.
מתוך: "סיורים בירושלים"
מבוא
ה"נחלאות" הן שכונות שנמצאות במרכז העיר ירושלים, באיזור המכונה כיום "לב העיר". היום המשותף להם הוא המיקום הגיאוגרפי, והיותם מרוכזים על ידי מנהלת עירונית אחת.
למעשה בזמן הקמת שכונות אלה לא היה משותף ביניהם, וכל אחת הוקמה ביזמה של גוף אחר. לכל אחת היו מוסדות משלה, ועד משלה, בתי כנסת משלה , בורות מים משלה, תנור משלה וכד'…
תחילת הקמת השכונות היה בשנת 1875, שאז הוקמו "אבן ישראל ו"משכנות ישראל". השכונות האחרונות בגוש זה הוקמו בשנות ה – 20 וה – 30 של המאה ה – 20, ואלו הם שכונות הכורדים: "זכרון יוסף" ו"זכרון יעקב" הנמצאות מעל גן סאקר.
השכונות נבנו בטכניקה של פעם, ובמקסימום חיסכון, וזמן לא רב לאחר הקמתן מצב הבתים החל להתערער, מצב זה נמשך לאורך שנים, אבל החל משנות ה – 80 של המאה ה – 20 התחילו אנשים לגלות את הרומנטיקה של הסימטאות ואת הנוחות של המגורים במרכז העיר, ולשכונות היתה עדנה וגם מחיר המגורים במקום נסק מעלה מעלה.
במסגרת "סיורים בירושלים", נטייל בחלק היותר עתיק של ה"נחלאות"
איפה נתחיל את הסיור ל"נחלאות"?
נצא משוק מחנה יהודה בצומת הרחובות כי"ח ואגריפס ונלך לכיוון שכונת "אבן ישראל".
איך מגיעים?
יורדים ברחוב אגריפס מהשוק כלפי מזרח ופונים שמאלה בסמטת "משיח בורוכוף". לאחר מספר מטרים פונים ימינה בסמטה צרה שמובילה אותנו לחצר סגורה שבמרכזה מעין תיאטרון. זוהי "אבן ישראל"
תחילת הסיור – שכונת אבן ישראל
שכונת "אבן ישראל"
השכונה הוקמה בשנת 1875 כ"שכונת חברה" כלומר שכונה שנבנתה על ידי המשתכנים שהקימו חברת בניה. שמה בא לה מן הפסוק הלקוח מברכת יעקב ליוסף: "ותשב באיתן קשתו ויפוזו זרועי ידיו מידי אביר יעקב משם רועה אבן ישראל" (בראשית מ"ט כ"ד) השכונה היא שכונת חצר כאשר הבנינים יוצרים מעין ריבוע. השערים היו ננעלים בלילה ונפתחים ביום. במרכז החצר היו השרותים החיוניים כמו: בור ספיגה לביוב, חבלי הכביסה ומגרש המשחקים לילדים.
להרחבה – מאמר "שכונת אבן ישראל,
משם נלך ל"בית היתומים הספרדי".
איך מגיעים?
יוצאים משכונת אבן ישראל לסמטת משיח בורוכוף ומולנו נראה בנין מסיבי אליו נכנס.
בית היתומים הספרדי
בית היתומים נבנה על ידי עולי בוכרה: האחים בורוכוף ומשפחת יששכרוף. סיום הבניה היה בפסח 1908. הבנין בנוי סביב חצר גדולה אשר בה פועלים שני בתי כנסת. בקומה שניה בית כנסת מיוחד מאד שנקרא "בית כנסת אחדות ישראל על שם עולי הגרדום". בית כנסת זה מנציח את חללי האצ"ל והלח"י, לא רק בשלטי הזיכרון שעל קירותיו אלא גם בפעילות לאורך כל השנה. הזמן הטוב ביותר לבקר במקום הוא בשבת בבוקר בזמן התפילה.
נלך לשכונת סוכת שלום.
איך מגיעים?
נחזור לסמטת משיח בורוכוב ונלך לרחוב אגריפס, נפנה קצת לימין ומולינו בצד השני של הרחוב נראה שער קשתי. נכנס דרכו .
שכונת סוכת שלום
"שכונת מסחר" כלומר שכונה שנבנתה על ידי יזמים למטרות רווח. השכונה נבנתה בשנת 1888 ביזמתם של יעקב פרוטיגר הפרוטסטנטי ושני היהודים: שלום קונסטרום ויוסף נבון. שלשת היזמים האלו בנו מספר שכונות בירושלים וביניהם שכונת "מחנה יהודה". הסופר יעקב יהושע מספר על תושבי השכונה כאנשים פשוטים שעבדו קשה עבור פרנסתם, וקיימו שכונה יפה, נקיה ושלווה. אחד מדיירי שכונה זו היה אליעזר בן יהודה.
נלך לשכונת משכנות ישראל.
איך מגיעים?
חוזרים אל אזור הכניסה ל"סוכת שלום" ושם פונים בשביל רחב מערבה עד גרם מדרגות, איתו עולים לרחוב "סוכת שלום" פונים קצת ימינה ועולים במספר מדרגות קטן לצד שמאל. אנו נמצאים במרכז שכונת "משכנות ישראל"
שכונת משכנות ישראל
שכונה זו נוסדה בשנת 1875 כ"שכונת חברה" מתוך מגמה לבנות 144 דירות, אבל מכיון שלא היה ביקוש נבנו רק 44 דירות ושאר השטח ניתן לשכונת מזכרת משה הסמוכה. במרכז השכונה אליו הגענו אפשר לראות את שני בתי הכנסת בבנין בן שתי קומות, אם בית הכנסת התחתון פתוח כדאי להכנס. זהו אחד מבתי הכנסת הותיקים בעיר החדשה. שמו "בית אברהם". מימין לבית הכנסת כשפנינו אליו, אפשר לראות את המבנה ששימש כתנור מבנה נמוך מצופה באבנים דמויי ורוד, והיום הוא חלק מדירה. הרחבה עליה אנו עומדים היא בור המים השכונתי ואפשר לראות בבירור את פתחי השאיבה. גם כביסה תלו ברחבה זו. בקצה הרחבה נפנה שמאלה לתוך סמטה ציורית בשם רחוב אבולעפיה. נלך לאורכו עד רחוב ר' אריה לוין. הבית משמאל בצומת הוא ביתו של ר' אריה ובבית אחריו גר הוא וביתו עד שאשתו נפטרה ואז עבר לקיטון שבצומת.
ר' אריה לוין התפרסם כאבי האסירים בתקופת המנדט, בשל תרומתו להם ולמשפחותיהם. כן התפרסם בעשרות מעשי צדקה וחסד שעשה בימי חייו לטובת כל הציבור היהודי על כל גווניו.
מול ביתו נמצא בית משפחת צארום – משפחה שעלתה מתימן בשנת 1882 בעליה המכונה "אעלה בתמר" (בתמר= תרמ"ב = 1882) בקומה שניה בית הכנסת של המשפחה "נוה שלום" בו מתפללים בנוסח שאמי.
להרחבה מאמר על שכונת משכנות ישראל.
משם נלך ל"בתי גורל"
איך מגיעים?
חוזרים לסמטת אבולעפיה ופונים שמאלה בקצה הסמטה משמאל נמצאים "בתי גורל"
בתי גורל
שכונה תימנית קטנה בת 12 דירות למגורים, והדירה ה – 13 נבנתה עבור בית כנסת שנקרא בשם השכונה. את בית הכנסת נראה בקומה שניה, והבתים מסביב לרחבה הקטנה אלו "בתי גורל". בבית כנסת זה מתפללים בנוסח התימני – בלאדי. השכונה נבנתה בשנת 1885 עבור מספר משפחות תימניות שהתעקשו לגור במרכז העיר. התורמים והמסייעים היו יוסף נבון ו – ר' מרדכי אדלר מלונדון. שם השכונה נבע מהגורל שקבע מי יקבל דירה בשכונה ומי לא.
להרחבה מאמר על התישבות התימנים בירושלים
משם נלך לשכונת "מזכרת משה".
איך מגיעים?
פונים לאחור ברחוב אבולעפיה וברחוב ר' אריה לוין פונים שמאלה, חוצים את רחוב שומרון ונכנסים ל "מזכרת משה".
"מזכרת משה"
השכונה נבנתה בשנת 1885. כאשר מלאו למשה מונטיפיורי 90 שנה נתנו לו חבריו מתנה והיא קרן להנצחתו ולהנצחת אשתו. ההנצחה היתה בדמות חמש שכונות הנושאות את שמו. שכונת מזכרת משה היא אחת מהשכונות האלו. השכונה נועדה לאשכנזים, ותנאי הרכישה היו נוחים בעזרתה של הקרן. השכונה היא שכונת חצר מלבנית עם פתחים שנסגרו בלילה. כיום בחצר המרכזית יש מתקני משחקים אבל המבנה המקורי נשמר. גם מי שבונה ומשפץ עושה זאת תוך שמירה קפדנית על האופי המקורי של השכונה.
להרחבה מאמר על שכונת מזכרת משה.
משם נפנה לשכונת אהל משה.
