בית חולים ביקור חולים

 

מתוך: "מאמרים על ירושלים" > "מוסדות ציבור בירושלים"

 

כאן היה בית החולים ביקור חולים בעיר העתיקה

 

עוד לפני ייסוד בתי החולים בירושלים, היו גופים שונים שלקחו על עצמם את הטיפול בחולים למרות שלא היו בהם רופאים. הם עשו זאת בעזרת "תרופות סבתא" וכן סייעו לחולים סיוע סוציאלי: ביקרו אותו, דאגו לחולה ולמשפחתו למזון, ניקו את ביתו עזרו בכל דבר לו היה החולה זקוק ואף התפללו להחלמתו. אחד הגופים האלה נקרא "חברת ביקור חולים". כאשר נוסד בית החולים השתמשו בשם החברה למוסד החדש.
בית החולים נוסד על ידי עסקני העדה האשכנזית-פרושית בשנת 1857. בית החולים ניזון מכספי חלוקה ותרומות והיו בו 12 מיטות. לצורך גיוס כספים נעזרו מנהלי בית החולים גם בשד"רים שהמפורסם בהם היה יואל משה סלומון.
וכתב לונץ (לוח א"י ט"ז):
"ולכן נאלצו מנהליו לכלכלהו באופן צר ומצומצם, והלחם שניתן לחולים לאכילתם נקבץ בכל ערב שבת מידי החנוונים ובעלי הבתים."
כאשר נוסד בית החולים ביקור חולים היה כבר בית חולים אחד בירושלים, הלא הוא בית חולים רוטשילד, וכדי להצדיק קיום בית החולים שני הם כתבו ("הלבנון" תרכ"ח גיליון 6):
"אין בית חולים זה (רוטשילד) מספיק, ורופאו עונה רק שלש פעמים בשבוע, ובשאר הימים צריך החולה להזמין רופא הלוקח 10 פיאסטר בעד ביקור."
הסיבה האמיתית כנראה היא סיבה של יוקרה ורצון לעצמאות של העדה הפרושית.

לבית חולים זה לא היה ספונסר קבוע כמו לבית חולים רוטשילד, ובגלל שלא היו לו הכנסות קבועות, היו לו תקופות שפל לא מעטות , ולעיתים נאלץ גם לסגור את דלתותיו מחמת גרעונות וסכסוכי גבאים. מעבר לכך חוליו נאלצו לשלם 15 פיאסטר בשבוע, אלא אם כן הביאו מכתב התחייבות מהכולל.
גם קופת החלוקה מאמסטרדאם – ה"פקידים והאמרכלים", תמכה במוסד אבל בגלל אי סדרים הפסיקו את תמיכתם.
אבל היו למוסד גם נדיבים חשובים שעזרו כמו משה ויטנברג שהוסיף עוד קומה לבנין, ומספר ח.מ. מיכלין בספרו "בראי הדורות" משנת 1889:
"ביום א' ל"ג בעומר הוחג חג חנוכת הבית החדש, הנבנה על מרומי הביקור חולים האספיטל בחסדי הרב הגביר ר' משה ויטנברג נ"י ורעיתו הכבודה. בפאר והדר, ברוב עם והדרת קודש, חגגו כל נכבדי העיר את החג הזה, אשר ממנו נפתח לישע ולחיים לאדם רב, וכל העומדים נסכו דמעות גיל למראה הנהדר ההוא, לראות כי קם הגביר ר' משה הנ"ל כמושיע ורב לחולי ציון האומללים."

עיתון החבצלת (החסידי) מרבה לתקוף את בית החולים (הפרושי) ואת אי הסדרים שבו, למשל:
"אחד הגבאים גירש חולים והיכה את דר' פופוליס" (תרל"ו גל' 6)
"באחת השנים מתו 40 חולים תוך 4 חדשים מפני הטיפול הגרוע, ומפני חוסר השגחה מספקת בחולים" (תרל"ח גל' 15)
בבית החולים ביקור חולים תכפו חילופי הגברא של הרופאים ובין רופא לרופא נהגו למנות חובש מנוסה שירפא את החולים . כך שימש "ר' שלמה רופא" בתור רופא הבית של המוסד" (תרל"ו גל' 12).
בשנת 1907 התפרסמה תכנית לבניית מבנה חדש עבור בית החולים בעיר החדשה. בתכנית מתואר גג הבית:
"רובו יהיה שטוח כמשפט גגי הבניה של ארצות קדם, והיה השטח למקום טיול לחולים הנחלמים. שטח החצר על פני כל הבית נטוע עצי ארז אלון ושיטה וכל מיני פרחים ועצי בשמים וריח ניחוח וצרוף אויר".
הנחת אבן הפינה היתה ביום ג' ט"ו אייר תרס"ח (1908), והבניה בפועל החלה בשנת 1910.
לונץ מפאר את בית החולים וכותב ב"לוח א"י" בשנת 1910, לקראת בניית הבניין החדש מחוץ לחומות ודרך אגב מעודד תורמים:
"בית חולים הכללי ביקור חולים האספיטל מתנוסס על מרום הר ציון משנת תרכ"א. מקלט הוא לחולים מכל שבטי ישראל שבעיר הקודש יכיל יותר מ – 50 מיטות שאינן מתפנות אפילו שעה אחת, ובשנה שעברה נוספו 20 מיטות מיוחדות בבית מיוחד לחולי המנינגיטיס (דלקת קרום המוח). חדר בגובה האויר מיוחד לניתוח. שני רופאים משמשים בו, ושני בתי מרקחת בתוכו, אחד לחולי הבית ואחד לחולים מחוצה לו. הכלכלה פנימה מצויינה בטיבה. התנהגותה עם החולים מצויינה ברוב החיבה והרחמים. הוצאותיו מרובות עד מאה ועשרת אלפים פרוטות לשנה, כי עבודת הצלתו אינה מצטמצמת בתוך חומותיו לבד, אבל מתפשטת גם מחוצה לו.
המוסד הזה עומד להיתקע למקום אחר מרווח השרוי באויר צח וחפשי מכל צד ששם בונים כעת היכל גדול והדר לתכלית זו. וכל הרוצה להקים לו יד ושם באותו בניין יש לו הזדמנות טובה לקנות לו חדרים או מיטות שיקראו בשמו.
מספר הימים ששכבו החולים בבית, מ – סיון תרס"ח עד סיון תרס"ט 19,231……. "

הבניה של הבניין החדש נקטעה בגלל מלחמת העולם הראשונה והסתיימה רק בשנת 1925. טכס חנוכת הבית היה בפסח של שנת 1925 בנוכחות הנציב העליון – הרברט סמואל ומושל ירושלים – רונלד סטורס.

 

בית חולים ביקור חולים בעיר החדשה

 

בעיתון "הארץ" 13/4/1925 נכתב:
"הבניין החדש של "ביקור חולים" שהוקם לתפארת בפינת רחוב המלך ג'ורג' ורחוב הקונסולים (הנביאים), מושך את עיני העוברים והשבים בגדלו והדרו, ונותן כבוד לאלה שטיפלו בבנייתו. לכבוד חנוכת הבית ביום ד' חול המועד (פסח) קושט הבית מבחוץ בענפי אורן ובמגיני דוד. בתוך הבית היו גם דגלים עבריים ואנגליים קטנים. החגיגה נערכה באכסדרה הגדולה של הבית."
הדלתות שקושטו בסמלי השבטים, בעלי חיים, צמחים ופסוקים מישעיהו עוצבו על ידי האומן והמורה מ"בצלאל" – זאב רבן.

על הדלתות כתובים פסוקים מספר ישעיהו:
" חַזְּקוּ, יָדַיִם רָפוֹת; וּבִרְכַּיִם כֹּשְׁלוֹת, אַמֵּצוּ." (ישעיהו ל"ה ג')
"וְנָתַתִּי בְצִיּוֹן תְּשׁוּעָה, לְיִשְׂרָאֵל תִּפְאַרְתִּי" (ישעיהו מ"ו י"ג)
"וְקָרָאת יְשׁוּעָה חוֹמֹתַיִךְ, וּשְׁעָרַיִךְ תְּהִלָּה" (ישעיהו ס' י"ח)

 

הדלתות של זאב רבן

 

במלחמת השחרור ומלחמת ששת הימים מילא בית החולים תפקיד חשוב בשל היותו במרכז העיר.
בשנת 1959 הסתיימה בנית קומה שלישית למבנה.
בשנות ה – 60 עבר בית החולים הדסה למעונו בעין כרם ופינה את בניין בית החולים הגרמני שמול בניינו של ביקור חולים. את הבניין קיבל בית החולים ביקור חולים וכך הוא התרחב. בשנות השמונים נקלע בית החולים לקשיים כספיים שבסופו של דבר הביאו לסגירתו והמבנים עברו בשנת 2013 לידי בית החולים שערי צדק.