מתוך: "סיורים בירושלים"
עד 1860 כל יהודי ירושלים חיו ברובע היהודי וגם כאשר העיר התפשטה אל מעבר לחומות היה הרובע יחידה שהתנהלה עצמאית. היהודים חיו בחצרות ורוב חייהם התנהלו בתוך החצר. החצר היתה בדרך כלל צפופה ובה היה בור המים, בור הספיגה לביוב וחבלי הכביסה המשותפים לכל יושבי החצר. בתוך החצר שמחת היחיד היתה שמחת כולם וצערו צער כולם. הדירות ברוב המקרים היו שייכות לבעל בית ערבי שהשכיר את החצר ליהודי אחד והוא השכיר את הדירות לדיירי החצר. השוכר נקרא "בעל החזקה" ויהודי אחר לא יכול היה לנשל אותו.
ברובע היהודי היו בתי כנסת רבים בהם התפללו היהודים, כל אחד לפי מנהגי עדתו. הקמת בתי הכנסת לא היתה פשוטה ונתקלה בבעיות לא קלות .
מעבר לכך היו ברובע מוסדות שטיפלו בבעיות השונות של תושבי הרובע. ברובע היה מושב זקנים, גמילות חסדים, תלמודי תורה, ,ישיבות, בתי תמחוי, בתי ספר, בתי חולים ובתי דין וכל מה שישוב צריך כדי לקיים חיים שוטפים.
הסיור מנסה לסקר את מכלול חייהם של תושבי הרובע על הצדדים השונים שבו, כדי לתת תמונה כוללת של הוואי החיים היהודיים ברובע היהודי בתקופה שלפני מלחמת השחרור.
