ירושלים במהלך הדורות – תקופת בית ראשון

 

מתוך: "מאמרים על ירושלים" > ירושלים במהלך הדורות

 

שלמה
שלמה היה ידוע במפעלי הבניה שלו שגולת הכותרת שלהם היה בנית בית המקדש הראשון. לצורך כך הכביד שלמה את העול הכספי על התושבים:
"וְזֶה דְבַר-הַמַּס אֲשֶׁר-הֶעֱלָה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת-בֵּית יְהוָה וְאֶת-בֵּיתוֹ וְאֶת-הַמִּלּוֹא וְאֵת חוֹמַת יְרוּשָׁלִָם". (מלכים א' ט' ט"ו)
לפי אחת הפרשנויות המילוא הוא האוכף שחיבר בין עיר דוד והר המוריה. אוכף זה היה צר ומכיון ששלמה פיתח את הר הבית והשטח שמדרומו (העופל), הוא הרחיב את המעבר בין העיר המיושבת וקרית השלטון והמקדש. כדי להרחיב את העיר צפונה היו צריכים לפרוץ את חומת דוד כלפי צפון ואולי זה נקרא "פרץ דוד".:
"שְׁלֹמֹה בָּנָה אֶת-הַמִּלּוֹא סָגַר אֶת-פֶּרֶץ עִיר דָּוִד אָבִיו" (שמואל א' י"א כ"ז)
בשטח שמדרום להר הבית הקים שלמה את קרית השלטון המפוארת שלו:
"א וְאֶת-בֵּיתוֹ בָּנָה שְׁלֹמֹה שְׁלֹשׁ עֶשְׂרֵה שָׁנָה וַיְכַל אֶת-כָּל-בֵּיתוֹ. ב וַיִּבֶן אֶת-בֵּית יַעַר הַלְּבָנוֹן מֵאָה אַמָּה אָרְכּוֹ וַחֲמִשִּׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה קוֹמָתוֹ עַל אַרְבָּעָה טוּרֵי עַמּוּדֵי אֲרָזִים וּכְרֻתוֹת אֲרָזִים עַל-הָעַמּוּדִים. ג וְסָפֻן בָּאֶרֶז מִמַּעַל עַל-הַצְּלָעוֹת אֲשֶׁר עַל-הָעַמּוּדִים אַרְבָּעִים וַחֲמִשָּׁה חֲמִשָּׁה עָשָׂר הַטּוּר. ד וּשְׁקֻפִים שְׁלֹשָׁה טוּרִים וּמֶחֱזָה אֶל-מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. ה וְכָל-הַפְּתָחִים וְהַמְּזוּזוֹת רְבֻעִים שָׁקֶף וּמוּל מֶחֱזָה אֶל-מֶחֱזָה שָׁלֹשׁ פְּעָמִים. ו וְאֵת אוּלָם הָעַמּוּדִים עָשָׂה חֲמִשִּׁים אַמָּה אָרְכּוֹ וּשְׁלֹשִׁים אַמָּה רָחְבּוֹ וְאוּלָם עַל-פְּנֵיהֶם וְעַמֻּדִים וְעָב עַל-פְּנֵיהֶם. ז וְאוּלָם הַכִּסֵּא אֲשֶׁר יִשְׁפָּט-שָׁם אֻלָם הַמִּשְׁפָּט עָשָׂה וְסָפוּן בָּאֶרֶז מֵהַקַּרְקַע עַד-הַקַּרְקָע. ח וּבֵיתוֹ אֲשֶׁר-יֵשֶׁב שָׁם חָצֵר הָאַחֶרֶת מִבֵּית לָאוּלָם כַּמַּעֲשֶׂה הַזֶּה הָיָה וּבַיִת יַעֲשֶׂה לְבַת-פַּרְעֹה אֲשֶׁר לָקַח שְׁלֹמֹה כָּאוּלָם הַזֶּה. ט כָּל-אֵלֶּה אֲבָנִים יְקָרֹת כְּמִדּוֹת גָּזִית מְגֹרָרוֹת בַּמְּגֵרָה מִבַּיִת וּמִחוּץ וּמִמַּסָּד עַד-הַטְּפָחוֹת וּמִחוּץ עַד-הֶחָצֵר הַגְּדוֹלָה. י וּמְיֻסָּד אֲבָנִים יְקָרוֹת אֲבָנִים גְּדֹלוֹת אַבְנֵי עֶשֶׂר אַמּוֹת וְאַבְנֵי שְׁמֹנֶה אַמּוֹת. יא וּמִלְמַעְלָה אֲבָנִים יְקָרוֹת כְּמִדּוֹת גָּזִית וָאָרֶז. יב וְחָצֵר הַגְּדוֹלָה סָבִיב שְׁלֹשָׁה טוּרִים גָּזִית וְטוּר כְּרֻתֹת אֲרָזִים וְלַחֲצַר בֵּית-יְהוָה הַפְּנִימִית וּלְאֻלָם הַבָּיִת.
מלכים א' ז' א – י"ב)
גולת הכותרת במפעליו היתה בנית בית המקדש בהר המוריה במקום שבו הקריב דוד אביו בעת המגפה קרבן:
א וַיָּחֶל שְׁלֹמֹה לִבְנוֹת אֶת-בֵּית-יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם בְּהַר הַמּוֹרִיָּה אֲשֶׁר נִרְאָה לְדָוִיד אָבִיהוּ אֲשֶׁר הֵכִין בִּמְקוֹם דָּוִיד בְּגֹרֶן אָרְנָן הַיְבוּסִי. ב וַיָּחֶל לִבְנוֹת בַּחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי בַּשֵּׁנִי בִּשְׁנַת אַרְבַּע לְמַלְכוּתוֹ. (דברהי"ב ג' א' – ב')
לאחר 7 שנים שלמה סיים:
"א וַיְהִי בִשְׁמוֹנִים שָׁנָה וְאַרְבַּע מֵאוֹת שָׁנָה לְצֵאת בְּנֵי-יִשְׂרָאֵל מֵאֶרֶץ-מִצְרַיִם בַּשָּׁנָה הָרְבִיעִית בְּחֹדֶשׁ זִו הוּא הַחֹדֶשׁ הַשֵּׁנִי לִמְלֹךְ שְׁלֹמֹה עַל-יִשְׂרָאֵל וַיִּבֶן הַבַּיִת לַיהוָה."( מלכים א' ו' א')
לח וּבַשָּׁנָה הָאַחַת עֶשְׂרֵה בְּיֶרַח בּוּל הוּא הַחֹדֶשׁ הַשְּׁמִינִי כָּלָה הַבַּיִת לְכָל-דְּבָרָיו וּלְכָל-מִשְׁפָּטָו וַיִּבְנֵהוּ שֶׁבַע שָׁנִים.(מלכים א' ו' ל"ח)
" וַתִּשְׁלַם כָּל-הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר עָשָׂה הַמֶּלֶךְ שְׁלֹמֹה בֵּית יְהוָה וַיָּבֵא שְׁלֹמֹה אֶת-קָדְשֵׁי דָּוִד אָבִיו אֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הַזָּהָב וְאֶת-הַכֵּלִים נָתַן בְּאֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה". (מלכים א' ז' נ"א) (דברהי"ב ה' א')
בית המקדש מעצים את מרכזיותה של ירושלים כעיר הבירה וכעיר המקדש של הממלכה המאוחדת ושל העם היהודי כולו על כל שבטיו.

פיצול הממלכה
לאחר תקופתו של שלמה היא תקופת הממלכה המאוחדת, התפצלה המדינה לשתי מדינות: יהודה וישראל. בראש מדינת ישראל עמד ירבעם ובראש מדינת יהודה עמד רחבעם – בנו של שלמה. את הסיבה לפיצול מביא ספר מלכים כאשר הפיצול עצמו מוצג על ידי הנביא במשל של קריעת שמלה חדשה:
"וַיְהִי בָּעֵת הַהִיא וְיָרָבְעָם יָצָא מִירוּשָׁלִָם וַיִּמְצָא אֹתוֹ אֲחִיָּה הַשִּׁילֹנִי הַנָּבִיא בַּדֶּרֶךְ וְהוּא מִתְכַּסֶּה בְּשַׂלְמָה חֲדָשָׁה וּשְׁנֵיהֶם לְבַדָּם בַּשָּׂדֶה. ל וַיִּתְפֹּשׂ אֲחִיָּה בַּשַּׂלְמָה הַחֲדָשָׁה אֲשֶׁר עָלָיו וַיִּקְרָעֶהָ שְׁנֵים עָשָׂר קְרָעִים. לא וַיֹּאמֶר לְיָרָבְעָם קַח-לְךָ עֲשָׂרָה קְרָעִים כִּי כֹה אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי קֹרֵעַ אֶת-הַמַּמְלָכָה מִיַּד שְׁלֹמֹה וְנָתַתִּי לְךָ אֵת עֲשָׂרָה הַשְּׁבָטִים. לב וְהַשֵּׁבֶט הָאֶחָד יִהְיֶה-לּוֹ לְמַעַן עַבְדִּי דָוִד וּלְמַעַן יְרוּשָׁלִַם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי בָהּ מִכֹּל שִׁבְטֵי יִשְׂרָאֵל. לג יַעַן אֲשֶׁר עֲזָבוּנִי וַיִּשְׁתַּחֲווּ לְעַשְׁתֹּרֶת אֱלֹהֵי צִדֹנִין לִכְמוֹשׁ אֱלֹהֵי מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם אֱלֹהֵי בְנֵי-עַמּוֹן וְלֹא-הָלְכוּ בִדְרָכַי לַעֲשׂוֹת הַיָּשָׁר בְּעֵינַי וְחֻקֹּתַי וּמִשְׁפָּטַי כְּדָוִד אָבִיו. לד וְלֹא-אֶקַּח אֶת-כָּל-הַמַּמְלָכָה מִיָּדוֹ כִּי נָשִׂיא אֲשִׁתֶנּוּ כֹּל יְמֵי חַיָּיו לְמַעַן דָּוִד עַבְדִּי אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי אֹתוֹ אֲשֶׁר שָׁמַר מִצְו‍ֹתַי וְחֻקֹּתָי. לה וְלָקַחְתִּי הַמְּלוּכָה מִיַּד בְּנוֹ וּנְתַתִּיהָ לְּךָ אֵת עֲשֶׂרֶת הַשְּׁבָטִים. לו וְלִבְנוֹ אֶתֵּן שֵׁבֶט-אֶחָד לְמַעַן הֱיוֹת-נִיר לְדָוִיד-עַבְדִּי כָּל-הַיָּמִים לְפָנַי בִּירוּשָׁלִַם הָעִיר אֲשֶׁר בָּחַרְתִּי לִי לָשׂוּם שְׁמִי שָׁם. לז וְאֹתְךָ אֶקַּח וּמָלַכְתָּ בְּכֹל אֲשֶׁר-תְּאַוֶּה נַפְשֶׁךָ וְהָיִיתָ מֶּלֶךְ עַל-יִשְׂרָאֵל. לח וְהָיָה אִם-תִּשְׁמַע אֶת-כָּל-אֲשֶׁר אֲצַוֶּךָ וְהָלַכְתָּ בִדְרָכַי וְעָשִׂיתָ הַיָּשָׁר בְּעֵינַי לִשְׁמוֹר חֻקּוֹתַי וּמִצְו‍ֹתַי כַּאֲשֶׁר עָשָׂה דָּוִד עַבְדִּי וְהָיִיתִי עִמָּךְ וּבָנִיתִי לְךָ בַיִת-נֶאֱמָן כַּאֲשֶׁר בָּנִיתִי לְדָוִד וְנָתַתִּי לְךָ אֶת-יִשְׂרָאֵל. לט וַאעַנֶּה אֶת-זֶרַע דָּוִד לְמַעַן זֹאת אַךְ לֹא כָל-הַיָּמִים. {ס} מ וַיְבַקֵּשׁ שְׁלֹמֹה לְהָמִית אֶת-יָרָבְעָם וַיָּקָם יָרָבְעָם וַיִּבְרַח מִצְרַיִם אֶל-שִׁישַׁק מֶלֶךְ-מִצְרַיִם וַיְהִי בְמִצְרַיִם עַד-מוֹת שְׁלֹמֹה. {ס} מא וְיֶתֶר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה וְכָל-אֲשֶׁר עָשָׂה וְחָכְמָתוֹ הֲלוֹא-הֵם כְּתֻבִים עַל-סֵפֶר דִּבְרֵי שְׁלֹמֹה. מב וְהַיָּמִים אֲשֶׁר מָלַךְ שְׁלֹמֹה בִירוּשָׁלִַם עַל-כָּל-יִשְׂרָאֵל אַרְבָּעִים שָׁנָה. מג וַיִּשְׁכַּב שְׁלֹמֹה עִם-אֲבֹתָיו וַיִּקָּבֵר בְּעִיר דָּוִד אָבִיו וַיִּמְלֹךְ רְחַבְעָם בְּנוֹ תַּחְתָּיו. (מלכים א' י"א כ"ט – מ"ג).
אחד הדברים שירבעם היה צריך לעשות הוא לנתק את הזיקה של ממלכת ישראל מירושלים שהיתה בשטחו של היריב – יהודה. הוא מארגן בירה חדשה וגם שני מקומות פולחן חדשים:
"כה וַיִּבֶן יָרָבְעָם אֶת-שְׁכֶם בְּהַר אֶפְרַיִם וַיֵּשֶׁב בָּהּ וַיֵּצֵא מִשָּׁם וַיִּבֶן אֶת-פְּנוּאֵל. כו וַיֹּאמֶר יָרָבְעָם בְּלִבּוֹ עַתָּה תָּשׁוּב הַמַּמְלָכָה לְבֵית דָּוִד. כז אִם-יַעֲלֶה הָעָם הַזֶּה לַעֲשׂוֹת זְבָחִים בְּבֵית-יְהוָה בִּירוּשָׁלִַם וְשָׁב לֵב הָעָם הַזֶּה אֶל-אֲדֹנֵיהֶם אֶל-רְחַבְעָם מֶלֶךְ יְהוּדָה וַהֲרָגֻנִי וְשָׁבוּ אֶל-רְחַבְעָם מֶלֶךְ-יְהוּדָה. כח וַיִּוָּעַץ הַמֶּלֶךְ וַיַּעַשׂ שְׁנֵי עֶגְלֵי זָהָב וַיֹּאמֶר אֲלֵהֶם רַב-לָכֶם מֵעֲלוֹת יְרוּשָׁלִַם הִנֵּה אֱלֹהֶיךָ יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר הֶעֱלוּךָ מֵאֶרֶץ מִצְרָיִם. כט וַיָּשֶׂם אֶת-הָאֶחָד בְּבֵית-אֵל וְאֶת-הָאֶחָד נָתַן בְּדָן.(מלכים א' י"ב כ"ה – כ"ט)
מעניין שהבירה של ממלכת ישראל נדדה ממקום למקום בהתאם לשושלות המתחלפות (שכם, תרצה, פנואל, שומרון) לעומת ירושלים שהיתה יציבה כבירת ממלכת יהודה.
מי שנפגע מאד מהמהלכים האלה הם הלויים שהיו בשטח ישראל שכן הם נותקו מהמקדש בירושלים, וירבעם לא ראה בהם את משרתי הקודש:
"וְהַכֹּהֲנִים וְהַלְוִיִּם אֲשֶׁר בְּכָל-יִשְׂרָאֵל הִתְיַצְּבוּ עָלָיו מִכָּל-גְּבוּלָם. יד כִּי-עָזְבוּ הַלְוִיִּם אֶת-מִגְרְשֵׁיהֶם וַאֲחֻזָּתָם וַיֵּלְכוּ לִיהוּדָה וְלִירוּשָׁלִָם כִּי-הִזְנִיחָם יָרָבְעָם וּבָנָיו מִכַּהֵן לַיהוָה.(דברהי"ב י"א י"ג – י"ד)

רשימת המלכים, תקופת מלכותם וכמה מילים עליהם תמצאו באתר ב"דפי עזר ללימוד ירושלים" –"מלכי יהודה".

להמשך הקריאה כדאי להדפיס את רשימת המלכים שתהיה לעזר.

הבמות ועבודת אלילים
ירושלים של יהודה היתה עיר המקדש אבל במקביל הוקמו במות, כלומר מקומות פולחן מקומיים, בכל מקום. הדבר נחשב לחטא לפי ספר דברים, למרות שבבמות גם עבדו את ה':
יא "וְהָיָה הַמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם בּוֹ לְשַׁכֵּן שְׁמוֹ שָׁם שָׁמָּה תָבִיאוּ אֵת כָּל-אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּה אֶתְכֶם עוֹלֹתֵיכֶם וְזִבְחֵיכֶם מַעְשְׂרֹתֵיכֶם וּתְרֻמַת יֶדְכֶם וְכֹל מִבְחַר נִדְרֵיכֶם אֲשֶׁר תִּדְּרוּ לַיהוָה. יב וּשְׂמַחְתֶּם לִפְנֵי יְהוָה אֱלֹהֵיכֶם אַתֶּם וּבְנֵיכֶם וּבְנֹתֵיכֶם וְעַבְדֵיכֶם וְאַמְהֹתֵיכֶם וְהַלֵּוִי אֲשֶׁר בְּשַׁעֲרֵיכֶם כִּי אֵין לוֹ חֵלֶק וְנַחֲלָה אִתְּכֶם. יג הִשָּׁמֶר לְךָ פֶּן-תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ בְּכָל-מָקוֹם אֲשֶׁר תִּרְאֶה. יד כִּי אִם-בַּמָּקוֹם אֲשֶׁר-יִבְחַר יְהוָה בְּאַחַד שְׁבָטֶיךָ שָׁם תַּעֲלֶה עֹלֹתֶיךָ וְשָׁם תַּעֲשֶׂה כֹּל אֲשֶׁר אָנֹכִי מְצַוֶּךָּ." (דברים י"ב י"א – י"ד).
מידי פעם נקטו המלכים בפעולות טיהור במסגרת המלחמה בבמות ובאלילות. אצל המלך אסא נאמר:
"וַיַּעֲבֵר הַקְּדֵשִׁים מִן-הָאָרֶץ וַיָּסַר אֶת-כָּל-הַגִּלֻּלִים אֲשֶׁר עָשׂוּ אֲבֹתָיו. יג וְגַם אֶת-מַעֲכָה אִמּוֹ וַיְסִרֶהָ מִגְּבִירָה אֲשֶׁר-עָשְׂתָה מִפְלֶצֶת לָאֲשֵׁרָה וַיִּכְרֹת אָסָא אֶת-מִפְלַצְתָּהּ וַיִּשְׂרֹף בְּנַחַל קִדְרוֹן. יד וְהַבָּמוֹת לֹא-סָרוּ רַק לְבַב-אָסָא הָיָה שָׁלֵם עִם-יְהוָה כָּל-יָמָיו." (מלכים א' ט"ו י"ב – י"ד).
בתקופת המלך יואש, הכוהן הגדול היה יהוידע ובעזרתו גם כן נעשו פעולות כמו בימי אסא:
"וַיִּכְרֹת יְהוֹיָדָע אֶת-הַבְּרִית בֵּין יְהוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם לִהְיוֹת לְעָם לַיהוָה וּבֵין הַמֶּלֶךְ וּבֵין הָעָם. יח "וַיָּבֹאוּ כָל-עַם הָאָרֶץ בֵּית-הַבַּעַל וַיִּתְּצֻהוּ אֶת-מִזְבְּחֹתָו וְאֶת-צְלָמָיו שִׁבְּרוּ הֵיטֵב וְאֵת מַתָּן כֹּהֵן הַבַּעַל הָרְגוּ לִפְנֵי הַמִּזְבְּחוֹת וַיָּשֶׂם הַכֹּהֵן פְּקֻדֹּת עַל-בֵּית יְהוָה." (מלכים ב' י"א י"ז – י"ח).
המלך חזקיהו שוב נלחם בבמות:
"הוּא הֵסִיר אֶת-הַבָּמוֹת וְשִׁבַּר אֶת-הַמַּצֵּבֹת וְכָרַת אֶת-הָאֲשֵׁרָה וְכִתַּת נְחַשׁ הַנְּחֹשֶׁת אֲשֶׁר-עָשָׂה מֹשֶׁה כִּי עַד-הַיָּמִים הָהֵמָּה הָיוּ בְנֵי-יִשְׂרָאֵל מְקַטְּרִים לוֹ וַיִּקְרָא-לוֹ נְחֻשְׁתָּן" (מלכים ב' י"ח י"ד)
אצל המלך יאשיהו מסופר על פעולה מאד דרסטית למיגור התופעות לעיל:
"ד וַיְצַו הַמֶּלֶךְ אֶת-חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְאֶת-כֹּהֲנֵי הַמִּשְׁנֶה וְאֶת-שֹׁמְרֵי הַסַּף לְהוֹצִיא מֵהֵיכַל יְהוָה אֵת כָּל-הַכֵּלִים הָעֲשׂוּיִם לַבַּעַל וְלָאֲשֵׁרָה וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם וַיִּשְׂרְפֵם מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם בְּשַׁדְמוֹת קִדְרוֹן וְנָשָׂא אֶת-עֲפָרָם בֵּית-אֵל. ה וְהִשְׁבִּית אֶת-הַכְּמָרִים אֲשֶׁר נָתְנוּ מַלְכֵי יְהוּדָה וַיְקַטֵּר בַּבָּמוֹת בְּעָרֵי יְהוּדָה וּמְסִבֵּי יְרוּשָׁלִָם וְאֶת-הַמְקַטְּרִים לַבַּעַל לַשֶּׁמֶשׁ וְלַיָּרֵחַ וְלַמַּזָּלוֹת וּלְכֹל צְבָא הַשָּׁמָיִם. ו וַיֹּצֵא אֶת-הָאֲשֵׁרָה מִבֵּית יְהוָה מִחוּץ לִירוּשָׁלִַם אֶל-נַחַל קִדְרוֹן וַיִּשְׂרֹף אֹתָהּ בְּנַחַל קִדְרוֹן וַיָּדֶק לְעָפָר וַיַּשְׁלֵךְ אֶת-עֲפָרָהּ עַל-קֶבֶר בְּנֵי הָעָם. ז וַיִּתֹּץ אֶת-בָּתֵּי הַקְּדֵשִׁים אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה אֲשֶׁר הַנָּשִׁים אֹרְגוֹת שָׁם בָּתִּים לָאֲשֵׁרָה." (מלכים ב' כ"ג ד' – ז')
וכן בהמשך: יב "וְאֶת-הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר עַל-הַגָּג עֲלִיַּת אָחָז אֲשֶׁר-עָשׂוּ מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת-הַמִּזְבְּחוֹת אֲשֶׁר-עָשָׂה מְנַשֶּׁה בִּשְׁתֵּי חַצְרוֹת בֵּית-יְהוָה נָתַץ הַמֶּלֶךְ וַיָּרָץ מִשָּׁם וְהִשְׁלִיךְ אֶת-עֲפָרָם אֶל-נַחַל קִדְרוֹן. יג וְאֶת-הַבָּמוֹת אֲשֶׁר עַל-פְּנֵי יְרוּשָׁלִַם אֲשֶׁר מִימִין לְהַר-הַמַּשְׁחִית אֲשֶׁר בָּנָה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל לְעַשְׁתֹּרֶת שִׁקֻּץ צִידֹנִים וְלִכְמוֹשׁ שִׁקֻּץ מוֹאָב וּלְמִלְכֹּם תּוֹעֲבַת בְּנֵי-עַמּוֹן טִמֵּא הַמֶּלֶךְ……" (שם י"ב י"ג)

בניה
מבחינת מבנים בעיר, המקדש כמובן היה המבנה החשוב ביותר והוא עבר פעמיים שיפוצים רציניים שמוזכרים בספר מלכים: האחד בימי המלך יואש:
ה "וַיֹּאמֶר יְהוֹאָשׁ אֶל-הַכֹּהֲנִים כֹּל כֶּסֶף הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר-יוּבָא בֵית-יְהוָה כֶּסֶף עוֹבֵר אִישׁ כֶּסֶף נַפְשׁוֹת עֶרְכּוֹ כָּל-כֶּסֶף אֲשֶׁר יַעֲלֶה עַל לֶב-אִישׁ לְהָבִיא בֵּית יְהוָה. ו יִקְחוּ לָהֶם הַכֹּהֲנִים אִישׁ מֵאֵת מַכָּרוֹ וְהֵם יְחַזְּקוּ אֶת-בֶּדֶק הַבַּיִת לְכֹל אֲשֶׁר-יִמָּצֵא שָׁם בָּדֶק. " (מלכים ב' י"ב ה' – ו')
והשני בימי המלך יאשיהו :
ג "וַיְהִי בִּשְׁמֹנֶה עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ שָׁלַח הַמֶּלֶךְ אֶת-שָׁפָן בֶּן-אֲצַלְיָהוּ בֶן-מְשֻׁלָּם הַסֹּפֵר בֵּית יְהוָה לֵאמֹר. ד עֲלֵה אֶל-חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן הַגָּדוֹל וְיַתֵּם אֶת-הַכֶּסֶף הַמּוּבָא בֵּית יְהוָה אֲשֶׁר אָסְפוּ שֹׁמְרֵי הַסַּף מֵאֵת הָעָם. ה ויתנה (וְיִתְּנוּהוּ) עַל-יַד עֹשֵׂי הַמְּלָאכָה הַמֻּפְקָדִים בבית (בֵּית) יְהוָה וְיִתְּנוּ אֹתוֹ לְעֹשֵׂי הַמְּלָאכָה אֲשֶׁר בְּבֵית יְהוָה לְחַזֵּק בֶּדֶק הַבָּיִת. ו לֶחָרָשִׁים וְלַבֹּנִים וְלַגֹּדְרִים וְלִקְנוֹת עֵצִים וְאַבְנֵי מַחְצֵב לְחַזֵּק אֶת-הַבָּיִת." (מלכים ב' כ"ב ג' – ו')
גם בניה ציבורית בוצעה בתקופה זו ובספר דברי הימים אנחנו רואים קשר בין מלכים שעושים הישר בעיני ה', בין שלום ששרר בתקופתם ובין בניה.
אצל יהושפט נאמר:
"וַיִּבֶן בִּיהוּדָה בִּירָנִיּוֹת וְעָרֵי מִסְכְּנוֹת" ( דברהי"ב י"ז י"ב)
המלך עוזיהו היה בונה גדול:
"וַיִּבֶן עֻזִּיָּהוּ מִגְדָּלִים בִּירוּשָׁלִַם עַל-שַׁעַר הַפִּנָּה וְעַל-שַׁעַר הַגַּיְא וְעַל-הַמִּקְצוֹעַ וַיְחַזְּקֵם." (דברהי"ב כ"ו ט')
ובהמשך נאמר:
"וַיַּעַשׂ בִּירוּשָׁלִַם חִשְּׁבֹנוֹת מַחֲשֶׁבֶת חוֹשֵׁב לִהְיוֹת עַל-הַמִּגְדָּלִים וְעַל-הַפִּנּוֹת לִירוֹא בַּחִצִּים וּבָאֲבָנִים גְּדֹלוֹת וַיֵּצֵא שְׁמוֹ עַד-לְמֵרָחוֹק כִּי-הִפְלִיא לְהֵעָזֵר עַד כִּי-חָזָק." (שם ט"ו)
על יותם בנו של עוזיהו נאמר:
"הוּא בָּנָה אֶת-שַׁעַר בֵּית-יְהוָה הָעֶלְיוֹן וּבְחוֹמַת הָעֹפֶל בָּנָה לָרֹב." (דברהי"ב כ"ז ד')
חזקיהו המלך הכין את ירושלים לקראת בואו של סנחריב מלך אשור:
"וַיִּתְחַזַּק וַיִּבֶן אֶת-כָּל-הַחוֹמָה הַפְּרוּצָה וַיַּעַל עַל-הַמִּגְדָּלוֹת וְלַחוּצָה הַחוֹמָה אַחֶרֶת וַיְחַזֵּק אֶת-הַמִּלּוֹא עִיר דָּוִיד" (דברהי"ב ל"ב ה')
חזקיהו חפר גם את נקבת השילוח והקיף את העיר, שהתרחבה מאד, בחומה.

(באתר מאמר ("נקבת השילוח")

ה"חומה הרחבה" שהתגלתה ברובע היהודי והיא כנראה מתקופתו, ומעידה על כך שהעיר הכילה גם את הגבעה המערבית (הר ציון), כלומר היא התרחבה מסביבות 120 דונם ל – 650 דונם.
ישעיהו סיפר שלצורך בנית החומה שברו בתים:
"וְאֶת-בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם סְפַרְתֶּם וַתִּתְצוּ הַבָּתִּים לְבַצֵּר הַחוֹמָה. (ישעיהו כ"ב י')

בתוך החומה שנבנתה, כנראה הוקמו שתי שכונות חדשות שנקראו "משנה" ו"מכתש" שמוזכרות ב"צפניה" ו"מלכים":
"וְהָיָה בַיּוֹם הַהוּא נְאֻם-יְהוָה קוֹל צְעָקָה מִשַּׁעַר הַדָּגִים וִילָלָה מִן-הַמִּשְׁנֶה וְשֶׁבֶר גָּדוֹל מֵהַגְּבָעוֹת.
יא הֵילִילוּ יֹשְׁבֵי הַמַּכְתֵּשׁ כִּי נִדְמָה כָּל-עַם כְּנַעַן נִכְרְתוּ כָּל-נְטִילֵי כָסֶף." (צפניה א' י' – י"א)
"וַיֵּלֶךְ חִלְקִיָּהוּ הַכֹּהֵן וַאֲחִיקָם וְעַכְבּוֹר וְשָׁפָן וַעֲשָׂיָה אֶל-חֻלְדָּה הַנְּבִיאָה אֵשֶׁת שַׁלֻּם בֶּן-תִּקְוָה בֶּן-חַרְחַס שֹׁמֵר הַבְּגָדִים וְהִיא יֹשֶׁבֶת בִּירוּשָׁלִַם בַּמִּשְׁנֶה וַיְדַבְּרוּ אֵלֶיהָ". (מלכים ב' כ"ב י"ד)
מלך נוסף שבנה הוא מנשה בנו של חזקיהו:
"וְאַחֲרֵי-כֵן בָּנָה חוֹמָה חִיצוֹנָה לְעִיר-דָּוִיד מַעְרָבָה לְגִיחוֹן בַּנַּחַל וְלָבוֹא בְשַׁעַר הַדָּגִים וְסָבַב לָעֹפֶל וַיַּגְבִּיהֶהָ מְאֹד וַיָּשֶׂם שָׂרֵי-חַיִל בְּכָל-הֶעָרִים הַבְּצֻרוֹת בִּיהוּדָה." (דברהי"ב ל"ג י"ד)
חזקיהו המלך התמודד מול סנחריב ובתקופתו התחוללו תמורות גדולות בירושלים. עליו, על פעלו ופרשת מצור סנחריב הקדשתי מאמר מיוחד באתר – "חזקיהו המלך".
מלחמות
יהודה מותקפת כבר בתקופת מלכותו של רחבעם:
"כה וַיְהִי בַּשָּׁנָה הַחֲמִישִׁית לַמֶּלֶךְ רְחַבְעָם עָלָה שושק (שִׁישַׁק) מֶלֶךְ-מִצְרַיִם עַל-יְרוּשָׁלִָם. כו וַיִּקַּח אֶת-אֹצְרוֹת בֵּית-יְהוָה וְאֶת-אוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֶת-הַכֹּל לָקָח וַיִּקַּח אֶת-כָּל-מָגִנֵּי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה." (מלכים א' י"ד כ"ה – כ"ו)
בימי אסא יש עימות עם ישראל:
"טז וּמִלְחָמָה הָיְתָה בֵּין אָסָא וּבֵין בַּעְשָׁא מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל כָּל-יְמֵיהֶם. יז וַיַּעַל בַּעְשָׁא מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל עַל-יְהוּדָה וַיִּבֶן אֶת-הָרָמָה לְבִלְתִּי תֵּת יֹצֵא וָבָא לְאָסָא מֶלֶךְ יְהוּדָה." (מלכים א' ט"ו ט"ז – י"ז)
אסא גייס לעזרתו את בן הדד מלך ארם תמורת ממון רב, וזה עזר לו להשתחרר מהלחץ של ישראל.
בימי יואש יהודה מותקפת על ידי חזאל מלך ארם וגם זה נגמר בתשלומי כסף גדולים לתוקף:
"יח אָז יַעֲלֶה חֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיִּלָּחֶם עַל-גַּת וַיִּלְכְּדָהּ וַיָּשֶׂם חֲזָאֵל פָּנָיו לַעֲלוֹת עַל-יְרוּשָׁלִָם. יט וַיִּקַּח יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ-יְהוּדָה אֵת כָּל-הַקֳּדָשִׁים אֲשֶׁר-הִקְדִּישׁוּ יְהוֹשָׁפָט וִיהוֹרָם וַאֲחַזְיָהוּ אֲבֹתָיו מַלְכֵי יְהוּדָה וְאֶת-קֳדָשָׁיו וְאֵת כָּל-הַזָּהָב הַנִּמְצָא בְּאֹצְרוֹת בֵּית-יְהוָה וּבֵית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח לַחֲזָאֵל מֶלֶךְ אֲרָם וַיַּעַל מֵעַל יְרוּשָׁלִָם." (מלכים ב' י"ב י"ח – י"ט)
בימי יהורם, מספר לנו ספר דברי הימים על התקפה של הפלישתים והערבים:
"טז וַיָּעַר יְהוָה עַל-יְהוֹרָם אֵת רוּחַ הַפְּלִשְׁתִּים וְהָעַרְבִים אֲשֶׁר עַל-יַד כּוּשִׁים. יז וַיַּעֲלוּ בִיהוּדָה וַיִּבְקָעוּהָ וַיִּשְׁבּוּ אֵת כָּל-הָרְכוּשׁ הַנִּמְצָא לְבֵית-הַמֶּלֶךְ וְגַם-בָּנָיו וְנָשָׁיו וְלֹא נִשְׁאַר-לוֹ בֵּן כִּי אִם-יְהוֹאָחָז קְטֹן בָּנָיו." (דברהי"ב כ"א ט"ז – י"ז)
אמציה מלך יהודה הסתכסך עם יהואש מלך ישראל והיו לזה תוצאות קשות בירושלים:
"….וַיַּעַל יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל וַיִּתְרָאוּ פָנִים הוּא וַאֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה בְּבֵית שֶׁמֶשׁ אֲשֶׁר לִיהוּדָה. יב וַיִּנָּגֶף יְהוּדָה לִפְנֵי יִשְׂרָאֵל וַיָּנֻסוּ אִישׁ לְאֹהָלָו. יג וְאֵת אֲמַצְיָהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה בֶּן-יְהוֹאָשׁ בֶּן-אֲחַזְיָהוּ תָּפַשׂ יְהוֹאָשׁ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל בְּבֵית שָׁמֶשׁ ויבאו (וַיָּבֹא) יְרוּשָׁלִַם וַיִּפְרֹץ בְּחוֹמַת יְרוּשָׁלִַם בְּשַׁעַר אֶפְרַיִם עַד-שַׁעַר הַפִּנָּה אַרְבַּע מֵאוֹת אַמָּה. יד וְלָקַח אֶת-כָּל-הַזָּהָב-וְהַכֶּסֶף וְאֵת כָּל-הַכֵּלִים הַנִּמְצְאִים בֵּית-יְהוָה וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת בְּנֵי הַתַּעֲרֻבוֹת וַיָּשָׁב שֹׁמְרוֹנָה."
שיקום החומות נעשה בימי עוזיהו בנו של אמציה (ראו לעיל דברהי"ב כ"ו ט')
בימי אחז בן עוזיהו צרו מלך ישראל ומלך ארם על ירושלים:
"ה אָז יַעֲלֶה רְצִין מֶלֶךְ-אֲרָם וּפֶקַח בֶּן-רְמַלְיָהוּ מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל יְרוּשָׁלִַם לַמִּלְחָמָה וַיָּצֻרוּ עַל-אָחָז וְלֹא יָכְלוּ לְהִלָּחֵם." (מלכים ב' ט"ז ה')
אחז מגייס לסיוע את האימפריה המתהווה – אשור, ותמורת שוחד גדול היא באה לעזרתו:
"ז וַיִּשְׁלַח אָחָז מַלְאָכִים אֶל-תִּגְלַת פְּלֶסֶר מֶלֶךְ-אַשּׁוּר לֵאמֹר עַבְדְּךָ וּבִנְךָ אָנִי עֲלֵה וְהוֹשִׁעֵנִי מִכַּף מֶלֶךְ-אֲרָם וּמִכַּף מֶלֶךְ יִשְׂרָאֵל הַקּוֹמִים עָלָי. ח וַיִּקַּח אָחָז אֶת-הַכֶּסֶף וְאֶת-הַזָּהָב הַנִּמְצָא בֵּית יְהוָה וּבְאֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיִּשְׁלַח לְמֶלֶךְ-אַשּׁוּר שֹׁחַד. ט וַיִּשְׁמַע אֵלָיו מֶלֶךְ אַשּׁוּר וַיַּעַל מֶלֶךְ אַשּׁוּר אֶל-דַּמֶּשֶׂק וַיִּתְפְּשֶׂהָ וַיַּגְלֶהָ קִירָה וְאֶת-רְצִין הֵמִית." (שם ז' – ט').
בשנת 720 לפנה"ס בעקבות מרידה, היגלה מלך אשור (סרגון) את ישראל ויהודה נשארה ממלכה יהודית יחידה:
"ה וַיַּעַל מֶלֶךְ-אַשּׁוּר בְּכָל-הָאָרֶץ וַיַּעַל שֹׁמְרוֹן וַיָּצַר עָלֶיהָ שָׁלֹשׁ שָׁנִים. ו בִּשְׁנַת הַתְּשִׁעִית לְהוֹשֵׁעַ לָכַד מֶלֶךְ-אַשּׁוּר אֶת-שֹׁמְרוֹן וַיֶּגֶל אֶת-יִשְׂרָאֵל אַשּׁוּרָה וַיֹּשֶׁב אוֹתָם בַּחְלַח וּבְחָבוֹר נְהַר גּוֹזָן וְעָרֵי מָדָי. (מלכים ב' י"ז ו')
בשנת 705 לפנה"ס נהרג סרגון בקרב וחזקיהו מרד בבנו – סנחריב. על אשר ארע ופרשת המצור של סנחריב קראו במאמר: "חזקיהו המלך"
אמנם סנחריב לא כבש את ירושלים, אבל יהודה היתה משועבדת אליו כלכלית.

סוף תקופת בית ראשון
בתקופה זו יורדת האימפריה האשורית ועל יהודה משפיעים מצרים ובבל כאשר יהודה צריכה לנווט, ולא תמיד בהצלחה, בין שני כוחות אלו.
יאשיהו מת בקרב מגידו בשנת 609 לפנה"ס ובמקומו ממליך "עם הארץ" את בנו יהואחז. באותה תקופה היו ביהודה שתי מפלגות דומיננטיות: פרו מצרית ופרו בבלית. "עם הארץ" היו פרו בבלים, והמלך יהואחז היה מטעמם:
"כט בְּיָמָיו עָלָה פַרְעֹה נְכֹה מֶלֶךְ-מִצְרַיִם עַל-מֶלֶךְ אַשּׁוּר עַל-נְהַר-פְּרָת וַיֵּלֶךְ הַמֶּלֶךְ יֹאשִׁיָּהוּ לִקְרָאתוֹ וַיְמִיתֵהוּ בִּמְגִדּוֹ כִּרְאֹתוֹ אֹתוֹ. ל וַיַּרְכִּבֻהוּ עֲבָדָיו מֵת מִמְּגִדּוֹ וַיְבִאֻהוּ יְרוּשָׁלִַם וַיִּקְבְּרֻהוּ בִּקְבֻרָתוֹ וַיִּקַּח עַם-הָאָרֶץ אֶת-יְהוֹאָחָז בֶּן-יֹאשִׁיָּהוּ וַיִּמְשְׁחוּ אֹתוֹ וַיַּמְלִיכוּ אֹתוֹ תַּחַת אָבִיו." (מלכים ב' כ"ג כ"ט)
כמובן שהדבר לא נשא חן בעיני המצרים ולכן הם הורידו את יהואחז והמליכו תחתיו את אחיו – יהויקים:
"לד וַיַּמְלֵךְ פַּרְעֹה נְכֹה אֶת-אֶלְיָקִים בֶּן-יֹאשִׁיָּהוּ תַּחַת יֹאשִׁיָּהוּ אָבִיו וַיַּסֵּב אֶת-שְׁמוֹ יְהוֹיָקִים וְאֶת-יְהוֹאָחָז לָקַח וַיָּבֹא מִצְרַיִם וַיָּמָת שָׁם." (שם ל"ד)
בשנת 605 לפנה"ס הביסה בבל את מצרים וכעבור זמן יהויקים משתעבד למלך החדש אבל לא לאורך זמן:
"בְּיָמָיו עָלָה נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ בָּבֶל וַיְהִי-לוֹ יְהוֹיָקִים עֶבֶד שָׁלֹשׁ שָׁנִים וַיָּשָׁב וַיִּמְרָד-בּוֹ." (מלכים ב' כ"ד א')
בינתיים מת יהויקים ובמקומו מלך בנו יהויכין. מבחינת האזור מלך בבל שלט למעשה על כולו:
"וַיִּשְׁכַּב יְהוֹיָקִים עִם-אֲבֹתָיו וַיִּמְלֹךְ יְהוֹיָכִין בְּנוֹ תַּחְתָּיו. ז וְלֹא-הֹסִיף עוֹד מֶלֶךְ מִצְרַיִם לָצֵאת מֵאַרְצוֹ כִּי-לָקַח מֶלֶךְ בָּבֶל מִנַּחַל מִצְרַיִם עַד-נְהַר-פְּרָת כֹּל אֲשֶׁר הָיְתָה לְמֶלֶךְ מִצְרָיִם." (מלכים ב' כ"ד ו' – ז')
יהויכין המשיך את מרד אביו ולכן נבוכדנצר מלך בבל צר עליו, הגלה יהודים רבים והמליך בן נוסף של יאשיהו – צדקיהו:
בָּעֵת הַהִיא עלה (עָלוּ) עַבְדֵי נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר. יא וַיָּבֹא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל עַל-הָעִיר וַעֲבָדָיו צָרִים עָלֶיהָ. יב וַיֵּצֵא יְהוֹיָכִין מֶלֶךְ-יְהוּדָה עַל-מֶלֶךְ בָּבֶל הוּא וְאִמּוֹ וַעֲבָדָיו וְשָׂרָיו וְסָרִיסָיו וַיִּקַּח אֹתוֹ מֶלֶךְ בָּבֶל בִּשְׁנַת שְׁמֹנֶה לְמָלְכוֹ. יג וַיּוֹצֵא מִשָּׁם אֶת-כָּל-אוֹצְרוֹת בֵּית יְהוָה וְאוֹצְרוֹת בֵּית הַמֶּלֶךְ וַיְקַצֵּץ אֶת-כָּל-כְּלֵי הַזָּהָב אֲשֶׁר עָשָׂה שְׁלֹמֹה מֶלֶךְ-יִשְׂרָאֵל בְּהֵיכַל יְהוָה כַּאֲשֶׁר דִּבֶּר יְהוָה. יד וְהִגְלָה אֶת-כָּל-יְרוּשָׁלִַם וְאֶת-כָּל-הַשָּׂרִים וְאֵת כָּל-גִּבּוֹרֵי הַחַיִל עשרה (עֲשֶׂרֶת) אֲלָפִים גּוֹלֶה וְכָל-הֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר לֹא נִשְׁאַר זוּלַת דַּלַּת עַם-הָאָרֶץ. טו וַיֶּגֶל אֶת-יְהוֹיָכִין בָּבֶלָה וְאֶת-אֵם הַמֶּלֶךְ וְאֶת-נְשֵׁי הַמֶּלֶךְ וְאֶת-סָרִיסָיו וְאֵת אולי (אֵילֵי) הָאָרֶץ הוֹלִיךְ גּוֹלָה מִירוּשָׁלִַם בָּבֶלָה. טז וְאֵת כָּל-אַנְשֵׁי הַחַיִל שִׁבְעַת אֲלָפִים וְהֶחָרָשׁ וְהַמַּסְגֵּר אֶלֶף הַכֹּל גִּבּוֹרִים עֹשֵׂי מִלְחָמָה וַיְבִיאֵם מֶלֶךְ-בָּבֶל גּוֹלָה בָּבֶלָה. יז וַיַּמְלֵךְ מֶלֶךְ-בָּבֶל אֶת-מַתַּנְיָה דֹדוֹ תַּחְתָּיו וַיַּסֵּב אֶת-שְׁמוֹ צִדְקִיָּהוּ." (מלכים ב' כ"ד י' – י"ז)
גלות זו נקראת "גלות החרש והמסגר" בה הוגלו בעלי המקצוע באופן כללי שיכולים היו להיות בעלי תועלת למלך בבל, לפי דעה אחת, או החרש והמסגר דוקא, שכן הם אלה שבנו כלי נשק.
וגם צדקיהו מרד:
"וַיִּמְרֹד צִדְקִיָּהוּ בְּמֶלֶךְ בָּבֶל." (שם כ')
וכאשר הסכנה מצידו של נבוכדנצר נהיתה מוחשית פנה צדקיהו אל ירמיהו:
"דְּרָשׁ-נָא בַעֲדֵנוּ אֶת-יְהוָה כִּי נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל נִלְחָם עָלֵינוּ אוּלַי יַעֲשֶׂה יְהוָה אוֹתָנוּ כְּכָל-נִפְלְאֹתָיו וְיַעֲלֶה מֵעָלֵינוּ." (ירמיהו כ"א ב')
אבל הנבואה על מה שיקרה קשה:
"ג וַיֹּאמֶר יִרְמְיָהוּ אֲלֵיהֶם כֹּה תֹאמְרֻן אֶל-צִדְקִיָּהוּ. {ס} ד כֹּה-אָמַר יְהוָה אֱלֹהֵי יִשְׂרָאֵל הִנְנִי מֵסֵב אֶת-כְּלֵי הַמִּלְחָמָה אֲשֶׁר בְּיֶדְכֶם אֲשֶׁר אַתֶּם נִלְחָמִים בָּם אֶת-מֶלֶךְ בָּבֶל וְאֶת-הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם מִחוּץ לַחוֹמָה וְאָסַפְתִּי אוֹתָם אֶל-תּוֹךְ הָעִיר הַזֹּאת. ה וְנִלְחַמְתִּי אֲנִי אִתְּכֶם בְּיָד נְטוּיָה וּבִזְרוֹעַ חֲזָקָה וּבְאַף וּבְחֵמָה וּבְקֶצֶף גָּדוֹל. ו וְהִכֵּיתִי אֶת-יוֹשְׁבֵי הָעִיר הַזֹּאת וְאֶת-הָאָדָם וְאֶת-הַבְּהֵמָה בְּדֶבֶר גָּדוֹל יָמֻתוּ. ז וְאַחֲרֵי-כֵן נְאֻם-יְהוָה אֶתֵּן אֶת-צִדְקִיָּהוּ מֶלֶךְ-יְהוּדָה וְאֶת-עֲבָדָיו וְאֶת-הָעָם וְאֶת-הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר הַזֹּאת מִן-הַדֶּבֶר מִן-הַחֶרֶב וּמִן-הָרָעָב בְּיַד נְבוּכַדְרֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל וּבְיַד אֹיְבֵיהֶם וּבְיַד מְבַקְשֵׁי נַפְשָׁם וְהִכָּם לְפִי-חֶרֶב לֹא-יָחוּס עֲלֵיהֶם וְלֹא יַחְמֹל וְלֹא יְרַחֵם. ח וְאֶל-הָעָם הַזֶּה תֹּאמַר כֹּה אָמַר יְהוָה הִנְנִי נֹתֵן לִפְנֵיכֶם אֶת-דֶּרֶךְ הַחַיִּים וְאֶת-דֶּרֶךְ הַמָּוֶת. ט הַיֹּשֵׁב בָּעִיר הַזֹּאת יָמוּת בַּחֶרֶב וּבָרָעָב וּבַדָּבֶר וְהַיּוֹצֵא וְנָפַל עַל-הַכַּשְׂדִּים הַצָּרִים עֲלֵיכֶם יחיה (וְחָיָה) וְהָיְתָה-לּוֹ נַפְשׁוֹ לְשָׁלָל. י כִּי שַׂמְתִּי פָנַי בָּעִיר הַזֹּאת לְרָעָה וְלֹא לְטוֹבָה נְאֻם-יְהוָה בְּיַד-מֶלֶךְ בָּבֶל תִּנָּתֵן וּשְׂרָפָהּ בָּאֵשׁ." (שם ג'- ט')
ואכן נבוכדנצר מגיע ומטיל מצור על ירושלים:
"א וַיְהִי בִשְׁנַת הַתְּשִׁיעִית לְמָלְכוֹ בַּחֹדֶשׁ הָעֲשִׂירִי בֶּעָשׂוֹר לַחֹדֶשׁ (עשרה בטבת) בָּא נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל הוּא וְכָל-חֵילוֹ עַל-יְרוּשָׁלִַם וַיִּחַן עָלֶיהָ וַיִּבְנוּ עָלֶיהָ דָּיֵק סָבִיב. ב וַתָּבֹא הָעִיר בַּמָּצוֹר עַד עַשְׁתֵּי עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ. ג בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ וַיֶּחֱזַק הָרָעָב בָּעִיר וְלֹא-הָיָה לֶחֶם לְעַם הָאָרֶץ." (מלכים ב' כ"ה א' – ג')
את ירמיהו שמו במעצר בחצר המטרה:
"וַיְצַוֶּה הַמֶּלֶךְ צִדְקִיָּהוּ וַיַּפְקִדוּ אֶת-יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה וְנָתֹן לוֹ כִכַּר-לֶחֶם לַיּוֹם מִחוּץ הָאֹפִים עַד-תֹּם כָּל-הַלֶּחֶם מִן-הָעִיר וַיֵּשֶׁב יִרְמְיָהוּ בַּחֲצַר הַמַּטָּרָה." (ירמיהו ל"ז כ"א)
חומת העיר הובקעה:
"בְּעַשְׁתֵּי-עֶשְׂרֵה שָׁנָה לְצִדְקִיָּהוּ בַּחֹדֶשׁ הָרְבִיעִי בְּתִשְׁעָה לַחֹדֶשׁ הָבְקְעָה הָעִיר." (ירמיהו ל"ט ב')
ירושלים נפלה ב – ט' תמוז שנת 586 לפני הספירה, וסופו של צדקיהו היה קשה:
"וַתִּבָּקַע הָעִיר וְכָל-אַנְשֵׁי הַמִּלְחָמָה יִבְרְחוּ וַיֵּצְאוּ מֵהָעִיר לַיְלָה דֶּרֶךְ שַׁעַר בֵּין-הַחֹמֹתַיִם אֲשֶׁר עַל-גַּן הַמֶּלֶךְ וְכַשְׂדִּים עַל-הָעִיר סָבִיב וַיֵּלְכוּ דֶּרֶךְ הָעֲרָבָה. ח וַיִּרְדְּפוּ חֵיל-כַּשְׂדִּים אַחֲרֵי הַמֶּלֶךְ וַיַּשִּׂיגוּ אֶת-צִדְקִיָּהוּ בְּעַרְבֹת יְרֵחוֹ וְכָל-חֵילוֹ נָפֹצוּ מֵעָלָיו. ט וַיִּתְפְּשׂוּ אֶת-הַמֶּלֶךְ וַיַּעֲלוּ אֹתוֹ אֶל-מֶלֶךְ בָּבֶל רִבְלָתָה בְּאֶרֶץ חֲמָת וַיְדַבֵּר אִתּוֹ מִשְׁפָּטִים. י וַיִּשְׁחַט מֶלֶךְ-בָּבֶל אֶת-בְּנֵי צִדְקִיָּהוּ לְעֵינָיו וְגַם אֶת-כָּל-שָׂרֵי יְהוּדָה שָׁחַט בְּרִבְלָתָה. יא וְאֶת-עֵינֵי צִדְקִיָּהוּ עִוֵּר וַיַּאַסְרֵהוּ בַנְחֻשְׁתַּיִם וַיְבִאֵהוּ מֶלֶךְ-בָּבֶל בָּבֶלָה וַיִּתְּנֵהוּ בבית- (בֵית-) הַפְּקֻדֹּת עַד-יוֹם מוֹתוֹ." (ירמיהו נ"ב ז' – י"א)

ולאחר חודש:
"וּבַחֹדֶשׁ הַחֲמִישִׁי בְּשִׁבְעָה לַחֹדֶשׁ הִיא שְׁנַת תְּשַׁע-עֶשְׂרֵה שָׁנָה לַמֶּלֶךְ נְבֻכַדְנֶאצַּר מֶלֶךְ-בָּבֶל בָּא נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים עֶבֶד מֶלֶךְ-בָּבֶל יְרוּשָׁלִָם. ט וַיִּשְׂרֹף אֶת-בֵּית-יְהוָה וְאֶת-בֵּית הַמֶּלֶךְ וְאֵת כָּל-בָּתֵּי יְרוּשָׁלִַם וְאֶת-כָּל-בֵּית גָּדוֹל שָׂרַף בָּאֵשׁ. י וְאֶת-חוֹמֹת יְרוּשָׁלִַם סָבִיב נָתְצוּ כָּל-חֵיל כַּשְׂדִּים אֲשֶׁר רַב-טַבָּחִים. יא וְאֵת יֶתֶר הָעָם הַנִּשְׁאָרִים בָּעִיר וְאֶת-הַנֹּפְלִים אֲשֶׁר נָפְלוּ עַל-הַמֶּלֶךְ בָּבֶל וְאֵת יֶתֶר הֶהָמוֹן הֶגְלָה נְבוּזַרְאֲדָן רַב-טַבָּחִים. יב וּמִדַּלַּת הָאָרֶץ הִשְׁאִיר רַב-טַבָּחִים לְכֹרְמִים וּלְיֹגְבִים." (מלכים ב' כ"ה ח' – י"ב)
אנו מציינים את 9 באב כיום החורבן למרות שנבוזרדן הגיע ב – 7 לחודש, שכן השריפה החלה ב – 9 באב.

 

באתר יש סיור בעיר דוד