.
מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "ירושלים בראי ההיסטוריה"
.
אל מועט'ם האיובי הרס את החומה בשנת 1219 אבל למרות תיאורי ההרס ותאורי החומה החסרה, יש גם עדויות המציבות סימני שאלה לגבי עצמתו של ההרס.
מוג'יר א דין השופט וההיסטוריון המוסלמי כתב חיבור מקיף בשם "תולדות ירושלים וחברון". חיבור זה נכתב בין השנים 1495/6, ובו הוא מספר על השערים לעיר, ואין ספק שבמקום שיש שערים יש גם חומה.
ר' משה בסולה ביקר בירושלים בשנת 1523, והוא מספר:
"יש בירושלים ששה שערים, ודלתותיהם נעולות בלילה."
כן הוא כותב על: "שער אחד מצד ציון שיהודי שומר עליו , פותח וסוגר"
המסקנה לפי זה היא שכנראה היתה חומה רעועה ופרוצה, וההרס של אל מועט'ם האיובי לא היה טוטלי.
בתחילת התקופה העותומנית הסולטאן היה סולימן המפואר, והוא החליט לשקם את החומות. ההיסטוריונים חיפשו סיבות לשיקום הזה, ובין השאר הם מביאים את הנימוקים הללו:
א. היה חשש שמלך ספרד קרלוס החמישי מתכנן לחדש את מסעות הצלב, הן מסיבות דתיות נוצריות והן מסיבות כלכליות, שכן ארץ ישראל יושבת על הנתיב למזרח.
ב. סולימן רצה לחזק את ירושלים המוסלמית ולגרום להגירה אליה, ואכן בנין החומות החזיר לעיר אוכלוסיה שחששה לגור בה בגלל פירוזה.
ג. העיר היתה זקוקה להגנה מפני שבטי הבידואים שפשטו באיזור, והחומה אמורה היתה לעזור גם בפתרון בעיה זו. השערים צופו בריקועי פח, כדי שאויב פוטנציאלי לא יוכל להצית אותם ובעיקר שבטי הבידואים.
החומה עצמה אינה כה מסיבית כחומות ההקיפו את העיר בתקופות הקדומות. עביה בתחתיתה אינו עולה על 2.5 מ', לעומת עובי הגדול יותר מכפול בתקופה החשמונאית. ברור שנגד הפגזה רצינית חומות אלו לא היו יכולות לעמוד. אבל זה נותן רעיון נוסף לגבי סיבת בניתן:
ג. הסולטן רצה לפאר את העיר , את המקומות הקדושים, את האימפריה העותומנית ואת עצמו.
על העבודה הופקד אדריכל החצר של סולימן – סינן פחה. סינן התחיל את הקרירה שלו כקצין הנדסה בחיל היניצ'רים התורכי, ובתור שכזה בנה מבצרים חומות וגשרים ברחבי האימפריה. סולימן מינה אותו כאדריכל החצר שלו, ובמסגרת תפקידו היה אחראי לבנינם של כ – 400 מבנים, מהם מסגדים מפורסמים, הנימנים עם פאר האדריכלות המוסלמית בעולם. ליד שער יפו יש שני קברים עותומנים ששייכים לפי האגדה לאדריכלים שבנו את החומה. הם הומתו ונקברו כאן כיון ש – 1. לא הכניסו את הר ציון לתוך החומה. 2. כדי שלא יבנו במקום אחר חומה כל כך יפה. סינן פחה עצמו קבור באיסטנבול ליד מסגד סולימניה שם קבור סולימן פחה.
הנקודה היהודית בבנין החומה קשורה עם ר' אברהם קסטרו, מגולי ספרד, שהיה ממונה על מערכת גבית המיסים במצרים. משך שש שנים הוקדשו כל המיסים מארץ זו עבור מימון בנית החומה בירושלים.
החומה נבנתה בין השנים 1535 – 1541. הבניה החלה בצד הצפוני – החלש, משם לכוון מזרח, אחר כך לדרום, ולבסוף לצד המערבי – החזק, שהוגן על ידי המצודה.
אורכה של החומה כ – 4 ק"מ. הצד הארוך הוא הצפוני, אחריו הדרומי, אחריו המזרחי, והצד הקצר ביותר הוא המערבי.
גובהה נע בין שישה ל – 14 מטר, בהתאם לטופוגרפיה ולגובה הסלע הטבעי עליו היא בנויה. יוצאת דופן היא הפינה הדרום מזרחית של הר הבית, המכונה קרן העופל, שגובהה 48 מטר. כאמור לעיל עביה של החומה בבסיסה כ – 2.5 מטר.
בחומה 34 מגדלים המשמשים כעין חדרי משמר, והבולטים מן החומה חוצה כדי לאפשר תצפית ואפשרות הגנה הקפית טובות יותר. מגדלים אלה גבהם כגובה החומה ואינם מתנשאים מעליה.
על החומה שביל עבור זקיף מפטרל, יש בה שיניות, וכן היא מצוידת בחרכי ירי. סביב לחומה אפשר להבחין בעיטורים שונים, רובם בצורת עיגול עם דוגמא מסוגננת, כאשר אפשר להבחין גם בקישוטים בצורת "מגן דוד". ליד השערים נוכל להבחין בגובה החומה ב"מיצדיות", מהן נהגו בימים עברו לשפוך שמן רותח על ראשי המתקיפים. בחומת סולימן המיצדיות הן כנראה לקישוט בלבד. סביב לחומה ועיקר באיזור השערים ישנם כתובות המנציחות את בונה החומה ומפארות אותו ואת פעלו.
בחומה שמונה שערים הבולטים ממנה כלפי פנים או כלפי חוץ:
שער האריות, שער שכם, שער הרחמים ושער ציון, בולטים כלפי פנים, שער יפו ושער האשפות בולטים החוצה. שער הפרחים בולט הן כלפי פנים והן כלפי חוץ. יש לציין ששערי האריות האשפות ושער הפרחים, אינם ניראים כיום כפי שנראו בסוף הבניה.
השערים בנויים בצורת האות "ר", כלומר הכניסה והיציאה הם בזוית, והסיבה היא על מנת להקשות את הפריצה לעיר דרך השערים. שער שכם היפה והמפואר מבין כל השערים שבוניו יעדו אותו לכניסה הראשית לעיר, בנוי בצורת זוית כפולה. השער החדש בפינה הצפון מערבית של החומה, אין בו בית שער כלל, והמעבר דרכו ישיר, שכן הוא נפרץ רק בסוף המאה ה – 19, למעלה מ – 300 שנה לאחר הקמת השערים האחרים, שיקולי התיכנון שלו היו שונים, והוא נועד לאפשר גישה נוחה מהמרכז הקתולי – צרפתי שהיה מחוץ לחומה בדמות: בית החולים סנט לואי, אכסנית הנוטרדאם דה פראנס ועוד, עם הרובע הנוצרי שבתוך העיר.
שער נוסף שאינו דומה לשערים האחרים הוא שער הרחמים שנבנה מאות שנים לפני השערים העותומניים.
רוצים להצטרף לסיור עצמאי על הסודות של החומה? לחצו כאן: סיור עצמאי סביב החומה