מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "ירושלים בראי ההיסטוריה"
מערת אבה
כאשר בנה רפאל דילרוזה את ביתו בשכונת גבעת המבתר גילה בשנת 1970 פתח של מערה בצוק שמתחת לבית. המערה נמצאת כ – 5 מטרים מתחת למפלס ביתו ויורדים אליה בסולם. למערה שני חדרים ומעבר ביניהם. בחדר הראשון (1) כעין שולחן כאשר לידו ומתחתיו חצוב כוך – מעין בור, ובו היתה גלוסקמה מעוטרת מאד עם עצמות וגולגולת ערופה.
מהחדר הראשון ישנו מעבר אל החדר השני ובו גומחה שמעליו נרשמה כתובת בגודל 65X85 ס"מ. מהחדר השני נמשכת תעלה צרה החוצה שגם מכניסה אור.
הכתובת היא בכתב עברי עתיק ובארמית וזה תרגומה לעברית:
"אני אבה בן הכהן אלעזר בן אהרון הגדול,
אני אבה המעונה הנרדף
שנולד בירושלים וגלה לבבל
והעלה את מתתיהו בן יהודה
וקברתיו במערה שקניתי בשטר"
מיהו אותו אבה איננו יודעים אבל הוא היה יהודי – כהן שנסע לבבל והעלה את עצמות מתיתיהו בן יהודה וקבר אותם במערה קיימת אותה קנה בשטר.
השאלה מיהו אותו מתיתיהו בן יהודה ומה היה כל כך חשוב ליסוע לבבל ולהעלות את עצמותיו.
המלך החשמונאי האחרון היה (מתיתיהו) אנטיגונוס בן (יהודה) אריסטובולוס.
כאשר ניצח הורדוס את אנטיגונוס, היגלה אותו לאנטיוכיה, שם הומת בפקודת מרקוס אנטוניוס לפי בקשתו של הורדוס, שפחד שאם יגיע אנטיגונוס אל הסנאט הרומי יעדיפו אותו על פניו שכן אנטיגונוס הוא מגזע המלוכה (בית חשמונאי) והורדוס לא, מה גם שבית חשמונאי לא מרדו ברומאים. אנטיגונוס הוצא להורג וראשו נערף.
וכך מספר יוסף בן מתיתיהו (קדמוניות היהודים ספר 15 א' 9.)
"אנטוניוס הוציא להורג בקרדום את אנטיגונוס היהודי, שהובא לאנטיוכיה, ונראה שהוא הראשון מן הרומאים, שהוציא להורג בקרדום מלך, מפני שסבור היה שאי אפשר באופן אחר לשנות דעתם של היהודים שיקבלו את הורדוס אשר הוקם למלך תחתיו……."
את הרעיון שמדובר במלך החשמונאי האחרון העלה פרופ' י"מ גרינץ, ופרופ' ניקו האס האנתרופולוג אישר שאכן מדובר בגבר גבוה כבן 20 שראשו נערף במכשיר חד. אבל צריך גם להעיר שלא כל החוקרים מסכימים בדבר זהותו של הנקבר על ידי אבה.
הגלוסקמה הועברה למוזיאון ישראל ומוצגת שם עם הכתובת, והעצמות נשלחו לדנמרק בעיקר לצורך תצוגה.
לאחר זמן רפאל דילרוזה קיבל מכתב רישמי מיוסף נווה – הארכיאולוג של ירושלים בדבר סיום הבדיקה ומסירת האחריות על האתר לרשותו של דילרוזה.
תפנית מעניינת קרתה בשנת 1982 כאשר דילרוזה בבדיקה מקרית גילה בור שכוסה בחומר תחוח בחדר מספר שתיים ובתוך הבור גלוסקמה נוספת ובתוכה עצמות וההשערה היא שאלו עצמותיו של הקובר (אבה). הרשויות המוסמכות הוכנסו בסוד העניין אבל לא ממש גילו עניין בממצא החדש והגלוסקמה נשארה ברשותו של דילרוזה.
ההשערה היא אם כן שאבה נסע לאנטיוכיה והביא את עצמותיו של מתיתיהו בן יהודה וקבר אותם במערה שהיתה ברשותו בחדר 1 שהיה בשלב זה החדר היחיד. הוא חפר חדר נוסף (2) והציב בו את הכתובת ולימים כאשר נפטר הונח בחדר השני. כלומר שני החדרים לא נבנו ביחד אלא חדר 1 קדום שנחפר לפני אבה ואולי אף בימי בית ראשון וחדר שני שנחפר בימי בית שני בצמידות לחדר הראשון.
בשנת 1990 הוחזרו העצמות מדנמרק ונקברו בחדר 1 בתוך הבור. הגלוסקמא המפוארת נשארה במוזיאון ישראל.
לגבי התעלה היוצאת מחדר 2 החוצה, יש השערה שהיא נועדה להכניס אור או לסלק את הטומאה. כמו שנאמר בברייתא לגבי קברי בית דוד וחולדה הנביאה בתוספתא בבא – בתרא א' יא':
"אין מקיימים בה (כלומר בירושלים) קברות חוץ מקברי בית דוד וחולדה הנביאה, שהם מימות נביאים ראשונים. וכשפינו את הקברות מדוע לא פינום? אמרו מחילה היתה שם שהיתה מוציאה הטומאה לנחל קידרון. אמרו לו, והלא קבר בית דוד וחולדה הנביאה היו בירושלים ולא נגע בהם אדם מעולם? אמר להם, משם ראיה, מחילה היתה להם והיתה מוציאה הטומאה לנחל קידרון."
תמונות נוספות:
רפאל דילרוזה מאפשר ביקור במערה בשילוב עם הרצאה בה הוא משלב גם חוויות אישיות ממלחמת ששת הימים וספור משפחתו בעלת שורשים עמוקים בהסטוריה של ירושלים.
לתיאום טל – 052-8808644