מתוך: "סיורים בירושלים"
החל מהתקופה החשמונאית ועד לתקופה הרומית נבנתה ליד ירושלים מערכת הובלת מים שסיפקה מים לעיר שגדלה, ומשכה אליה הרבה עולי רגל, ומערכות המים שלה לא עמדו בדרישה. הרעיון היה להוביל מים ממקום גבוה (איזור גוש עציון של היום) למקום נמוך (ירושלים). מי המעינות של גוש עציון נאספו בעזרת שתי אמות ראשיות (אמת הערוב ואמת הביאר) לשלש בריכות הנקראות "בריכות שלמה" בואדי ארטס, ומשם הובלו בשתי אמות מים (האמה העליונה והאמה התחתונה) לירושלים. האמה העליונה הגיעה לבריכת ממילא ומשם לבריכת אמיגדלון שליד שער יפו (הנקראת כיום בריכת חיזקיהו), והאמה התחתונה הגיעה להר הבית. המים הגיעו בגרביטציה ועקפו מכשולים בשיטות שהיו נהוגות באותם ימים. חלקים מהאמות פשוט עקפו את המכשולים ולכן יש בהם הרבה פיתולים. חלקים מהאמות נחפרו כמנהרות, וכמובן גם נעזרו בגשרים כדי להתגבר על מעבר בואדיות. במקומות מסוימים עברו על פני ואדיות בעזרת צינור אטום שירד אל הואדי ועלה בצד השני, כאשר המים עוברים את הואדי לפי חוק כלים שלובים (סיפון) . חפירת המנהרות נעשתה בעזרת פירים שירדו מפני השטח אל המנהרה הנחפרת. פירים אלו הכניסו אויר למנהרה וגם דרכם פונה החומר שנחצב בכרית המנהרה.
בסיור זה נספר את סיפורן של אמות המים ונעקוב אחרי האמה התחתונה ממקום כניסתה למנהרת ארמון הנציב דרך יער השלום לכוון העיר העתיקה. נוכל לראות את שיטות העבודה לפני 2000 שנה ונדון בבעיות שעמדו אז בפני המתכננים ודרכי פתרונן. משך השנים היו צריכים לתחזק את האמות וזה לא היה פשוט וגם על זה נשוחח. הסיור עובר, בין השאר, במנהרה שנחפרה מתחת לרכס ארמון הנציב ומשם לאורך הטיילת כאשר אנו צופים כל הזמן לעבר הנוף הקסום של העיר העתיקה וסביבותיה.
להרחבה על הסיור בעקבות אמת המים התחתונה בירושלים יש להקיש כאן
