקריאה לקהל. האפסיס פונה צפונה שלא כמו בדרך כלל – מזרחה. בית העם היום בידי הארמנים והוא מופעל ככנסיה.
הליצאום – בית הספר – רח' עמק רפאים 3 ו – 5
ביה"ס הוקם בשנת 1878 כאשר סגל ההוראה עבר מיפו לירושלים. למדו בו מכיתה א' – י', חלקם מבני המושבה וחלקם ממושבות אחרות. הבנין הישן הוא הימני (5) כאשר החזית המדורגת שלו חודשה בתקופה הבריטית. הבנין החדש יותר הוא השמאלי (3) והוקם בשנת 1882. על הבנין השמאלי לכוון הרחוב הראשי יש שעון – סמל הדייקנות הגרמנית. בשנת 1905 הוקם ברחוב הנביאים בית ספר תיכון גרמני עבור כל הגרמנים בירושלים ולא רק לטמפלרים, ובבית ספר זה למדו עד כתה ז'. עם עלית הנאצים לשלטון הובאו מורים מגרמניה שהמירו את שעורי הדת בשעורים פוליטיים. בתקופת המנדט היו כאן משרדים ממשלתיים, ואחרי קום המדינה – המכון לסיבים.
מכאן נעבור לבית מתאוס פרנק.
איך מגיעים?
עוברים למדרכה הנגדית לבית הראשון, ואחר כך נמשיך לאורך המדרכה הזו.
בית מתאוס פרנק – רח' עמק רפאים 6
זה הבית הראשון במושבה שנבנה בשנת 1873 על ידי מתאוס פרנק הטוחן. הוא רכש את הקרקע עבור חותנו בשנת 1872. בדרכו ארצה מת החותן ופרנק מכר את האדמה לטמפלרים, שחילקו אותה לחלקות קטנות. על המשקוף חקוק eben ezer"" הלקוח מספר שמואל , ותאריך הבניה 1873. ליד הבית היתה תחנת הקמח של מתאוס. הבית הוא דוגמא לסגנון הכפרי-גרמני מסיבי של הבתים במושבה, ששולב בטכניקה מזרחית מקומית. בדרך כלל מהכניסה היה מסדרון אל הצד האחורי של הבית, שם היה המטבח. מתחת לבתים היה מרתף ליין ולפעמים היה שם חדר לפועל המקומי. שימו לב לסגנון החלונות והתריסים האופיני, ולארובות הלבנים. כן שימו לב לזויות הבנין בסגנון "ראש ופתין".
בית שמידט – רח' עמק רפאים 8
במתחם שלשה בתים. הראשון – סמוך לכביש, נבנה בשנת 1874. מאחוריו בית מהתקופה השניה של הטמפלרים – תקופת הבנים, נבנה בשנת 1928, ושימש להשכרה. האב היה ניקולאי שמידט השני שבא עם דור המייסדים. ביתו שימש גם פנימיה לתלמידי הליצאום. בנו ניקולאי שמידט השלישי היה כאביו בעל כרמים וסוחר יינות ואחרי מלחמת העולם הראשונה היה ראש המושבה עד שנת 1939. הבית השמאלי הקטן הושכר לנגר-אומן אפינגר.
בית פאול אברלה – רח' עמק רפאים 10
בעל הבית היה סוחר ויבואן מוצרים מגרמניה. על הבית תאריך הבניה – 1874 ועל המשקוף מופיע פסוק מתהילים פ"ז ב' : "אהב ה' שערי ציון מכל משכנות יעקב".
בית וילהלם אפינגר ויעקב אימברגר – רח' עמק רפאים 12
בית מיוחד בשל היותו דו משפחתי. בכניסה קשת כפולה עם עמוד דורי. המרפסת למעלה עומדת על גבי רילסים, ומעליה גמלון עץ אורגינלי. שנת הבניה רשומה על הבית – 1875. בצד הדרומי של הבית מבנה קטן בו גרה ניצולת שואה מבוגרת "חנה מנדל". טכנאים שבאו להתקין בביתה בשנת 1978 אנטנת טלויזיה מצאו שקית עם פרטי לבוש נאציים וכן אביזרים נאציים שונים שהיו שייכים לבעל הבית הטמפלרי.
בתי אימברגר – רח' עמק רפאים 14 ו – 16
בכניסה משקוף עם תאריכי הבניה של שני הבתים במתחם. הראשון, הקידמי, בן הדור הראשון – 1877, והשני, האחורי, בן הדור השני – 1926. במשקוף הבית הישן תאריך הבניה ופסוק מ"ישעיהו" ס' א': "קומי אורי כי בא אורך וכבוד ה' עליך זרח." בנו של אימברגר היה אדריכל וגר בבית עד שנת 1950 – כנראה אחרון הטמפלרים בירושלים.
בית פאולס – רחוב עמק רפאים 18
שייך היה לפאולה הופמן נכדתו של כריסטוף הופמן – המנהיג הדתי של המושבה. היתה בעלת בית מרקחת. בכניסה שנת הבניה ופסוק מ"תהילים" קכ"ב ו' – ז': "שאלו שלום ירושלם ישליו אהביך יהי שלום בחילך שלוה בארמנותיך".
משם נלך לבית זנדל
איך מגיעים?
עוברים למדרכה הנגדית וחוזרים אחורה לבית מספר 9.
בית תיאודור זנדל – רח' עמק רפאים 9
בכניסה – ראש אריה שהיה סמל המשפחה בעלת בתי מרקחת בגרמניה. תיאודור היה אדריכל ידוע ובין שאר הבתים שבנה בירושלים היו גם בנין בית ספר למל ובנינו הישן של בית החולים "שערי צדק". בבית התגוררו בשנים 1967 – 1968 המשורר יהודה עמיחי ואשתו חנה.
בית אוגוסט לנדרהולט – רח' עמק רפאים 7
נבנה בשנת 1875. קומת הקרקע הפכה עם הזמן לבית מרזח של המושבה, ובעל הבית גר מעליה. המרתף היה גדול ונועד לאיכסון היין.
נלך לביתו של אברהם פאסט.
איך מגיעים?
נכנס בסמטת פטרסון מיד אחרי בית לנדרהולט כאשר בית זה מימיננו והליצאום משמאלנו. נלך בסמטה ונפנה ימינה בסמטת מאוריציו גוטליב – סימטה צרה ויפה, ונצא לרחוב אדולף כרמיה ונפנה שמאלה. הבית הראשון משמאלנו הוא בית פאסט.
בית אברהם פאסט
אברהם פאסט היה נגר אומן שהגיע לירושלים בשנת 1869 והתגורר ב"משכנות שאננים". בית זה נבנה בשנת 1891 אז אליו עבר פאסט. כן היו בו כמה חדרים להשכרה. בין השאר גרו בחדרים אלה: תלמידים מהלוצאום, מהנדסי הרכבת שהוקמה בסמוך ופקידים אנגלים. פאסט נכנס אם כן לעסקי מלונאות והמלון המפורסם שהחזיק היה מלון פאסט בבנין גדול שעמד בכיכר צה"ל של היום, מול הפינה הצפון מערבית של החומה.
נלך לבית קיבלר
איך מגיעים?
עוברים את המדרכה ברחוב כרמיה ואחרי הפניה לרחוב סמטס נראה את בית קיבלר
בית קיבלר – רח' כרמיה 8 פינת רח' סמטס
זהו ביתו של הקצב קיבלר שעבר לגור בבית בשנת 1890. הבית התפרסם בגלל שדירה בו נרכשה על ידי אהוד אולמרט. בשנת 2003 נרכש הבנין על ידי חברת "אלומות". החברה רצתה להזיז את המבנה ובמגרש הריק שיתפנה לבנות עוד מבנה. התושבים בשכונה ורשויות השימור התנגדו. אהוד אולמרט קנה דירה בבית והואשם לכאורה על ידי התקשורת במתן הטבות לחברה תמורת הקלות ברכישה שלו. בינתיים ירד הסיפור מהכותרות לגמרי.
נמשיך לבית פרידריך אהמן.
איך מגיעים?
נמשיך ברחוב כרמיה לכוון מזרח עד דרך בית לחם. נפנה ימינה ונעמוד מול חזיתו של בית אהמן.
בית פרידריך אהמן – רחוב דרך בית לחם 22 פינת רחוב כרמיה.
בנין מפואר מאד בן הדור השני שנבנה על ידי בעל הבית שהיה אדריכל. בחזית גמלון מדורג. מולנו מגדלון מעוגל, המשמש בתוך הבנין פינת ישיבה מעוגלת בסלון. הבית נבנה בראשית המאה – 20. בשנת 1987 נבנה אגף דו קומתי מודרני מאחור, שאינו נראה מהכביש, ואינו מקלקל את החזות הטמפלרית של השכונה.
נמשיך לבית גוטליב בוירלה
איך מגיעים?
ממשיכים בדרך בית לחם ופונים ימינה ברחוב לויד ג'ורג'. משמאלנו אכסניה ומוסד חינוכי נוצרי של האחיות הבורומאיות. נעצור לרגע . נצלצל בפעמון הכניסה, ובדלפק הקבלה נבקש מפתח לבית הקברות הטמפלרי, אותו נקבל תמורת פיקדון של 100 שקל. נצא לרחוב ונמשיך הלאה נחצה את רחוב סמטס ונגיע לבית בוירלה.
בית גוטליב בוירלה – רח' לויד ג'ורג' 6
הבית היה שייך לאדריכל גוטליב בוירלה ונבנה בדור השני של הבניה במושבה. הבניה הסתיימה בשנת 1928. הבית מאד מיוחד שכן הוא מערבב סגנון גרמני עם מוטיבים מזרחיים כמו קשתות עגולות וארקדה בכניסה. בעל הבית בנה את מבנה הקולנוע הסמוך ושימש כבעלים שלו .
קולנוע סמדר – רח' לויד ג'ורג' 4
בית הקולנוע נבנה בשנת 1928 על ידי האדריכל גוטליב בוירלה. שמו הוחלף מספר פעמים. בתחילה נקרא "אוריינט" ויועד לחיילים בריטים. בשנת 1936 הופעל על ידי היהודי איתן בלקינד ונקרא "אפרת". בלחץ הנאצים בירושלים הוחלף המפעיל היהודי. המפעיל החדש היה ערבי נוצרי ובית הקולנוע נקרא "רג'נסי". אחרי מלחמת העצמאות נמסר הקולנוע לארבעה חיילים משוחררים מהם נשאר אחד – אריה צ'צ'יק. השם הוחלף ל"קולנוע סמדר" לאחר מכרז הצעות לשמות. צ'צ'יק הפעיל לבד את המקום עד לפטירתו בשנת 1983. המקום שייך ליורשיו ומופעל על ידי רשת "לב". זהו למעשה בית הקולנוע היחיד בירושלים שנשאר לאורך השנים. בתי הקולנוע הפועלים היום חדשים לגמרי.
מכאן נלך לבית הקברות הטמפלרי
איך מגיעים?
נמשיך ברחוב לויד ג'ורג' עד רחוב עמק רפאים ונפנה שמאלה עד לרחוב עמק רפאים 39. אימות שאנחנו במקום הנכון: מולנו צומת גדולה עם כניסה לרחוב רחל אימנו. אנו נמצאים ליד חומה ובה דלת ירוקה ומימינה כתוב: "templer-cemeterysinnce 1878" " templerfriedhof" נפתח את הדלת במפתח שקיבלנו וניכנס פנימה
בית הקברות הטמפלרי
בית הקברות הוקם ביזמה פרטית של אנה ברנר שמידט שבעלה פטר נפטר בגיל 30 בשנת 1878. בבית הקברות קבורים רבים מן האנשים שהכרנו בסיור. חפשו שמות מוכרים, וגם את הקבר הראשון במקום – זה של פטר שמידט. בצד שמאל נראה אנדרטת הנצחה חיילים ארץ ישראליים שנהרגו במלחמת העולם הראשונה. על מצבת הזיכרון המרכזית מונצחים חיילים מהמלחמה העולמית הראשונה והשניה וכן נפטרים שהובאו לכאן מהמושבות: יפו, שרונה ווילהלמה בין השנים 1952 – 1970. השטח הריק שלפני המצבה הוא קבר אחים. ישנם הרבה ילדים בין הנקברים כאן. רואים זאת לפי גודל המצבות. על חלק מהם כתוב :"auf wiedersehen" להתראות.
זה סוף סיור ה"מושבה הגרמנית" במסגרת "סיורים בירושלים", בו בחרתי את הבתים שענינו אותי……..נא לא לשכוח להחזיר את המפתח.