.
מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "שכונות בירושלים"
.
שכונת בתי מחסה
.
בערך באותו זמן בו נוסדה השכונה הראשונה בירושלים שמחוץ לחומה – משכנות שאננים, נבנתה עוד שכונה בתוך החומה. שכונה זו נקראה: "בתי מחסה לעניים בהר ציון", או בקיצור "בתי מחסה".תחילת בנינה היה בשנת 1860.
היזמה לבנין שכונה זו, היחידה שקמה בתוך החומות, היתה של אנשי כולל הו"ד.
התהליך שהביא להקמת כולל זה, והכוללים שבאו בעקבותיו היה כדלהלן:
האשכנזים שהגיעו לירושלים בתחילת המאה ה – 19, היו סמוכים בתחילת דרכם על שולחן העדה הספרדית, ולאט לאט התארגנו בכולל משלהם (כולל – קהל, ציבור, עדה). מטרתו העיקרית של הכולל היתה לדאוג שכספי החלוקה יגיעו אליהם לפי גדלם באוכלוסיה, ובהתאם למקורות הכספים. בשנת 1836 פרשו אנשי גרמניה והולנד (ראשי תיבות – הו"ד – הולנד ודויטשלנד) מתוך כולל האשכנזים הכללי, מתוך מגמה שהכספים שנאספו מארצות אלה, שהיו ארצות עשירות, יגיעו לאנשיהם, ובכך תגדל חלוקתם. פריצת גדר זו, סללה את הדרך להווצרות עשרות כוללים, כאשר אלו דאגו לאנשים שהגיעו מארץ, מחוז או עיר המוצא של הכולל. לדוגמא :כולל שומרי החומות (הונגרין), כולל ורשא, כולל הורדנא וכו'.
בין גבאי כולל הו"ד תפס מקום חשוב הרב ד"ר עזריאל הידלסהיימר,שישב אז ברבנות בעיירה הונגרית קטנה בשם אייזנשטאט. הוא היה היוזם העיקרי בהקמת בתי מחסה.
כדי לממש את רעיון בנין השכונה, היה צריך לשכנע את הגוף שגייס כספים במערב אירופה עבור אנשי א"י – "ועד הפקידים והאמרכלים" שישב באמסטרדאם. לא בנקל הצליחו לשכנע את אנשי הועד, שכן הללו חששו שגיוס כספים למטרה זו, תפגע בחלוקה באופן כללי, והאנשים הקטנים והפשוטים יאבדו את פרנסתם בגלל הרעיון הגדול.
בסופו של דבר הסכימו אנשי הועד, כאשר אחד התנאים שהציבו ליזמים היה: שלא רק אנשי כולל הו"ד יגורו בשכונה העתידה להבנות.
בירושלים היה מגרש גדול וריק בדרומו של הרובע היהודי, שהיה רשום על שמו של יוסף פרץ – יהודי ספרדי שנפטר. את המגרש קנה בשליחות הכולל מאיר שיינבאום, שעלה מהונגריה, והיה חבר בהנהלת הכולל. (בתחילת דרכו היו בכולל גם יהודים יוצאי הונגריה ) מאיר שיינבאום העביר את המגרש לד"ר הידלסהיימר ולכולל הו"ד, כאשר לצורך ביצוע העיסקה, חייבים היו אנשי הכולל למשכן את חלוקתם.
הקונסולים של אוסטריה ופרוסיה גם כן הוכנסו לתוך הענין, שכן חסותם הבטיחה אי התערבות מצד התורכים. קונסול אוסטריה, "פיצמנו", אף פיקח באופן ישיר על הבניה כאשר זו החלה.
לאחר שקנו מגרש היה צורך לגייס כסף עבור הבניה, ולצורך זה פורסם קול קורא המסביר את הצורך הדחוף בהקמת השכונה.
וכך נאמר בקול הקורא כפי שפורסם בעיתון המגיד 29/3/1859:
"גרים אנו עתה בארצנו. נחלתנו נהפכה לזרים, בתינו לישמעלים, ואנחנו מעלים שכר בעד בתינו לבני דודינו. ואנחנו מסתפקים בצמצום לקיום הנפש, וכל חיינו תלויים מנגד על אחינו מרחמנו שבחוץ לארץ. הם ממציאים לנו טרף מזון ומחיה להחזיק ישיבתנו בארצות החיים, וה' ישלם גמולם בידו הטובה. ואנחנו אנשי עדת ילידי מדינות אשכנז והנילווים אליהם…..(החלטנו) לבנות בית תפילה ובתי מחסה לעניים והכנסת אורחים בהר הקודש ציון וירושלים ת"ו, קמנו ונתעודד…..והקרה ה' לפנינו מקרה טהור, חלקת שדה מחרבות ירושלים…..וחשנו לקנותה פן יקדימנו אחר, כי רבים המתאווים לענין הנכבד הזה."
בעיתון היזרעליט (15/5/1860) התפרסמו רשמי סיור במקום של פרופ' רות מאוניברסיטת ברלין, וכך הוא סיפר:
"סיירתי וביקרתי בשכונות היהודים במזרחה של הר ציון, ומצאתי שם במקום מעונות לבני אדם – חורים אפלים, אשר באירופה אפילו לבהמות היו פסולים. לעומת זאת המגרש שנקנה בימים אלה ע"י חברת אנשים מגרמניה, מוכשר ומסוגל בכל אופן לתכלית ההתישבות. המגרש משתרע בדרומה של הר ציון, הנשקף על פני הר הזיתים ונחל קידרון, סמוך לחומות העיר מבפנים, פתוח לרוחות נושבות המטהרות את האויר. אף את מי הגשמים אפשר להטות ולקלוט על נקלה בבורות ובארות הנמצאות כאן בשפע."
לגבי העברת הבעלות לאנשי כולל הוד, וילנאי מספר אגדה לפיה העמידו הערבים שומר ליד משרד רישום המקרקעין התורכי, לבל תתבצע העיסקה. ביום הכיפורים לא הגיע השומר שלא חשש שביום זה תועבר הבעלות, אבל דוקא אז היא נעשתה לפי בבלי גיטין ח: ושם נאמר: "הקונה שדה בסוריה כקונה בפרברי ירושלים…..שכותבים עליו אונו (שטר מכירתו) ואפילו בשבת….משום ישוב ארץ ישראל."
לגיוס הכסף עבור הבניה יצאו השליחים דחופים לכל רחבי תבל, כאשר העסקן העיקרי במבצע היה ר' עזריאל הויזדורף, שאף הוא יצא לחו"ל לגייס כספים. שליחים אלה הגיעו בין השאר לאמריקה ולאוסטרליה, ומספרים שאפילו נוצרים תרמו לענין זה.
בשנת 1862 כבר עמדו שמונה דירות, ויוסף ריבלין כתב בהתלהבותו שיר:
"הנה נא הואלנו לבוא שעריך בתודה
אף גילה ורנן
בגמר הבתים ארבעה שהם שמונה
הבנויים לתלפיות על חלקת נחלתינו על הר ציון
להרנין כל ישרי לב
הששים אתנו משוש
בקוממיות חורבת הר ציון ששמם"